אנאפנה

[מודטחדש]

אנסה להסביר

"

מה עושים עם תשומת הלב? שום דבר, שמים לב למה שקורה​

", זה MOOD MAKING. הלוא כל הזמן אנחנו שמים לב למשהו, לדבר אחר. למה זו מדיטציה? "

כשרואים את מה שיש, אין צורך לדמיין ​

", זה MOOD MAKING. כי כל הזמן אנחנו רואים. משהו כזה או אחר. אז למה זה טוב?

 

[נציב המים]

עדיין לא הבנתי

להגיד על דברים שהם mood making, לא ממש מסביר מה זה mood making.
למה זה טוב לראות את מה שיש? לא יודע, למה זה טוב לפקוח את העיניים בבוקר?
אפשר להסתדר גם בעיניים עצומות, אבל אז כל הזמן נתקלים בדברים...

 

[ינוקא1]

הוא הסביר לי למטה , למה המדיטציה "שלו" היא לא מוד מייקינג :

"למה המדיטציה שלי איננה MOOD MAKING. כי מי שמתרגל אותה, לא מעמיד פנים שזה משהו אחר. מי שמתרגל אותה ממש יושב טוב טוב על הקרקע."

אולי עכשיו תבין

 

[מודטחדש]

MOOD MAKING זה

כשמעמידים פנים. מנסים לעשות, להגיד, לחשוב משהו שהוא לא אמתי, אלא שהוא "כאילו". אנשים מנסים לתאר לעצמם איך נראה, נשמע, חושב אדם מואר. במקום לעשות את מה שהוא אומר להם לעשות, הם מנסים להיראות, להישמע, "לחשוב" כמוהו. זה MOOD MAKING. "אני מתבונן כעת בנשימה שלי. כעת אני שואף. ו...כ...ע...ת... אני נושף". זו תשומת לב כמו כל תשומת לב. לקור, לסרט. למי שמדבר איתנו. להם אנו שמים לב כל החיים ולא נעשים מזה מוארים.

 

[ינוקא1]

אנו שמים לב כל החיים

 

[רגלים]

איך אומרים? הפוסל, במומו פוסל.

 

[נציב המים]

תודה על ההסבר

אני לא בטוח מה זו בדיוק "הארה"
עולה מדבריך כאילו זה מצב שיש לשאוף אליו.
כלומר מקום שאינך נמצא בו ואתה רוצה להיות בו.
יכול להיות שמ"ט תביא אותך לשם, אבל מה הקשר לתשומת לב?
תשומת לב לא מביאה אותך למקום אחר.
היא רק מראה לך איפה אתה נמצא עכשיו.

 

[s i s u]

נכון, לחפש הארה זה לא לרצות להיות ברגע הזה

 

[מודטחדש]

אני לא אוהב את המלים

"

לחפש הארה​

". אבל את צודקת ב-100%. אם ה-"

רגע הזה​

", הוא לא שיא השיאים של כל היבטי החיים שלך, בלי ספק, זה לא מספיק טוב "

להיות בו​

". צריך ללכת למשהו טוב יותר.

 

[מודטחדש]

הארה היא הזכות שלנו מלידה

של כל אחד מאיתנו. גם של מי ששואף (תרתי משמע) וגם של מי שנושף. אנחנו רק צריכים לסלק את מה שמונע מאיתנו הארה. זה לא משנה אם אנחנו רוצים את זה. מי שלא בהארה, צריך לעשות איזה שינוי שהוא כדי לחיות הארה מלאה. כלומר לעבור מה-"

מקום שאתה נמצא בו​

". זה לא משנה אם אתה רוצה להיות בו או לא. ההבדל הפשוט הוא שיש אמצעים מהירים יותר ויש איטיים יותר להארה. אם אתה מרוצה ב-100% מ-"

איפה אתה נמצא עכשיו​

", ואתה לא רואה שום מצב שבו תוכל להתקדם הלאה, למשהו עוד יותר טוב, אתה בהארה. הגעת למקסימום היכולות שלך. הרוחניות. הגופניות. הסביבתיות... זוהי הארה.

 

[נציב המים]

מה מונע ממך להיות שם כבר עכשיו?

כתבת ש"צריך לסלק את מה שמונע מאיתנו הארה".
מה זה בדיוק? מה מונע ממך להיות "מרוצה ב-100%" ממש ברגע זה?

 

[מודטחדש]

מה שמונע ממני הארה עכשיו אלה הם

הרישומים שמערכת העצבים שלי ספגה במשך מיליונים רבים של גלגולים, בגלל דברים לא בתאום מלא עם כל חוקי הטבע שעשיתי. עד שלא אטהר את אלה, זו לא הארה. אלה גם מונעים ממני להיות להיות "

מרוצה ב-100%​

". אני מאוד מאוד מרוצה מהחיים שלי. מאיפה אני עכשיו. ולאן אני הולך. אבל מי שמרוצה ב-100%, הגיע למקסימום היכולות שלו. את זה אני לא יכול לומר על עצמי בשלב הנוכחי. יש לי עוד לאן להתקדם. לא קיים משהו שהוא מעל 100% (למעט החיים ב-200% - חחח) אליו ניתן עוד להתקדם. אתה מדבר על החיים היחסיים. מהם אני "

"מרוצה ב-100%" ממש ברגע זה​

". אני לעומת זאת מדבר גם על החיים המוחלטים.

