אנחנו זוג פסיכים! (?)

[maya100]

ואם כן, אז מה? ../images/Emo3.gif

תראי, אני באופן אישי נסעתי בסופהשבוע האחרון פעם ראשונה ללילה אחד בלבד(הבת שלי בת שנתיים וחצי). בהחלט התגעגעתי וחשבתי עליה ובבוקר הנוכחות שלה היתה מאוד חסרה לי... אבל אני חושבת שזה עשה לנו המון טוב. לכל אחד בנפרד ולשנינו כזוג. עבר הרבה זמן מאז שהיה לנו חופש להחליט מה עושים מתי, בלי תלות בצרכים של אביגיל, לשבת לקרוא ספר מול הנוף, לאכול ארוחת ערב שקטה ואינטימית (גם ילדים הכי מחונכים עדיין יוצרים אוירה אחרת) ופשוט להיות זוג. העניין הוא, שלנו זה התאים עכשיו. יכול להיות שלכם לא. בכל מקרה, אני ממליצה לכם לנסוע פעם ראשונה ללילה אחד ולראות "איך זה מרגיש לכם". ולדעתי, בבית זה ממש לא אותו הדבר.

 

[חני ב]

לא הייתי קוראת לכם כך

מה פתאם פסיכים, אבל אני לא מבינה אתכם. ואני מקוה שבעתיד הרחוק לא תרגישי שהפסדת משהו. אני מאד שמחה שסוף סוף הגעתי לגיל (שלהם) בו אני יכולה לעזוב אותם לבד ולטוס לחו"ל והסבתות שומרות עליהם בשמחה. עוד לא רחוק היום בו הן תזדקנה וגם זה לא יהיה באפשרותנו. אני חושבת שלמען הזוגיות, מאד חשוב גם להיות לבד.

 

[החתולה השחורה]

עדכון: היום דיברתי עם סבא, ואמרתי

לו תודה על ההצעה הנדיבה, אבל נסתפק בלילה אחד, ולמחרת נבוא לקחת את הילדים. הסברתי לו את התחושות שלנו, והוא, במקום לתת לי על הראש בסגנון "תשחררי את הילדים-הם תלויים יותר מדי על הסינור שלך", צחק, ואמר שגם הוא לא יצא לנופש בלי ילדיו, ומעולם לא השאיר אותם אצל אף אחד.

 

[החתולה השחורה]

האמת היא שאני מופתעת מהתגובות.

הייתי בטוחה שרוב האנשים בעד נופש ללא הילדים.

 

[חני ב]

זאת אומרת שאני

יוצאת פסיכית

 

[limori]

בואי נקרא לזה שוחרי דרור....../images/Emo3.gif

ואת יודעת מה? בדיעבד אני משחזרת מה שקרה לי כשהיתי קטנה ושמעתי המון את אמא שלי אומרת..."אוי כמה שאני צריכה חופש מהילדים שלי...." את זה הילד שלי לא ישמע אבל אני בהחלט מסכימה עם אמא שלי....

 

[חני ב]

וכמה זה כיף להתגעגע

כשאנו אי שם והם פה. וכמה כיף לחזור הביתה. בקיצור, אוהבת לצאת בלעדיהם לחופש. אני חושבת שחופש עם הילדים לא נקרא ממש חופש.

 

[טלי12345]

אני ממש מרגישה הקלה

אף פעם לא נפרדנו ללילה מהקטנצ'יק שלנו , כל כך הרגשנו שאנחנו חריגים! בכל אופן, שמחה שאת מרגישה טוב עם מה שבאמת בא לכם !

 

[שירה של נועם]

גם אני לא חושבת שאתם פסיכים, אבל...

גם אם אתם נהנים לצאת לנופש עם הילדים - האם כשאתם לבדכם לא תהנו? כלומר, האם, לדעתך, לא ראוי לשנות מדי פעם הרגלים, תבניות, מסגרות? אני, לדוגמה, מאוד נהנית לבקר את הורי ביום שישי ולאכול אצלם ארוחת ערב, האם אעשה זאת בכל שישי? לא. לפעמים מתאים לי לעשות משהו אחר. לפעמים יבוא לי ללכת למשפחתו של האיש, ולפעמים סתם למסעדה. זה יותר מגוון ויש בזה צדדים מהנים אחרים. וכך גם לשאלת הבילוי האולטימטיבי - עם או בלי הילדים. אני נהנית מאוד מחברתו של נועם, אבל אני גם יודעת שבשלישייה (נועם, האיש ואני) - הראשון שנזנח הוא האיש. ואני אחרת כשאני בשלישיה בהשוואה לזוג. לכן חשוב לי מאוד לעשות מדי פעם גם בילוי זוגי, שבו אני ממוקדת אך ורק באיש. כך יצא שנסענו עם נועם לשבוע בסקוטלנד (ולצרפת, ותורכיה, וספרד ואל תשאלי איפה עוד...) - אבל רק עם האיש נסעתי ללונדון לשני לילות. ואוטוטו ניסע שוב (לפירנצה, אם מישהו ממש מעוניין בפרטים

) אני יודעת שנועם יהיה בידיים טובות, ואני משוכנע ששנינו צריכים את זה. אנחנו אוהבים להיות עם נועם, ובלעדיו, וגם כל אחד לעצמו, ואין שום רע באף אחת משלוש האופציות.

 

[nonana]

חייבת לספר לך חוויה לא נעימה

אני ובעל היינו זקוקים נואשות לנופש והחלטנו לצאת לחו"ל לשבוע- נסענו כשהילדים היו אצלנו בבית עם אחותי והאחיינים ובגיבוי של ההורים שלנו- אני יותר מחצי הזמן לא נהנתי ועוד שכמעט ולא היה אפשרי להתקשר אליהם. בקיצור מאז אני לא עוזבת אותם וכל נופש אני לוקחת אותם איתי- החויה היתה גרועה מאד- נכון ששבוע זה המון ומדובר אצלך ביומיים- אבל דווקא היומיים הראשונים הם הקשים ביותר ואח"כ זה יותר בסדר. אני אחכה לרגע שהם יגידו לי שהם רוצים להרגע מאיתנו קצת. אצל נעה (בת שבע+) זה כבר קיים (רוצה לסוע לסוף שבוע לסבתא). הקטנים שלי (בני 4+) עדיין רוצים אותנו רוב הזמן חוץ מלילה פה ושם שרוצים להיות אצל סבים סבתות. זהו- אז פסיכית? אולי אבל באופן החיובי ביותר

 

[Iris & Ron]

אנחנו היינו בדיסני וורלד, לבד,|ליצן

אחרי יותר מ-3 שנים שלא נפרדנו מהילדים, וכל כך התגעגענו אליהם שברחנו הביתה אחרי 3 לילות (למרות שקבלנו מתנה שבוע נופש בדיסני, כשסבא נשאר אצלינו בבית). מאד מבינה אותך, וגם אני בעד לילה של בילוי מאוחר והסנפה של הילדים בבוקר למחרת.