אנאפנה

[רגלים]

אנאפנה

אני מנסה ללמד את הבן שלי אנאפנה, מדיטציית מודעות לנשימה.
והוא כמובן אינו מבין מדוע יושבים במשך זמן כה רב בתשומת לב
לאויר שנכנס ויוצא. האמת היא שבאמת אין לי הסבר מילולי.

אז אני מבקש ממנו לעשות הליכה בצוותא בחוץ במזג אויר
קר. הוא מתרגז קצת עלי, אני אומר לו שאפשר לשים לב לקור.
אפילו קשה שלא ללשים לב לקור.
אחרי זמן מה אנחנו אנחנו חוזרים.

 

[רועי החושב]

אם אינך יכול להסביר זאת לילד אינך מבין זאת בעצמך

אין כזה דבר "הסבר לא מילולי".

 

[רגלים]

ברור שאין הסבר לא מילולי. אין הסבר.

 

[ינוקא1]

אני לא בטוח שלילדים מתאימה "מדיטציה".

האנרגיה של ילדים היא קופצנית וסוערת , ומדיטציה מתאימה לגיל מאוחר יותר.

מה שכן , אני חושב שאתה במודע או שלא במודע , מעביר לילדך איכות מדיטטיבית , כמו שסיפרת - וזה מה שחשוב.
את האיכות הזו יש בך , ואתה מעביר אותה קודם כל בעצם נוכחותך.

 

[מודטחדש]

גם אני איני מבין למה

אשמח לשמוע "

הסבר מילולי​

", מה זה עושה כש-"

יושבים במשך זמן כה רב בתשומת לב
לאויר שנכנס ויוצא​

". אם קר לבן-אדם, למה להוציא אותו לקור. שבו בסלון המחומם, דברו, העלו דברים... אתה רוצה להכשיר אותו לאימוני שייטת שבבוקר חורף או קיץ, חייבים להיכנס לים הקפוא?

 

[רגלים]

ולמה לא להכנס לים קפוא? מה הבעיה עם זה?

 

[מודטחדש]

אני לא מבין את היתרון

למה לענות את עצמך? אם זה גורם לך אינסוף אושר, זה משהו אחר. אם זה מענה אותך, למה ללכת על זה? לפי ההבנה שלי, סבל לא יכול להיות דרך להתפתחות תרוחנית.

 

[רגלים]

קור אינו בהכרח עינוי או סבל

אתה יכול להרגיש קור, ולא לסבול מזה. תחשוב על גלידה.

 

[מודטחדש]

גלידה זה סבבה

האם הייתי רוצה להתרחץ בגלידה? ממש לא. גם לא בקיץ.

 

[רגלים]

הנה לך, קור יכול להיות אפילו תחושה נעימה

ובודאי אינו אוטומטית סבל.
זה תלוי איך אתה מפרש את זה.

 

[סינבד]

סבל הוא סטייט אוף מיינד

שאינו שייך לתנאים חיצוניים.
כששכבתי במחלקה האורטופדית עם רגל שבורה למדי, שאל אותי מנהל המחלקה בסיבוב רופאים אם אני סובל מכאבים.
&nbsp
עניתי לו שיש לי כאבים די חזקים אבל אני לא סובל מזה.
&nbsp
לסבול זו בחירה, בד"כ זו בחירת המחדל של מרבית האנשים. אימון, תרגול ותשומת לב קפדנית, יכולים לשנות את הבחירה הזו.

 

[מודטחדש]

צא כעת, באמצע הגשם

עמוד ערום וומרח על כל הגוף שלך גלידה שזה עתה יצאה מהמקפיא. נעים לך? כיף לך? אתה לא מכבה אש עם אש. אז לבחור בסבל לא יכול להיות משהו שישנה "

את הבחירה הזו​

".

 

[סינבד]

