אנטישמיות

[squalus]

אני בארה"ב

ואישית לא נתקלתי בגילויי אנטישמיות. לפני כמה שבועות מישהו צייר צלב קרס על המדרכה מול בית של משפחה יהודית, וזה עורר גלים רציניים, זו הפעם הראשונה שראיתי דבר כזה פה. כמה מהסטודנטים שלי בעבר הם פלסטינאים, ומידי פעם הייתי מציץ בפייסבוק שלהם ורואה קריאות אנטישמיות (אחד כתב "כל המבחנים האלה לוקחים לי מזמן עישון הנרגילה, אני שונא את האוניברסיטה הזו יותר משאני שונא יהודים")

 

[chulila]

גם אצלינו...

לבן כיתה שלי, שאשתו לשעבר היתה יהודיה, ציירו צלב קרס על החניה. נשמע שלא היה מזה עניין גדול. כמו כן, על החלון של סניף ההילל המקומי ציירו צלב קרס גם כן, אבל גם לזה לא היו הדים של ממש.

 

[ABD2b]

קריטקטורה אנטי-יהודית בעיתון האוניברסיטה

הפעם היחידה שבה נתקלתי באנטישמיות מכל סוג שהוא, היתה דווקא בשבועיים הראשונים שלי כאן, לפני 5 שנים. בעיתון ביה"ס הופיעה קריקטורה ובה שולחן מסעדה עם שאריות מארוחה, חשבון וטיפ של 16% ומתחת הכיתוב "לדפוק את המלצר זה לא מצווה" כאשר הסאבטקסט זה שהלקוח הקמצן היה יהודי. אותי בעיקר הטריד מהיא הנורמה של גובה הטיפ כי חשבתי לתומי ש 16% זה בסדר. האוניברסיטה ואפילו הקומיוניטי סביב לאונ' (לא הקהילה היהודית דווקא) סערו, היו דיבורים על הפסקת מימון לעיתון, נשפכו קיטונות דיו בעניין בעיתונות המקומית, העיתון התנצל, ה"אמן" התנצל והושעה ונשיא האוניברסיטה הוציא אימייל לכל העובדים והסטודנטים. בקיצור, משהו שלדעתי היה גילוי מאד בנאלי של אנטישמיות סופר לייט גרר תגובות חריפות מקיר לקיר. וזה שימח אותי מאד מאד.

 

[אור302]

שישה עשר אחוז טיפ זה בסדר, בעיניי.

שמע, תלוי גם מה אכלת והיכן ועד כמה היית לנטל על המלצר ומה היה טיב השירות. כשאני אוכל עם הבן שלי, שמשאיר אחריו תוהו ובוהו על השולחן ובכל סביבותיו, אני משאיר יותר. אני, לבד, קפה ועוגה, 16 אחוז זה די והותר. הגישו לי פעם אחת. מספיק. גם תלוי במחיר ואיך זה מתעגל למעלה או למטה וכמה אני מגיע לשם. אבל הכי חשוב: גם אני עובד קשה בשביל הכסף שאני משאיר שם. לא פחות קשה מן המלצר אם לא יותר. אגב, הקריקטורה שהזכרת נראית לי פחות נוראה ממה שהיא מצטיירת, אבל יפה שעלה הדיון הזה למען הדורות הבאים.

 

[ABD2b]

בדיוק בגלל זה נלחצתי

שבוע ראשון שלי בארה"ב וטיפ בגובה שאני הייתי משאירה הוא נושא לקריקטורה על קמצנותם של היהודים... בעקבות הקריקטורה שאלתי מה נהוג כאן לתת ואמרו לי 20% זה הסטודנרט המקובל (וזה מה שאכן ראיתי קורה בשנים האחרונות). אז זה כנראה ספיציפי למקום.

 

[Sonic hedgehog]

גם משאירה 20%

15-16 אם אני מאוכזבת מהשרות.

 

[d a p h n a]

18-20 זו הנורמה בארה"ב

 

[GeJuFan]

האמת שממש לא, לא שזכור לי בכל מקרה

או שלא שמתי לב. לא מהסטודנטים והצוות האמריקאים, וגם לא מהסטודנטים הזרים, חלקם ממדינות שלא מסתדרות עם ישראל (בלשון המעטה) כגון איראן ולבנון.

 

[עדו בן צבי]

בארה''ב לא נתקלתי. בשווייץ מעט.

אשתי ואני למדנו בארצות הברית ואני לא זוכר מקרה בו אני או היא נתקלנו באנטישמיות בתוך האוניברסיטה. שהינו גם בשווייץ לצורך לימודים (בשווייץ רק הלימודים שלה היו פורמליים). אמנם גם שם לא נתקלנו ביחס כזה ממי שאחראי ללמד אותנו, אך אני נתקלתי בזה מצד תלמידה אחת (יישרתי עמה את ההדורים בסופו של דבר) ואשתי נתקלה ביחס לא אוהד לישראל, על גבול האנטישמיות, מצד חברי סגל שלא היו ביחסי עבודה אתה. הסטודנטית היחידה שזכיתי ממנה לכזה יחס הייתה אוסטרית שנשואה לפלסטיני. לפני שמישהו קופץ ואוצר 'ערבים', אדגיש שרבים בחברי לספסל הלימודים שם היו מוסלמים וחלקם ערבים. גם אחד המורים שלי היה ערבי (אלג'יראי עם אזרחות צרפתית שהתחתן עם גרמניה שוויצרית). אף אחד מהם לא התייחס אלי רע. היה גם תלמיד סלובקי שהתאכזב לגלות שאני לא שונא ערבים - הוא חיפש חבר לסוד הגזענות שלו. בהכללה לא רעה, אומר, שבתחילת העשור הקודם, העיר לוזאן שבשווייץ לא הייתה אנטישמית, למעט חלק קטן מהאוניברסיטה של לוזאן. (להבדיל גם ממוסדות אקדמיים אחרים באותה עיר).

 

[Sonic hedgehog]

אני חושבת שיש להבדיל בין אנטישמיות

לאנטי-ישראל

 

[עדו בן צבי]

כשקל להבדיל, יש להבדיל. רק שלא תמיד יש הבדל.

לפעמים, אנטי ישראליות היא בדיוק נמרץ אנטישמיות.