אצלנו במדיטציה הדאואיסטית זה נקרא "סוֹ טְיֶין פָּן יֶין".
גם אני התלהבתי מזה מאד, כבר לפני כשלושים שנה, כשהמורה שלי סיפר לי על זה לראשונה והדגים לי את זה.
צריך מאמץ שלא לעשות את זה.
אז מה כאן המדיטציה אתה שואל? שאלה טובה.
אתה יכול לחשוב על השאלה הזו בזמן שאתה שואף ונושף.
אתה יכול גם לא לחשוב על זה. תעשה מה שבא לך.
האם מטרת המדיטציה היא להביא הארה?
אולי זו המטרה שלך.
מדיטציה, כמו שאני מבין את זה, זה להמשיך לחשוב. שוב, כמו שעשיתי מאז נולדתי. האם מטרת המדיטציה הארה? בסופו של דבר בהחלט. אם היא לא מביאה להארה, למה לקרוא לה מדיטציה? אבל אפשר בדרך להארה, להינות מכל צעד ושעל.
מה עושים עם תשומת הלב? שום דבר, שמים לב למה שקורה.
למה זה טוב? כשרואים את מה שיש, אין צורך לדמיין מה יכול להיות.
לא הבנתי בדיוק מה זה mood making ו"לעשות כאילו".