 

[נציב המים]

מה מפריע ברישומים האלה?

לא שאלתי על סיבות עבר או אפשרויות עתיד.
שאלתי מה מפריע לך, בשנייה הזו, להיות מרוצה?
ה"רישומים במערכת העצבים"? מה זה בדיוק?
האם אתה רואה אותם ברגע זה בתוך עצמך?
האם אתה רואה מה ב"רישומים" האלה מפריע לך?
כתבת שאני מדבר על החיים היחסיים ואתה על החיים המוחלטים.
אבל אני בכלל לא מדבר על "החיים", אני מדבר על החוויה הנוכחית.
ברגע הזה, קיימת רק חוויה אחת - מה שאתה חווה עכשיו.
האם אתה "מרוצה ב-100%" מהחוויה הזו?
אם לא, מה בתוכה מפריע לך?
אם כן, מה מייצר בך רצון להגיע למקום אחר?
&nbsp
אתן לך דוגמה, היום בבוקר חוויתי רעב שעורר בי רצון לאכול.
הגוף הפיזי שלי ייצר תחושה שהובילה לרצון הזה.
מה התהליך המייצר בך עכשיו את הצורך להיות "מואר"?
לא מה גרם לרצון הזה לפני שנה או מליון גלגולים.
מה גורם לו עכשיו - מה "מחזיק אותו בחיים" ברגע זה?

 

[מודטחדש]

כתבת: מה מונע ממך..."

אז כתבתי מה מונע ממני. בניגוד להרבה MOOD MAKING, אני לא חי בכאן ועכשיו. למה? כי אני עדיין לא בהארה. עדיין. מי שמנסה לומר שהוא חי בכאן ועכשיו באופן מלא והוא לא בהארה, זה בסך הכל MOOD MAKING. יש לך הרישומים של העבר, ויש לך תכנון לעתיד. אז אם קיימים עבר ועתיד, זה לא "כאן ועכשיו". הרישומים האלה, בספרות הוודית, נקראים סאמסקרות (או משהו דומה). בהבנה שלי אני קורא להם מתחים, סטרס. אני לא מנסה להבין אותם. לא חושב עליהם. אני מסלק אותם. השתמשתי בדוגמה המאוד מקובלת במ"ט. אני לא מתעסר עם החושך, אני מדליק את האור. כשהאור דולק, אין חושך ולא צריך להתעסק איתו. ה-"

חוויה הנוכחית​

", זה בולשיט. כי לפניה הייתה חוויה אחרת ואחריה תבוא חוויה שונה. זה העולם היחסי. הוא כל הזמן משתנה. לכן גם הסוף של המלים שלך לא רלוונטי עבורי. אני (מנסה) לא להיות MOOD MAKER. כשאני ביחסי, אני חי את היחסי. כשאני במוחלט, אני חי את המוחלט. לנסות לחיות את המוחלט כשאתה ביחסי זה שום דבר אחר מאשר MOOD MAKING.

 

[ינוקא1]

נעים מאוד מודט חדש , אולי תלמד מהי מדיטציה :

מדיטציה זה אומר להכניס מודעות לתוך מה שעושים.

זה לא משנה האם זה לתוך תנועות , לתוך מנטרה (כפי שאתה עושה) , לתוך האכילה , או לתוך הנשימה.

זוהי מדיטציה

את הנשימות שאתה עושה מיום לידתך , אתה עושה עם מודעות מצומצמת ביותר , אם בכלל.
לכן הן אינן בגדר "מדיטציה".

 

[מודטחדש]

כרגיל, גם את המושג "מדיטציה"

אנחנו מבינים בצורה שונה. אתה יכול לנסות "

להכניס מודעות לתוך מה​

", שבא לך. אלה רק מלים אם אין לך מצב התודעה המתאים. אם אתה לא בטרנסנדנטלי, במוחלט, אתה מכניס רק משהו נוסף להבנה שלך. למחשבות שלך. הרבה מודעות אין שם. רק כמות יפה של MOOD MAKING.

 

[אסף ב7]

אני גם לא מבין למה

מה זה הצורך שלך לשמוע "הסבר מילולי" ומה זה עושה לבן אדם שמתערר בו צורך כזה?

 

[מודטחדש]

הבן אדם (רגלים)

במה שכתב בראש השרשור, ביקש הסבר כזה לתת לילד שלו. גם אני בקשתי.