בהקשר לדבריך
אני מצרף קטעי התכתבות בנושא. לשם שמירת פרטיות הכותבים, אקרא לאחד
ביל ולשני
בוב:
בוב- ...כשעזבתי את הישיבה ידעתי בעיקר גמרא ושאר לימודים שלומדים בישיבות. כדי להשלים את הפער ביני לשאר בני גילי, למדתי ... ובהמשך ...
ביל- ...זה מזכיר לי שיש ספרות (אמנם קטנה) בכלכלה ששואלת מדוע ישיבות בישראל לא מלמדות יותר חומר כמו זה שהיית צריך להשלים, ובכך דנות את תלמידהם למשכורות נמוכות ועוני (באם תתעניין, אוכל להרחיב, ונראה מה אתה חושב על ההסבר שהביאו...
בוב- ... השאלה שהזכרת, מדוע ישיבות בישראל לא מלמדות יותר חומר כמו זה שאנחנו צריכים להשלים, שאלה זו נידונה רבות ומעניין אותי לדעת מה ההסבר שקראת. בנושא נשמעות טענות שונות- ישנם רבנים ופוליטיקאים חרדים שטוענים שמטרת הישיבות בישראל היא להקים דור חדש לאחר ההשמדה הגדולה שהייתה בשואה. מנגד ישנם פוליטיקאים חילוניים שטוענים שמטרת הרבנים היא ליצור תלות כלכלית בהם כדי להגדיל את כוחם הפוליטי. לדעתי אלו ואלו אינם נוגעים בשורש העניין. מקבלי ההחלטות באשר לחומר הנלמד בישיבות החרדיות, הם קבוצה מצומצמת יחסית במספרה, של רבנים. מדובר בלא יותר מכמה עשרות רבנים. גם רבנים אלו אינם ממש חופשיים להחליט באשר לחומר הנלמד בישיבות, אלא הם די כבולים להחלטות הרבנים בדורות הקודמים. עולם הישיבות בישראל הוא המשך לעולם הישיבות באירופה של לפני מלחמת העולם השנייה. הישיבות הראשונות הוקמו כמענה לתנועת ההשכלה ומאוחר יותר כמענה לאידיאולוגיה הלאומית (ציונות) ולאידיאולוגיה הקומוניסטית שמשכו יהודים רבים ובעיקר בני נוער אל מחוץ לדת. כשמסתכלים על הנושא בפרספקטיבה היסטורית, נראה שהמטרה החשובה ביותר למנהיגי הישיבות, היא לשמור את בני הנוער במסגרת הדת. הם תמיד יתמכו בכל כוחם בכל מה שיקרב השגת מטרה זו. וילחמו בכל תוקף בכל דבר שעלול להרחיק את השגת המטרה הזו. כנראה שאותם מנהיגים בדורות קודמים ובדורנו, סברו ועדיין סבורים, שהדרך הטובה ביותר לשמור את בני הנוער במסגרת הדת, היא לגדל אותם בחממה שבה ילמדו רק לימודים תורניים לפחות עד לאחר שיתחתנו. ברגע שנער חרדי מתחתן, עזיבת הדת נעשית כמעט בלתי אפשרית מבחינתו. ישנם חרדים נשואים לא מעטים, שאינם מאמינים כלל בדת ובכל זאת אינם יוצאים בשאלה. בין היוצאים בשאלה הם קרויים באירוניה, "אנוסים", בדומה לשם שניתן לאנוסי יהדות ספרד מלפני חמש מאות שנים. בין חברי יש כמה כאלו בטווח גילאים שבין 20 ל-50 שנראים חרדים למהדרין. בזמן שלמעשה הם כופרים בכל שלוש עשרה עיקרי אמונה של הרמב"ם ובסתר הם מחללים שבת וחג ואוכלים מאכלים שאינם כשרים. בשנים האחרונות החל שינוי קל במגמה זו. נפתחו מספר מסגרות חרדיות להכשרת גברים נשואים במגוון מקצועות. החל בקורסים קצרים שנמשכים מספר חודשים וכלה במסלולים אקדמיים. המוסדות המשמעותיים ביותר בתחום הם הקמפוס החרדי באור יהודה והמרכז החרדי להכשרה מקצועית, שלו מספר סניפים ברחבי הארץ. אך אלו כאמור, מיועדים לגברים נשואים בלבד והלומדים בהם הם עדיין מיעוט מהציבור החרדי. ...
