אנורקסיה
- פותח הנושא nooriko
- פורסם בתאריך
היי אבי
יש לך שתי אפשרויות, או להירשם שוב, באנגלית. או לשלוח למישהו בארץ (יכול להיות אני) את השם משתמש והסיסמא שלך, ואני אשלח לך אותם בעברית, וכל מה שתצטרך לעשות זה להדביק מהאימייל את השם בעברית. האימייל שלי אם תרצה הוא: [email protected] אם אתה בלונדון, מסור ד"ש לפיל וגליה ותגיד להם שהם חייבים לי אימייל.
יש לך שתי אפשרויות, או להירשם שוב, באנגלית. או לשלוח למישהו בארץ (יכול להיות אני) את השם משתמש והסיסמא שלך, ואני אשלח לך אותם בעברית, וכל מה שתצטרך לעשות זה להדביק מהאימייל את השם בעברית. האימייל שלי אם תרצה הוא: [email protected] אם אתה בלונדון, מסור ד"ש לפיל וגליה ותגיד להם שהם חייבים לי אימייל.
קראתי
היה מעניין וטעים. יש לי המון מה להגיד אבל נורא מסובך. כי המאמר שט לו בנינוחות בין החופים השונים. עוגן לרגע וממשיך לשייט. זה מעניין ונעים. אבל מבעד לנקודת מבט מאוד אישית. וזה יפה בעיני, אבל אני לא בטוחה שאני יוכלה להוציא איזשהו כלל מתוך הדברים, אם התכוונת בכלל לתת איזה כלל, מעבר לנקוד המבט האישית שלך. אהבתי מאוד את הביטוי שהמצאת - מלאכיות שנופלות. זה ממש יפה. וגם החלוקה של אנורקסיות הרואיות וקונפורמיות ממש טובה. הרזון הפך לערך בחיים, לדעתי, היום יותר מאי פעם, כי היום יש לערך הזה הרבה גוונים. נורא חשוב לדעתי להגיד שהדברים שכתבת הם מנקודת מבט מאוד גברית. העובדה שאתה עצמך ציינת שכל אנורקסית היא עולם בפני עצמה גם מאוד חשובה. ושאתה מזהה את נקודת המבט הגברית כנפרדת. אני חושבת שהנערות עצמן חולמות את עצמן וחיות את המחלה בדרך אחרת לגמרי מזאת שתיארת. ויש יחסי גומלין והשפעה הדדית בין עולם הגבר לעולם האישה והמיתוסים מפרים זה את זה. עוד אגב. אהבתי איך שציינת ניואנס חשוב בגישה לאנורקסית - להבריא אותה בלי להרוס את ההרואיות. אמרת שרק מעריץ יכול לעשות את זה. זה יפה ורומנטי, אבל גם מטפל יכול לעשות את זה, כלומר, חייב. הפסיכולוגיה אומרת, וגם אפשר לראות את זה ממש, שהאנורקסיה היא ביטוי לעצמי שנמעך ורוצה לצאת ולהתגבר. ובדרך קצת למות. כמה חבל. כלומר זה מאבק של העצמי, במילים גדולות ומהירות. לכן, העוצמה האדירה הזאת אסור להכניע אותה. וזו עוצמה. עוד אגב סתם אגב. כנפיים עשה ניר ברגמן. ולא רונן ברגמן שהוא בכלל מישהו אחר
) ועוד אחד. אני חושבת שקלרה לא קשור בכלל לאנורקסיה אבל בפירוש למיתוסים על נשיות, של גבר ישראלי, או גברים ישראלים, אשכנזים. הסרט אבל כל כך בעייתי שקשה לדעתי להוציא ממנו איזשהו כלל, חוץ מעוד דיבור על "הקולנוע הישראלי" .... בלה בלה
היה מעניין וטעים. יש לי המון מה להגיד אבל נורא מסובך. כי המאמר שט לו בנינוחות בין החופים השונים. עוגן לרגע וממשיך לשייט. זה מעניין ונעים. אבל מבעד לנקודת מבט מאוד אישית. וזה יפה בעיני, אבל אני לא בטוחה שאני יוכלה להוציא איזשהו כלל מתוך הדברים, אם התכוונת בכלל לתת איזה כלל, מעבר לנקוד המבט האישית שלך. אהבתי מאוד את הביטוי שהמצאת - מלאכיות שנופלות. זה ממש יפה. וגם החלוקה של אנורקסיות הרואיות וקונפורמיות ממש טובה. הרזון הפך לערך בחיים, לדעתי, היום יותר מאי