אנדו ו- IVF

בלה73

New member
אנדו ו- IVF

רציתי להתייעץ עם הבנות בפורום שעברו/ עוברות IVF... אני נמצאת באמצע פרוטוקול ארוך כרגע, לאחר דקאפפטיל וגלולות שהובילו למחזור, אח"כ ל- 6 ימי טיפול ב- גונל F ומאתמול מונוגון. אני מרגישה רע מאוד עם שלל תופעות שלא ברור לי אם מקורן בהורמונים או באנדו'. מלבד גלי חום קשים ונדודי שינה חזרו לי הכאבים בבטן התחתונה כמו שהיו לפני הניתוח, רק במיקום אחר הפעם. אני לא מפסיקה להוציא גזים (סליחה) מלמטה ולמעלה, יש לי כאבים איומים בזמן יציאה וגם חזרו הדימומים הטריים מהרקטום. האם כל זה קורה בגלל ההורמונים? מישהי חוותה דברים דומים? אני יודעת שמאז הניתוח הופיעה לה ציסטה עכורה (כבר לאחר שני מחזורים מאז הניתוח), וכעת תוך 6 ימי טיפול בגונל F היא גדלה מ-18 מ"מ ל- 25 מ"מ. אני מפחדת לגלות מה יהיה ב- US הבא עוד 4 ימים. חוץ מזה, יש לי נודול שלם שלא הוציאו כ הוא בתוך לולאות המעי הגס. האם מחזור IVF אחד יכול לגרום לכל כך הרבה נזק? אשמח לשמוע מנסיונכן...
 

זואילי

New member
הו כן!!!

בטיפול הראשון שלי, ביום שהתחלתי עם המנוגון שאני מתעבת (אחרי 5 ימי גונל), התחלתי לסבול מכאבי בטן נוראיים. וזה היה מ2 אמפולות, כן? הייתי נורא נורא עייפה. סבלתי מבחילות והרגשה של קוועץ'. וכל יום, שעה לפני ההזרקה היו מתחילים כאבי בטן מחרידים שהיו מפילים אותי והייתי חייבת משכך כאבים. בנוסף לכאבי הבטן היו לי גם כאבים בגב התחתון, כאילו השחלות נדחפות אחורה ואז מישהו נועץ לי באיזור איזה מקל ומסובב ומסובב. כמו כן הבטן התנפחה למימדי ענק וקשה קשה. מה שאומר שאת המנוגון העדפתי להזריק בטוסיק. והטוסיק...? כל מה שדיווחת.... ועצירת שתן בגלל שהכל כ"כ כאב. התגובה הזאת הובילה להורדת מינון המנוגון ב 2 הטיפולים שלאחר מכן. בשום אופן לא הסכמתי ליותר מאמפולה אחת של החרא הזה, אז היו לי פרוטוקולים ששילבו פיוריגון ומנוגון יחד. בטיפול האחרון, החלפתי (עם מכתב קורע לב לקופ"ח) את המנוגון במנופור וגם ממנו לא הסכמתי ליותר מאמפולה אחת בגלל הטראומה... בטיפול הראשון והרביעי הגעתי למיון עם כאבי מוות. 3 טיפולים לוו יום יום במשככים. רק הטיפול השני שלי היה נטול כאב לחלוטין, הוא היה חוויה מתקנת לטיפול הראשון שלעולם אזכור אותו כמחריד בכל קנה מידה. כולל גירוי יתר שלא טופל ו 4 חודשי החלמה מהזוועה. במשך כל הטיפולים יש (ועדיין שם) מימצא בשחלה ימין שאף אחד לא טורח להגיד לי מה טיבו. זה מימצא שדרך אגב, לפני הטיפול הראשון הביא אותי לאונקוגניקולוג.... כמו כן נוצר לי חייזר בצד שמאל שגם טיבו לא ברור. רק היום, שנה אחרי סאגת הטיפולים שמעתי שרופאיי קוראים לצד שמאל "הצד החולה". ואני תוהה - יש איזה צד/חלק "בריא"?? לכן השאיבה הייתה הנאה גדולה כי היה לי תירוץ לבקש זריקת וולטרן, ואח"כ התמיכה של הפרוגסטרון עשתה לי רק טוב. בקיצור - גם אם יבואו רופאים ויגידו לך משפט מחץ בסגנון "הספרות לא הוכיחה התעוררות של אנדומטריוזיס במחזור טיפול אחד של IVF ובמס' ימים כ"כ "מועט" של סטימולציה" - את מוזמנת להרים את הקול ולהגיד שהספרות שווה לתחת הכואב שלך ושספרות זו לא דוגמא חיה וסובלת להתעוררות של אנדו מטיפול אחד... אה, ושאת יכולה לכתוב ספר בעצמך אז שלא יזיינו לך את המוח. (בטח אם אתה רופא זכר - שאין לך אנדו - ומעולם לא הזרקת מנוגון). ובשורה התחתונה - בהחלט מחזור טיפול אחד יכול לגרום לכ"כ הרבה נזק. תרגישי טוב ומחזיקה לך אצבעות לטיפול מנצח
 

