אנטישמיות

Sonic hedgehog

New member
אצלינו בהחלט הפרידו

סטודנטים על בסיס שאלות התאמה, אני די בטוחה שחלק מהם היו קשורות לרמת דתיות ותחושת הנוחות עם המין השני.
 
גם אני

אוהב את סגנון ההפוך על הפוך של סטיבן קולבר. מה שאני לא אוהב זה להצטדק בפני מי שרומז/טוען שאני צבוע או להכניס לאחרים מילים לפה. אני מסתפק בלצחוק כשקולבר עושה את זה.
 

אור302

New member
אם אתה סבור שלבקש אשפוז בנפרד ממטופלים

ערבים זו גזענות, כנראה שמעולם לא היית מאושפז לצד מטופל ערבי. אם היית מאושפז, כמוני, היית יודע שלערבים יש נטייה להפוך ביקור בבית חולים לשמחה משפחתית שהופכת את חדר החולה לתחנת אוטובוס. ריבוי המבקרים התמידי והעולץ לא רק מגביר סיכון לזיהומים, הוא פשוט לא נותן לך מנוחה. יכול להיות שיש בבקשה הזו גם מניעים גזעניים, כלומר "לא רוצים להיות מאושפזים לצד ערבים רק בשל היותם ערבים," אבל יש גם סיכוי לא קטן שיש בה גרעין עובדתי מוצק. התעלמות מן הגרעין הזה - לא בהכרח במקרה שלך - לטובת גישה של "כל הפרדה מצביעה על גזענות" מחלישה את המאבק בגזענות כי היא עצמה בגדר דעה קדומה. זה עקרונית, לא בהכרח במה שאתה אומר.
 
כל מה שכתבת פה נאמר בקונטקסטים

דומים על אתיופים ומזרחים ובקונטקסטים אחרים על קבוצות אחרות. לטעמי במידה ואתה בוחר בטיפול במערכות ממשלתיות או ציבוריות עליך ללמוד להתמודד עם חוסר הנוחות הזה שחשת. על כל פנים, זו רק דוגמא אחת מני רבות. אתה יכול לשער שכמישהו שגדל בישראל אני מכיר היטב את הרציונליזציה שאתה מציע למעלה ושעושים לדברים האלה בארץ באופן קבוע.
 

d a p h n a

New member
כי אני בטוחה שכל המטופלים הערבים

זהים לגמרי בהתנהלות שלהם, ולחילופין שאין בכלל מטופלים יהודים (או מכל סוג אחר) שההתנהלות שלהם כזו.
 

Sonic hedgehog

New member
אולי זה סטריוטיפים שלי

אבל אני נמנעת מלהניק כשאני בסביבה של גברים מוסלמים (למשל במסעדה ערבית), אני משערת שלהם זה לא יהיה נעים. במסעדה זה עניין אחד בבית יולדות זה עניין אחר. אני כן חושבת שצריך להיות הפרדה, לא בהכרח בין ערבים ליהודים אבל כן על פי אלמנטים תרבותיים למשל רמת דתיות, עד שבארץ יהיו מספיק אמצעים לספק לכולם חדרים פרטיים. זה דומה לשאלות המנחות שלפחות במעונות שלי שאלו על מנת להתאים שותפות לדירה.
 

d a p h n a

New member
זהו בדיוק.

שיש כל מיני דרכים לגיטימיות ליצר הפרדות. חלקן פרקטיות יותר וחלקן פרקטיות פחות. אפשר, למשל (סתם, כרעיון תיאורטי לגמרי שאין לי מושג אם הוא ישים או לא), לעשות שני אגפים נפרדים מבחינת קבלת מבקרים בבית החולים, אחד שבו ניתן יהיה לקבל רק כמות מוגבלת מאוד של מבקרים מוגדרים מראש (נניח, תוכל להגדיר מראש שלושה אנשים שיהיו המבקרים שלך), שיוכלו להגיע בשעות מוגבלות למדי, ולעומת זאת אגף נוסף שבו קבלת המבקרים מעט יותר חופשית (כמובן גם כן עם מגבלות, אבל פחות מחמירות). מי שחשוב לו שקט ושלווה יוכל להיות באגף אחד, ומי שחשוב לו שחלקים נכבדים מהמשפחה יוכלו לבקר אותו, יוכל להיות באגף השני.
 

Sonic hedgehog

New member
לא אני דברתי על מבקרים

אני חושבת שגם הילודת וגם הבן זוג שלה צריכים להרגיש בנח וזה יותר קל כשהרקע התרבותי דומה. כבר שמעתי טרוניות של בחורות דתיות על כך שיש גבר בחדר ותלונות של בנות לא דתיות על שמגבילים את כניסת בן הזוג. לדתיות יהודיות לפחות יש בית יולדות יעודי (לפחות אחד) מן הראוי שיהיה כזה גם למוסלמיות דתיות.
 