פעם, כי היום יש לערך הזה הרבה גוונים. נורא חשוב לדעתי להגיד שהדברים שכתבת הם מנקודת מבט מאוד גברית. העובדה שאתה עצמך ציינת שכל אנורקסית היא עולם בפני עצמה גם מאוד חשובה. ושאתה מזהה את נקודת המבט הגברית כנפרדת. אני חושבת שהנערות עצמן חולמות את עצמן וחיות את המחלה בדרך אחרת לגמרי מזאת שתיארת. ויש יחסי גומלין והשפעה הדדית בין עולם הגבר לעולם האישה והמיתוסים מפרים זה את זה. עוד אגב. אהבתי איך שציינת ניואנס חשוב בגישה לאנורקסית - להבריא אותה בלי להרוס את ההרואיות. אמרת שרק מעריץ יכול לעשות את זה. זה יפה ורומנטי, אבל גם מטפל יכול לעשות את זה, כלומר, חייב. הפסיכולוגיה אומרת, וגם אפשר לראות את זה ממש, שהאנורקסיה היא ביטוי לעצמי שנמעך ורוצה לצאת ולהתגבר. ובדרך קצת למות. כמה חבל. כלומר זה מאבק של העצמי, במילים גדולות ומהירות. לכן, העוצמה האדירה הזאת אסור להכניע אותה. וזו עוצמה. עוד אגב סתם אגב. כנפיים עשה ניר ברגמן. ולא רונן ברגמן שהוא בכלל מישהו אחר
) ועוד אחד. אני חושבת שקלרה לא קשור בכלל לאנורקסיה אבל בפירוש למיתוסים על נשיות, של גבר ישראלי, או גברים ישראלים, אשכנזים. הסרט אבל כל כך בעייתי שקשה לדעתי להוציא ממנו איזשהו כלל, חוץ מעוד דיבור על "הקולנוע הישראלי" .... בלה בלההמאמר על אנורקסיה בימי הביניים
מסתיים כך...... "חלפו למעלה מ-600 שנה מאז הרעיבה עצמה קתרינה מסיינה למוות בדרכה אל השחרור האולטימטיבי. במציאות החברתית של הנשים בימי-הביניים, היה הצום הנוקשה בו-בזמן אמצעי ביטוי וכלי שחרור. אך האנורקטיות החילוניות של המאה ה-20, בדומה לאנורקטיות הקדושות של ימי-הביניים, עדיין מקיימות אותה מערכת כפולה של דיכוי ושחרור, הרס וביטוי עצמי כאחד." מעבר לבעייתיות הניסוחית של משפטי הסיום אך האנורקטיות החילוניות המצביע על ניגוד, שאיננו מובא כלל במשפט המתחיל בקַשָּר הניגוד - אך - , בעצם הטענה המרכזית של המאמר, ש-600 שנים לא ממש שינו את תמונת המצב של האנורקסיה מבחינת המשמעות הפסיכולוגית שלה, והקשר שלה לחברה בה היא מתרחשת. במלים אחרות, כמו שטענתי באחת התגובות שלי למטה, והמאמר המתאר את תסמיני האנורקסיה והתוצאות הפיזיולוגיות שלה - הפסקת המחזור - תומך בה, אפשר בהחלט לראות בהרעבה עצמית, בחברה שבטית פטריארכלית, ולא רק לפני מאות שנים אמצעי ממדרגה ראשונה של אישה לשלוט בגורלה. מהמאמרים שהבאת עולה שהאנורקסיה היא כלי למרד. בכל תקופה אחד מאמצעי המרד של נשים צעירות היא אנורקסיה, אז....... זה מחדד את השאלה, מדוע את רואה באנורקסיה ביטוי מקביל לפומו? יתרה מכך, הרעבה עצמית היא טכניקה מוכרת בפרקסיס המסטי - כל פעולה הפוגעת באופן קיצוני בגוף יכולה להפוך לטכניקה מסטית (למשל, ר´ נחמן מברצלב נהג להתגלגל בשלג קפוא, וכך זכה לחזיונות מיסטיים. הצומות של מיסטיקנים בכל העולם - תהליך טיהור הגוף הם קוראים לזה מובילים לחוויות מיסטיות). אז אינני מעוניין לראות בנערות אנורקטיות "מיסטיקניות", אבל אינך יכולה להתעלם מכך שככל שתהליך ההרעבה מתמשך היסוד "החזיוני" בתודעה של הנערות מתגבר. ולסיכום מאמר מ"הארץ" של סופ"ש, המנסה להסביר את הטעויות השונות בחקר היסטורי-ביקורתי-פמיניסטי.
