אוי, חולוני, תעשה טובה...
איזה סיפור יש כאן בדיוק? בוא נראה, הילד חוטף מכות בבית, מה שמוביל אותו לשאוף להיות טבח ברשת מסעדות דגים. אח"כ הוא שם לאנשים אציטון בכוסות הקפה שלהם והולך להיות מוכר אלטעזאכן. את הרצף הקונספטואלי המדהים הזה קוטע השיר על ורד שמטפסת על גגות. אח"כ אנחנו חוזרים לילד שבינתיים גדל והוא הולך לדרוס מישהי עם טרקטור ולחשמל אותה, ובסוף חוטף מכות מבעלה, נזכר בימי בית הספר העליזים בהם חטף מכות, ממשיך לשיר על התעללות בחברה שלו, ושיר קינה על מר גורלו שהביא אותו לגור בפתח תקווה. אח"כ הוא הולך לשחק 3 משחקים של טניס (?), מתקדם לנקרופיליה ולבסוף אונס את אחותו. זה לא נשמע לי כמו סיפור מי יודע מה, סתם קשקושים בוטים(שחייבים להודות שחלקם די מצחיקים). את הברוך של סלקום, אגב, לא הצלחתי לפענח, אולי בגלל שכמו כל שאר האלבום הזה, אין לו שום משמעות... אל תבין אותי לא נכון, אני אוהב את ככה מפנקים, החלק הנגינתי מצוין, אבל אל תנסה לייחס לו משמעויות שאין לו. המילים סתם דביליות. רואים את זה גם בהופעות של אינפקציה - לפעמים זה יותר מופע סטנד-אפ מאשר מופע מוסיקה.