בלה73

New member
הי זואילי

ברגע זה נראה לי שאת הבן-אדם היחיד שמבין מה עובר על הגוף שלי כרגע. מרופא הפריון שלי באמת לא הצלחתי להוציא שום דבר חד משמעי לאחר שתארתי לו את הסימפטומים. אתמול הוא דווקא החליט להעלות לי את המינון של מנוגון מ-2 אמפולות ל-3 לאחר שב- US ראו בקושי זקיק אחד. הזקיקים שלי, בניגוד לציסטה העכורה, לא ממהרים לגדול. בכל אופן היום בבוקר התעוררתי עם כאבים באזור ההזרקה וברדיוס של כמה ס"מ מסביב ועם אודם באזור. כעת חזרתי מקופ"ח וכנראה שיש לי תגובה אלרגית למנוגון, בנוסף לכל. לי זה נראה כאילו הגוף שלי זועק 'לא!!' לכל מה שעובר עליו, אבל כמובן שלא מוותרים, ובהחלטת רופא הפריון אני עוברת למנופור. הייתה לו אספקה להלוות לי עד יום ראשון, ואז אני אצטרך להגיש את הבקשה לתרופה. והנה אני יוצאת להרפתקה מנהלית חדשה...
 

זואילי

New member
אז תעברי להזריק בישבן

כי אכן, יש נשים שמפתחות למנוגון תגובה אלרגית. זה בגלל שזו תרופה ביולוגית יו נואו... שתן של נשים בגיל הבלות...
קצת מתכווצת לי הבטן כשאני שומעת על 3 מנוגון.
אם יש לך גם מכתב מרופא הפריון שיספר שם שפיתחת אלרגיה קשה... תצרפי את זה לבקשה לאישור מנופור. ובכל מקרה תנסחי גם את מכתב מלא פאתוס שכולל בתוכו את זוועות המחלה ואת השפעת המנוגון וכו'. גם 3 מנופור נראה לי שעדיף להעביר לטוסיק. כל יום על פלח אחר. גם אם זה מצריך ללכת לאחות יום יום. מתי המעקב הבא שלך? ביום א'? כי כדאי לראות איך השחלות מגיבות אם יש לך עכשיו יומיים בהם תעלי את המינון. מה עוד אפשר להגיד? תהיי חזקה. את כבר בתוך זה, אז עם כל זריקה תגידי לעצמך בקול רם "אני מתקדמת עוד צעד למטרה".
 

בלה73

New member
אוקי

אנסה לישבן בימקום. אני יודעת שאין לזה שום בסיס מדעי, אבל בהזרקה ישירות לבטן אני מרגישה שאני גם "מאכילה" את נגעי האנדו' שלי ישירות... וכן, יום ראשון המעקב הבא שלי. נראה... תודה רבה.
 

זואילי

New member
את כל כך צודקת

אין לזה ביסוס מדעי, אבל את אומרת ב - ד - י - ו - ק את מה שאני חשבתי. כשידעתי שאין לי ברירה (נגיד כשלא הייתה אחות זמינה או חברה מיומנת) ונאלצתי להזריק מנוגון לבטן - עשיתי את זה מתוך ידיעה ברורה שאני הורסת לעצמי. בגלל זה פיתחתי סלידה פסיכולוגית מהתרופה הזאת. המחשבה שאני מכניסה את זה לעצמי -ישירות לבטן פשוט עשתה לי רע. תבקשי מהאחיות את תוצאות בדיקות הדם ביום ראשון ותכתבי גם את גודל הזקיקים ועדכני. דרך אגב, יש לי בראש דימוי של פקמן, זוכרת? כאילו האנדואים זה פקמן שנהנים לאכול את ההורמונים בתוך מבוך הבטן..
תחזיקי מעמד
 

קרנון32

New member
אז למה לעשות את זה ????