מסתיים כך...... "חלפו למעלה מ-600 שנה מאז הרעיבה עצמה קתרינה מסיינה למוות בדרכה אל השחרור האולטימטיבי. במציאות החברתית של הנשים בימי-הביניים, היה הצום הנוקשה בו-בזמן אמצעי ביטוי וכלי שחרור. אך האנורקטיות החילוניות של המאה ה-20, בדומה לאנורקטיות הקדושות של ימי-הביניים, עדיין מקיימות אותה מערכת כפולה של דיכוי ושחרור, הרס וביטוי עצמי כאחד." מעבר לבעייתיות הניסוחית של משפטי הסיום אך האנורקטיות החילוניות המצביע על ניגוד, שאיננו מובא כלל במשפט המתחיל בקַשָּר הניגוד - אך - , בעצם הטענה המרכזית של המאמר, ש-600 שנים לא ממש שינו את תמונת המצב של האנורקסיה מבחינת המשמעות הפסיכולוגית שלה, והקשר שלה לחברה בה היא מתרחשת. במלים אחרות, כמו שטענתי באחת התגובות שלי למטה, והמאמר המתאר את תסמיני האנורקסיה והתוצאות הפיזיולוגיות שלה - הפסקת המחזור - תומך בה, אפשר בהחלט לראות בהרעבה עצמית, בחברה שבטית פטריארכלית, ולא רק לפני מאות שנים אמצעי ממדרגה ראשונה של אישה לשלוט בגורלה. מהמאמרים שהבאת עולה שהאנורקסיה היא כלי למרד. בכל תקופה אחד מאמצעי המרד של נשים צעירות היא אנורקסיה, אז....... זה מחדד את השאלה, מדוע את רואה באנורקסיה ביטוי מקביל לפומו? יתרה מכך, הרעבה עצמית היא טכניקה מוכרת בפרקסיס המסטי - כל פעולה הפוגעת באופן קיצוני בגוף יכולה להפוך לטכניקה מסטית (למשל, ר´ נחמן מברצלב נהג להתגלגל בשלג קפוא, וכך זכה לחזיונות מיסטיים. הצומות של מיסטיקנים בכל העולם - תהליך טיהור הגוף הם קוראים לזה מובילים לחוויות מיסטיות). אז אינני מעוניין לראות בנערות אנורקטיות "מיסטיקניות", אבל אינך יכולה להתעלם מכך שככל שתהליך ההרעבה מתמשך היסוד "החזיוני" בתודעה של הנערות מתגבר. ולסיכום מאמר מ"הארץ" של סופ"ש, המנסה להסביר את הטעויות השונות בחקר היסטורי-ביקורתי-פמיניסטי.
על איזה מאמר אתה מסתמך?
"המאמר על אנורקסיה בימי הביניים "? ותודה על ההפנייה למאמר בהארץ, שהכותרת לא משכה אותי לקרא בו. המאמץ של עיתונים לכותרת "שתמשוך קוראים", מטעה אותי לפעמים לדלג עליהם. ממאמר זה עולה הבעייתיות בחקר ה"היסטורי-ביקורתי-פמיניסטי", אני לא רואה נסיון להסביר את הבעייתיות.
"המאמר על אנורקסיה בימי הביניים "? ותודה על ההפנייה למאמר בהארץ, שהכותרת לא משכה אותי לקרא בו. המאמץ של עיתונים לכותרת "שתמשוך קוראים", מטעה אותי לפעמים לדלג עליהם. ממאמר זה עולה הבעייתיות בחקר ה"היסטורי-ביקורתי-פמיניסטי", אני לא רואה נסיון להסביר את הבעייתיות.
קודם כל!