אור302

New member
לא "כל" אבל "מספיק" כדי ליצור הבחנה שיש

לה בסיס מוצק ומעשי "דיו". החיים אינם שיעור בלוגיקה פורמלית, וגם אם יש יוצאים מן הכלל, הכלל הוא זה שמשפיע ביותר על המציאות. אם הייתי מאושפז ליד משפחה חרדית אני בטוח שהייתי אומר בדיוק אותו דבר. לשמחתי, אושפזתי רק פעם אחת ולצערי זה היה בסורוקה. לא עוד! להבא, גם בזחילה, אני מגיע לאיכילוב. הנה, כך עשה שרון, שהעדיף את ירושלים על באר שבע,אבל ראינו איך הוא גמר.
 
מה זאת אומרת? הוא עדיין חי

או שאסור לספר בדיחות על זה (תעזבו אותי, אני גם בדיחות שואה ובדיחות גלעד שליט לא טאבו בשבילי. אפילו בדיחות יאיר לפיד).
 

L i n t u

New member
כן, אני בטוחה בזה.

בהרבה מדינות באירופה פחות מחבבים זרים, לעומת ארה"ב שיש שם יותר גיוון אוכלוסיות ובכלל מבחינת התרבות הם פחות פדנטים מאשר האירופאים.
 
טוב, אני מגיבה אליך, אבל התגובה היא כללית

לגבי עניין האמירות. אין לי מושג מה הלקוחות אמרות ואני לגמרי סומכת על ההבנה שלך של מה שקורה שם. רציתי רק להגיד, לגבי אמירות אנטישמיות באירופה, שלעיתים אין מאחוריהן יותר מתרבות שעניין ה"פוליטיקלי קורקט" לא מושרש בה. חבר מאוד טוב שלי פה פעם השתמש במשהו שנרמז כאנטישמי בלי בכלל לשים לב, וכשהפניתי את תשומת ליבו הוא די היה בהלם מעצמו ומהאופן שבו האמירה נתפסה. הבהרתי לו ולשאר האנשים שישבו איתנו בשולחן שזה *לא לעניין בכלל* בגלל שהוא השתמש באמירה בלי מחשבה, ושיתעוררו טיפה לגבי ההטרוגניות התרבותית שמסביבם. בכל מקרה, לאורך כל המקרה, לא היה לי חשד אפילו לרגע שמדובר ביותר משימוש בביטוי שמאחוריו אין מחשבה. ושוב- אין בנאמר כדי לסתור את הדוגמא שלך, פשוט לא נראה לי שווה לפתוח תגובה להודעה הראשית רק בשבילי האנקדוטה הקטנה שלי.
 

chulila

New member
יכול מאוד להיות

כי בנושאים אחרים אני כן מגלה שאמריקאים חושבים הרבה פעמים דברים דומים מאוד אלי ואף גרועים מהם, אבל פשוט חונכו לא להגיד אותם. הדוגמאות שהבאתי, אני חושבת שהן בניחוח מעט אחר. ולמען האנקדוטה רק אומר - ששתיהן ציינו מיד אחר כך שזה לא שיש להן בעיה עם יהודים או משהו, אבל...
 

מאי261

New member
כי כמו שנאמר כאן

הגזענות קיימת בכל מקום. השאלה היא כמה לגיטימציה חברתית/ציבורית יש לבטא אותה. בארה"ב יש פחות לגיטימציה, בגלל מה שכונה פה תרבות ה-PC (לדעתי הסיבות הן הרבה יותר עמוקות מ-PC אבל לא משנה, זה דיון אחר). בישראל (ובאירופה? לא יודעת) יש המון לגיטימציה. אם לא היה ברור אני מעדיפה את האופציה הראשונה, למרות שזה לא אומר שאין גזענות, כאמור.
 

אור302

New member
ואולי ההגדרה של גזענות רחבה מדי?

אולי קצת קל מדי לכלול תחת הכותרת הזו כל אמירה שנודף ממנה ניחוח מסוים? אולי הדרישה שלנו מן האדם לשלוט בפיו באופן כזה הא דרישה מוגזמת? אז אמרו כמה דברים. נו. למרבה הפרדוקס, אגב, יש יחס הפוך בין אנטישמיות לשיעור התבוללות. קמצוץ אנטישמיות מתונה תמיד עשה טוב ליהודים.
 

Sonic hedgehog

New member
פעם אחת נתקלתי בגילוי אנטישמיות בבוסטון

חזרתי עם המשפחה מבית כנסת והם היו לבושים בברור כיהודים דתיים. נוסעי מכונית שעברו צעקו קריסט קילרס וצחקו , די בטוחה שהיו שיכורים אבל זה ללא שהרגשתי מאויימת או משהו.
 
למעלה