עצה ברשותך

פתח את הראש (לא מילולית) והקשב (עצה, לא הוראה).
&nbsp
לעמוד בגשם מרוח בגלידה (רעיון מעניין) אולי לא יביא לך עונג. אלא שהעדר עונג אינו בהכרח סבל. כפי שאמרתי בהודעה המקורית סבל הוא סטייט אוף מיינד שאינו קשור בנסיבות.
&nbsp
בחרת לשטוף בעזרת גשם זלעפות ברוח תופת, את הגלידה שמרחת על עצמך? בחירה מעניינת, לא שגרתית ובטח נורא קר לך. אבל מה הקשר בין העובדות האלו לסבל?
&nbsp
מי שמרגיש שהחיים בועטים בו כמו בכדור ואין לו שליטה על מה שקורה לו, יכול להיות שירגיש סבל (או שיבחר לקחת אחריות ולהפסיק להיות כדור משחק בידי החיים) אבל מי שלוקח אחריות על מה שקורה לו אין שום סיבה ושום סיכוי שירגיש סבל.
אי נעימות? כאב? חוסר שביעות רצון? כל התחושות האלו אולי כן. אבל לא אומללות ולא סבל. אלו האחרונים הם מנת חלקו של מי שבוחר בהם (או אולי אם תרצה מי שלא בחר לוותר עליהם).

 

[מודטחדש]

למה לא "לפתוח את הראש"

גם מילולית? אם הסבל, הכאב, הם "

סטייט אוף מיינד שאינו קשור בנסיבות​

", אז למה גם זה לא "

סטייט אוף מיינד שאינו קשור בנסיבות​

" של ראש מנופץ שותת דם? בוא תגדיר לי בבקשה, מהו לדעתך "סבל"? ומהו "לא סבל". אם אין לך הבסיס האיתן של הטרנסנדנטי, המוחלט, לעולם תהיה מי "

שמרגיש שהחיים בועטים בו כמו בכדור​

". זה ש-"

אין לו שליטה על מה שקורה​

". בלי כמה דקות בבנק, מה תוכל להועיל בשוק?

 

[ינוקא1]

זו מדיטציה נהדרת , אגב.

משהו שהייתי "מת" ללמוד

קוראים לזה "טומו".

בגירסה שאני מכיר , נזירים בהימלאיה לובשים מגבות רטובות בקור הקפוא , ולומדים ליבש את המגבות בעזרת הצ'י שלהם.

 

[מודטחדש]

שיהיה לך בהצלחה

אתה יכול גם ללכת על גחלים, לישון על מיטת מסמרים ולהוציא את המעיים מידי כמה ימים. אני לא חושב שזה יעשה לך משהו טוב. מן MOOD MAKING של "נצחון הרוח על הגוף".

 

[ינוקא1]

ואגב , למה המדיטציה שלך איננה MOOD MAKING ?

דווקא בתרגול הטומו , אין רק "מוד מייקינג" , כי הנזירים הללו גם בונים לעצמם יכולות גופניות (אובייקטיביות) של הסתגלות לרמות קור כאלו שאדם רגיל ימות בהן.

ושוב , אני מציע לך קצת ענווה - המדובר בתרגול שמתרגלים מאות (ואולי אלפי) שנים , כדרך להארה , וכדרך לחיזוק האנרגיה הפנימית של הגוף.

אתה מעולם לא תרגלת זאת , למיטב ידיעתי , אז הייתי מציע לך כ"מודט חדש" (חדש אפילו בסוג המדיטציה הספציפי שהוא מתרגל) קצת ענווה בפני שיטות ודרכים אחרות.
יעזור לך.

 

[מודטחדש]

הבנתי

הנזירים "ב

ונים לעצמם יכולות גופניות​

". לעומת זאת המעופפים היוגיים, סתם "קופצים על התחת". תגיד לי בבקשה. הנצרות מאות ואלפי שנים, מטיפה לסבל כדרך להתפתחות רוחנית. אולי גם הם טועים מאות ואלפי שנים. זה לא אומר שהם צודקים. סבל מנוגד להתפתחות רוחנית. כל ניסיון של התפתחות דרך סבל, נועד לכישלון. למה המדיטציה שלי איננה MOOD MAKING. כי מי שמתרגל אותה, לא מעמיד פנים שזה משהו אחר. מי שמתרגל אותה ממש יושב טוב טוב על הקרקע.

 

[ינוקא1]

סבל לא מנוגד להתפתחות רוחנית

בדרך כלל סבל דווקא מביא התפתחות רוחנית.

ועם זאת , לא חייבים לסבול - ניתן להתפתח רוחנית , גם בדרכים אחרות , דרך הידע , למשל.
אבל כשהאדם מלא באגו , אז דרך ההתפתחות היחידה עבורו היא הסבל , כי את הידע האמיתי הוא לא מסוגל לקבל.

 

[מודטחדש]

אותם דברים

שהיו מקובלים על ידי מחפשי רוחניות ושמנעו מהם, למעשה את ההתפתחות הרוחנית. הגיע הזמן ללכת על משהו שעובד.