לא קראתי עדיין את הארץ. אבל לא מעניין אותי בהקשר זה ביקורת על המחקר הפמיניסטי. מבחינתי הנושא הוא לא פמיניסטי אלא בראש וראשונה סוציולוגי פשוט. כמות הילדות שלוקות באנורקסיה היא מזעזעת. ברור לי הצורך והרצון להשתיק ולהדחיק את האינפורמציה הזאת. ההשתקה או ההדקחה הם הם הנושא לחקר הפמיניסטי. בדיוק כמו הנסיונות להשתיק והלדחיק את מספר מקרי גילוי העריות על נשים זו הרי אותה תופעה. יש גברים נורא נאורים שיש להם מין תיק כזה. ברגע שמתחילים לדבר איתם על הטרדה מינית הנעשית על נשים - אונס וגילוי עריות - הם מיד מתפרצים בצדקנות טהורה ותובעים: "ולמה אתם לא מדברים על אונס אצל גברים ונערים? הא?! אתם יודעים שגם נערים וגברים נאנסים?". ובכן נכון. אבל מה עניין שמיטה אצל דכאן? למה צריך להעלות את הנושא הזה בכל פעם שמדברים על אונס קטינות וגילוי עריות?! לכל זבל יש את הפח שלו. לא ככה? ואכן גם גברים וגם נערים נאנסים במשפחה ובכלל. אבל הכמות הכמות! בקרב נשים היא כפולה ומכופלת. ומדוע? מפני שנערות יותר חלשות פיסית. זה הכל. מהסיבה הזאת יש גם יותר מקרי אונס על נשים. נורא פשוט. הטבע יש לו פה מילה חזקה. כל ביטוי של אונס הטרדה מינית הם ביטויים של כוחנות ולא של מיניות, לכן יש קורבנות משני המינים. אבל בכל זאת אסור לשכוח - הנשים הם העבד של העולם. עדין! קאמי אמר שלא יתכן עולם ללא עבדות. ובכן. הנשים עדיין ממלאות את תפקידן זה טוב מאדו. ולכן האנורקסיה התגברה. כי העולם עמוס ומלא מצרכים וצרכים נהנתניים ויש קבוצה חזקה שולטת של עשירים שלא רוצה להפסיד את השליטה וזקוקה לשם כך להרבה עבדים שירפדו אותה וישמרו על מעמדה. עכשיו. צב, היה צפוי, ואל תעלב, שכך תנסה להתקיף את המבט שלי על העניין. לכן, כשראיתי את המאמר על ימי הביניים החלטתי לצרף אותו. למה אתה לא מתייחס למאמר מאוני´ חיפה? ולמאמר של דר" לוצאטו מהחוג למגדר? מעולם לא אמרתי או טענתי כי האנורקסיה אינה ביטוי למרד. ההפך סדגש| זה בדיוק מה שאני טוענת! לכן. אכן יש נקודות דמיון בין אופי האנורקסיה של אז לזו של היום. ועובדה זאת רק מבססת את טענתי עוד יותר. מאחר שמכל כל הממצאים והמחקרים עולה כי כמות האנורקסיות גדלה וגדלה עד לממדי מגפה הווה אומר: שהיום יש צורך במרד יותר מאשר אי פעם. אני אומרת, ואני בכלל לא לא יוצאת דופן בזה, כי המרד היום התגבר בגלל האופי הפוסט-מודרניסטי של החברה המערבית. אגב. במאמר של לוצאטו נאמר במפורש כי האנורקסיה הפכה ל"מודרנית" בשנות ה70 אם אני לא טועה והבולמיה בשנות ה-80.