ביל- ...לגבי חומר הלימוד בישיבות - התאוריה שאני מכיר, אותה הגה כלכלן בשם אלי ברמן, קצת שונה ממה שאתה מתאר. הוא השתמש במה שנקרא תורת החוגים (תרגום שלי למונח באנגלית "club theory"). הרעיון הוא כזה - אנחנו יכולים ליצור קבוצה (חוג), והתועלת שכל אחד מאיתנו מפיק מלהיות חבר בחוג תלויה ברמה הממוצעת של חברי הקבוצה. ביישום שלו לדת, הרמה נמדדת על ידי דבקות במסורת. למה שיהיה אכפת לנו על הדבקות במסורת של אלו שמסביבנו? ישנן כמה סיבות - למשל, אם אני רוצה שיהיה מניין, אני צריך לסמוך שיהיו אחרים שיבואו לבית הכנסת באופן מתמיד. באופן לא במיוחד מפתיע, ברמן מדגיש יותר את הצד הכלכלי - ביטוח ועזרה הדדית. הרעיון הוא שאנשים נותנים צדקה לאביונים שבקהילה מתוך אמונה דתית. ככל שהקהילה יותר מאמינה, כך ירגיש כל אחד מחבריה יותר בטוח שיהיו מספיק כאלו שיסכימו לעזור לו בעת צרה. מה הקשר בין זה ומה מלמדים בישיבות? ברמן מדגיש שיש הבדל בין חרדים בישראל ובתפוצות. לטענתו, בתפוצות כן לומדים רוב החרדים מקצוע בנוסף לתורה - התופעה שהרוב לומד רק תורה היא לטענתו מיוחדת לישראל. כאן משתמש ברמן בתורת החוגים. מכיוון שהתועלת שכל אחד מפיק מלהיות חבר בקהילה תלוי ברמה הממוצעת של חבריה,יש רצון לסנן את הקהילה מאנשים ברמה נמוכה. העובדה שהדת מחמירה מסננת את אלו שפחות דבקים באמונה. כך מסביר כלכלן את ההחמרות למינהן בדת - כשרות, תפילה, למידה בישיבה, וכו'. מה שמיוחד בארץ, לטענתו של ברמן, היא שאלו שנרשמים לישיבה יכולים להשתחרר משרות צבאי. זה מוריד את העלות ללמוד בישיבה עובדת כמנגד תופעת הסינון - אנשים יעמידו פניהם כמאמינים בכדי לצאת ידי חובת השרות. לכן, בארץ צריך להחמיר יותר - ומכאן הרעיון שאדם שלומד בישיבה חייב לוותר על משכורת גבוהה בכך שאינו מכשיר את עצמו למקצוע. רק אדם שבאמת מאמין יסכים לסידור כזה, וככה נוצר הסינון. בתפוצות, שם אין יתרון מקביל ללימוד בישיבה, אין צורך לשלול את היכולת להרוויח משכורת גבוהה, ולכן אין זה נעשה. יש קשר מסויים בין זה ומה שאתה כתבת. לפי מה שאתה כתבת, שומרים על דבקות בזה שמגדלים אנשים בחממה. לפי התאוריה שתארתי, להכריח אנשים להשאר בחממה ימשוך רק את אלו שדבקים בדת. שני ההסברים יגידו שאלו שבישיבה יהיו דבקים, אבל לא מסכימים במה גורר מה. מה דעתך? ...