בנות בנות מתעוררת בי השאלה שוב ושוב אם הטיפולים גורמים לכזה בלאגן אז למה אנחנו עושות את זה? אלא אם כן אין באמת באמת ברירה והכוונה באמת אין ברירה מבחינת חוסר באיברים או כל דבר אחר נראה לי שההורמונים האלה עושים יותר בלאגן מאשר לנסות טבעי ולקבל מחזור כל חודש אני פשט לא כל כך מבינה... גם אני מאד מאד מוטרדת מהטיפולים האלו ומה יהיה מבחינת התגובות בבטני.
 

זואילי

New member
שאלה טובה

אני יכולה לספר רק על עצמי. למה? כי רציתי לבחון את מצב הפוריות שלי. נורא פשוט... וכדי לבדוק את זה, זו הדרך היחידה עבורי - רק בהפרייה חוץ גופית. אני רוצה להיות אמא וכל הדרכים מבחינתי כשרות. אני רוצה לדעת שאני ממצה כל דרך לפני שאני פונה לשביל אחר. שעשיתי את המקסימום שאני יכולה, שלא ישארו לי ספקות בשום דרך. אז הטיפול הראשון היה נורא. החלמתי ממנו ועברתי רופא. ואז היה טיפול קלי קלות אז אמרתי שהשד לא כזה נורא. ואז הגיע הטיפול הבא כי הרופא החדש לא "ספר" את הראשון והרי כל העניין בטיפולים זה ניסוי וטעייה - אז עשיתי עוד אחד. ואז את כבר יושבת עם הרופא ומתחילים להעלות הצעות ייעול שאת נורא רוצה ליישם - והנה טיפול 4. מעולם לא השליתי את עצמי שזה יהיה קל. כל הזמן ידעתי שאני משלמת מחיר כבד. אבל לקחתי אחריות על ההחלטה ועל המחיר, לכן עשיתי את זה. ברגע שזה בא ממני - אז אני ממוקדת מטרה. לא רואה ממטר ולא חושבת פעמיים. פשוט עושה. גם אם זה קשה. וזה ממכר. עם כל הקושי - ברגע שעולה ניצוץ של תקווה בתוכך או אצל הרופא - אין שום מעצור לעשות את זה שוב. וההפסקות למנוחה בין לבין הן תקופות נטולות כאבים עבורי. וכשאני מרגישה מצויין אז אני שוכחת... אז אני "משקמת" את הגוף על דיכויים וכשיש שקט בגיזרה - זה מדגדג באצבעות.... ועוד ועוד...
 

בלה73

New member
אני גם שואלת את עצמי

אם נאמר הייתי יודעת לכמת (מכמות) את הנזק של מחזור IVF אחד היה קל יותר להחליט. לדוגמא - נזק של מחזור IVF אחד שווה ערך לנזק מצטבר של 3-4 מחזורים רגילים. הבעייה היא שאין כזה נתון וזה גם משתנה בין אשה לאשה. אצלי לדוגמא הורידו חצוצרה אחת בניתוח וה- FSH 12.2, נתונים שהם די לרעתי מבחינת הריון ספונטני....
 

זואילי

New member
ולא רק משתנה בין אישה לאישה

אני יכולה להעיד על עצמי שכל טיפול שלי היה שונה. אז גם אצל אותה אישה כל טיפול הוא בפני עצמו ולכן לפעמים נשאבים ללופ של נסיונות. אבל גם אם נגרמו נזקים מכל הטיפולים שעשיתי - זה לא משתווה למצב הראשוני שהייתי בו בשנים הרבות של לפני הניתוח. בכל מקרה, אני חושבת שאם כבר נכנסים לטרפת של טיפולים, אז מומלץ מאוד לעשות הפסקות בין לבין (על דיכוי כמובן) כדי לתת לגוף להירגע. (ואז על הדקא הראשון לעשות עבודת בית, לאלו שיש להן עם מי... כי זה לפחות הרבה יותר מוצלח מהזרעות
).
 

קרנון32

New member
מקווה מאד שכל מי שעוברת את הטיפולים

יהיה לה קל ומוצלח מאד מהר אני קצת בדיכאון.... יהיה בסדר... שבת שלום
 

בלה73

New member
מעדכנת

עשיתי היום את ה- US ושמחתי לראות שיש כבר 4 זקיקים נאים. הציסטה העכורה - קטנה! מ-25 מ"מ ל- 20 (הקפדתי ללכת לאותה טכנאית, והיא טובה). את המנופור אני מקפידה להזריק לישבן, לפי תחושת הבטן (תרתי משמע)...
 
למעלה