לא קראתי עדיין את הארץ. אבל לא מעניין אותי בהקשר זה ביקורת על המחקר הפמיניסטי. מבחינתי הנושא הוא לא פמיניסטי אלא בראש וראשונה סוציולוגי פשוט. כמות הילדות שלוקות באנורקסיה היא מזעזעת. ברור לי הצורך והרצון להשתיק ולהדחיק את האינפורמציה הזאת. ההשתקה או ההדקחה הם הם הנושא לחקר הפמיניסטי. בדיוק כמו הנסיונות להשתיק והלדחיק את מספר מקרי גילוי העריות על נשים זו הרי אותה תופעה. יש גברים נורא נאורים שיש להם מין תיק כזה. ברגע שמתחילים לדבר איתם על הטרדה מינית הנעשית על נשים - אונס וגילוי עריות - הם מיד מתפרצים בצדקנות טהורה ותובעים: "ולמה אתם לא מדברים על אונס אצל גברים ונערים? הא?! אתם יודעים שגם נערים וגברים נאנסים?". ובכן נכון. אבל מה עניין שמיטה אצל דכאן? למה צריך להעלות את הנושא הזה בכל פעם שמדברים על אונס קטינות וגילוי עריות?! לכל זבל יש את הפח שלו. לא ככה? ואכן גם גברים וגם נערים נאנסים במשפחה ובכלל. אבל הכמות הכמות! בקרב נשים היא כפולה ומכופלת. ומדוע? מפני שנערות יותר חלשות פיסית. זה הכל. מהסיבה הזאת יש גם יותר מקרי אונס על נשים. נורא פשוט. הטבע יש לו פה מילה חזקה. כל ביטוי של אונס הטרדה מינית הם ביטויים של כוחנות ולא של מיניות, לכן יש קורבנות משני המינים. אבל בכל זאת אסור לשכוח - הנשים הם העבד של העולם. עדין! קאמי אמר שלא יתכן עולם ללא עבדות. ובכן. הנשים עדיין ממלאות את תפקידן זה טוב מאדו. ולכן האנורקסיה התגברה. כי העולם עמוס ומלא מצרכים וצרכים נהנתניים ויש קבוצה חזקה שולטת של עשירים שלא רוצה להפסיד את השליטה וזקוקה לשם כך להרבה עבדים שירפדו אותה וישמרו על מעמדה. עכשיו. צב, היה צפוי, ואל תעלב, שכך תנסה להתקיף את המבט שלי על העניין. לכן, כשראיתי את המאמר על ימי הביניים החלטתי לצרף אותו. למה אתה לא מתייחס למאמר מאוני´ חיפה? ולמאמר של דר" לוצאטו מהחוג למגדר? מעולם לא אמרתי או טענתי כי האנורקסיה אינה ביטוי למרד. ההפך סדגש| זה בדיוק מה שאני טוענת! לכן. אכן יש נקודות דמיון בין אופי האנורקסיה של אז לזו של היום. ועובדה זאת רק מבססת את טענתי עוד יותר. מאחר שמכל כל הממצאים והמחקרים עולה כי כמות האנורקסיות גדלה וגדלה עד לממדי מגפה הווה אומר: שהיום יש צורך במרד יותר מאשר אי פעם. אני אומרת, ואני בכלל לא לא יוצאת דופן בזה, כי המרד היום התגבר בגלל האופי הפוסט-מודרניסטי של החברה המערבית. אגב. במאמר של לוצאטו נאמר במפורש כי האנורקסיה הפכה ל"מודרנית" בשנות ה70 אם אני לא טועה והבולמיה בשנות ה-80.
אבל הפומו הוא לא מרד!
הדהקונסטרוקציה היא סוג של מרד, אבל הפומו הוא לא מרד. אני שמח ששמת אותי יחד עם הגברים הנאורים המדחיקים גילוי עריות ואונס של נשים. מעניין אותי לדעת איך מהתיחסות לאנורקסיה הגעת להתיחסות לאונס? בגלל, שלנשים יש אנורקסיה יותר מלגברים, אז אני מדחיק את זה? אגב, הניק שלי כאן הוא ניאוואין צורך לאחצן אותי, גם כשמתעצבנים. אני פשוט חושב שטענה מהסוג שהעלית כאן, מוקצנת מאוד אגב, ראויה בתמיכה קצת רחבה יותר. הבעיה שאין מספיק תיעוד של אנורקסיה בתקופות קדומות. וכן, מרדאיננו מאפיין רק את תקופה ההיסטורית המודרנית, וזו טענתי הבסיסית.
הדהקונסטרוקציה היא סוג של מרד, אבל הפומו הוא לא מרד. אני שמח ששמת אותי יחד עם הגברים הנאורים המדחיקים גילוי עריות ואונס של נשים. מעניין אותי לדעת איך מהתיחסות לאנורקסיה הגעת להתיחסות לאונס? בגלל, שלנשים יש אנורקסיה יותר מלגברים, אז אני מדחיק את זה? אגב, הניק שלי כאן הוא ניאוואין צורך לאחצן אותי, גם כשמתעצבנים. אני פשוט חושב שטענה מהסוג שהעלית כאן, מוקצנת מאוד אגב, ראויה בתמיכה קצת רחבה יותר. הבעיה שאין מספיק תיעוד של אנורקסיה בתקופות קדומות. וכן, מרדאיננו מאפיין רק את תקופה ההיסטורית המודרנית, וזו טענתי הבסיסית.
נוסעת סמוייה
New member
נוריקו לא אמרה שהפומו הוא מרד!
מה שהיא אמרה הוא: "אני אומרת, ואני בכלל לא לא יוצאת דופן בזה, כי המרד היום התגבר בגלל האופי הפוסט-מודרניסטי של החברה המערבית". המרד נובע מהאופי הפומואי של החברה המערבית.
מה שהיא אמרה הוא: "אני אומרת, ואני בכלל לא לא יוצאת דופן בזה, כי המרד היום התגבר בגלל האופי הפוסט-מודרניסטי של החברה המערבית". המרד נובע מהאופי הפומואי של החברה המערבית.
האם זה לא "תרתי דסתרי"?
או, האם עלי להבין שאנורקסיה היא מרד ב-פומו? ומה היא היתה בימי הביניים- מרד בכנסיה? בקיצור - האנורקסיה, איך שתסתכלי על זה היא מרד לדבריכן. ולכן, לטעון שאנורקסיה היא תופעה מקבילה ל-פומו זו טענה קיצונית, כי בעיקרון היא ביטוי של מרד של נשים בחברה דכאנית וכו´ אבל, וכאן זה מוזר, הפומו מטבעו לא דכאני, נהפוך הוא - אז כנגד מה מורדות האנורקטיות? ובאותה נשימה - כנגד מה מורדות נשים שמנות באמצעות ההשמנה?
או, האם עלי להבין שאנורקסיה היא מרד ב-פומו? ומה היא היתה בימי הביניים- מרד בכנסיה? בקיצור - האנורקסיה, איך שתסתכלי על זה היא מרד לדבריכן. ולכן, לטעון שאנורקסיה היא תופעה מקבילה ל-פומו זו טענה קיצונית, כי בעיקרון היא ביטוי של מרד של נשים בחברה דכאנית וכו´ אבל, וכאן זה מוזר, הפומו מטבעו לא דכאני, נהפוך הוא - אז כנגד מה מורדות האנורקטיות? ובאותה נשימה - כנגד מה מורדות נשים שמנות באמצעות ההשמנה?
נוסעת סמוייה
New member
נוריקו כבר הסבירה הכל,
והרבה יותר טוב מכפי שיכולתי אני. נשים שמנות גם מורדות, הן מורדות נגד אידיאל היופי של תקופתנו, שזה אומר: מרד נגד הציפיות מהן כנשים בחברה הזו. המשותף לאנורקטיות ולשמנות מאוד הוא איזה חוסר גבולות, שמתבטא בגוף. זה מרד שיש בו גם חוסר שליטה עצמית. אתה יודע, אני חושבת, שגברים לא יכולים באמת להבין את זה.
והרבה יותר טוב מכפי שיכולתי אני. נשים שמנות גם מורדות, הן מורדות נגד אידיאל היופי של תקופתנו, שזה אומר: מרד נגד הציפיות מהן כנשים בחברה הזו. המשותף לאנורקטיות ולשמנות מאוד הוא איזה חוסר גבולות, שמתבטא בגוף. זה מרד שיש בו גם חוסר שליטה עצמית. אתה יודע, אני חושבת, שגברים לא יכולים באמת להבין את זה.
נוסעת
בחייך...... מה פירוש גברים לא יכולים להבין את זה? מה דעתך, שגברים מעונינים לשמוע עמדות מנוסחות כך שמוחם הפגום והבלתי מפותח כמוח הנשי יוכל להבין. מדוע את חושבת שגברים לא מורדים באמצעות גופם - מכוני כושר מוטרפים, דיאטות בלתי פוסקות, השמנה לא מבוקרת....... מדוע ענין הדוף לדעתך הוא רק ענין נשי? שוב, כמי שמחובר מאוד לנוער אני יודע שענין הגוף מטריד גברים צעירים ונערים לא פחות מנשים צעירות ונשים... אנא, בבקשה, סוג הערות כאלה חוסם דיון, לא מאפשר בירור דבר...... הרי לא באנו לכאן לריב, נכון?
בחייך...... מה פירוש גברים לא יכולים להבין את זה? מה דעתך, שגברים מעונינים לשמוע עמדות מנוסחות כך שמוחם הפגום והבלתי מפותח כמוח הנשי יוכל להבין. מדוע את חושבת שגברים לא מורדים באמצעות גופם - מכוני כושר מוטרפים, דיאטות בלתי פוסקות, השמנה לא מבוקרת....... מדוע ענין הדוף לדעתך הוא רק ענין נשי? שוב, כמי שמחובר מאוד לנוער אני יודע שענין הגוף מטריד גברים צעירים ונערים לא פחות מנשים צעירות ונשים... אנא, בבקשה, סוג הערות כאלה חוסם דיון, לא מאפשר בירור דבר...... הרי לא באנו לכאן לריב, נכון?
מה רע במריבה
ובכל זאת, אם הבנתי את הנוסעת נכון זה עובד ככה. כיון שהחברה דכאנית וגברית. הרי שאישה מאבדת שליטה היא למעשה מאבדת את השליטה הדכאנית של החברה הגברית ומכאן שהיא מורדת. לכן אישה שמנה ואישה אנורקסית, ששתיהן מאבדות שליטה על גופן, למעשה מורדות בחברה הדכאנית הגברית. כמובן אפשר לשאול את השאלה הדבילית. כלומר, אם מרידה היא לא מודעת או נעשית ללא שליטה האם היא באמת מרידה? שלא נאמר, אם המרידה נעשית ללא ידיעת המורד, האם היא מרידה? או שמא זה שמישהי שרוצה מרידה מגדירה משהו כמרידה הופך את המשהו למרידה אפילו אם ל"מורדת" אין מושג שהיא כזו?
ובכל זאת, אם הבנתי את הנוסעת נכון זה עובד ככה. כיון שהחברה דכאנית וגברית. הרי שאישה מאבדת שליטה היא למעשה מאבדת את השליטה הדכאנית של החברה הגברית ומכאן שהיא מורדת. לכן אישה שמנה ואישה אנורקסית, ששתיהן מאבדות שליטה על גופן, למעשה מורדות בחברה הדכאנית הגברית. כמובן אפשר לשאול את השאלה הדבילית. כלומר, אם מרידה היא לא מודעת או נעשית ללא שליטה האם היא באמת מרידה? שלא נאמר, אם המרידה נעשית ללא ידיעת המורד, האם היא מרידה? או שמא זה שמישהי שרוצה מרידה מגדירה משהו כמרידה הופך את המשהו למרידה אפילו אם ל"מורדת" אין מושג שהיא כזו?
אפשר לשאול את השאלה הדבילית
כשאדם לא מודע למעשיו - האם זה מבטל את אופי או מהות מעשיו? ומה אתה בכלל אומר בזה - כשאתה מציין שהיא לא, כן, קצת, הרבה, מודעת למעשיה. מה אתה אומר בזה בכלל? את השאלה הדבילית הזאת אפשר לשאול לגבי כל פעולותיו ומעשיו של האדם. זו סוגיה בפני עצמה. ומעניינת. אבל מה לה ולדיון הזה? ילדים למשל מפתחים מודעות למעשיהם באופן הדרגתי. האם ילד שמורד בהוריו ולא מודע לכך שזהו מרד - לא מורד? האם העובדה שהוא לא מבין את משמעות מעשיו - משנה את אופי מעשיו, משנה את עוצמת מעשיו, את מהות מעשיו?! תחשוב על זה קצת ותחזור אלי
כשאדם לא מודע למעשיו - האם זה מבטל את אופי או מהות מעשיו? ומה אתה בכלל אומר בזה - כשאתה מציין שהיא לא, כן, קצת, הרבה, מודעת למעשיה. מה אתה אומר בזה בכלל? את השאלה הדבילית הזאת אפשר לשאול לגבי כל פעולותיו ומעשיו של האדם. זו סוגיה בפני עצמה. ומעניינת. אבל מה לה ולדיון הזה? ילדים למשל מפתחים מודעות למעשיהם באופן הדרגתי. האם ילד שמורד בהוריו ולא מודע לכך שזהו מרד - לא מורד? האם העובדה שהוא לא מבין את משמעות מעשיו - משנה את אופי מעשיו, משנה את עוצמת מעשיו, את מהות מעשיו?! תחשוב על זה קצת ותחזור אלי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.