אמת
תקוות הגאולה... "שמחה אינסופית הציפה אותי ופרצה את גבולות הרגשת הקיום אשר ליוותה אותי כל חיי. אושר פנימי ועמוק בלתי יתואר, אשר טישטש כל הגדרה עצמית של קיומי, זרם בכל גופי. את גופי ממש - לא הרגשתי. ברגע אחד הפכתי ממרגיש למורגש. הייתי השמחה עצמה, וחוויתי אותה ללא שליטה. התמסרות טוטאלית לעונג שהגיע ממקום אחר. עונג בלתי מורגש. עונג פשוט של פשוט להיות. עונג שבא מאמיתות המצאי ללא תלות בדבר. ללא הרגשה, ללא הגדרה, ללא אני. הייתי. וידעתי שלא הייתי מעולם. הייתי. וידעתי שמאז ומעולם. הייתי אז, עכשיו ולתמיד. חשתי כיצד אני מתהווה מאין ליש בכל רגע ורגע ממש. מתהווה ליש מהאין והאפס המוחלט. שמחה של שלמות. שמחה של שלום. שלום אמת. לפתע הכל נמצא ולא חסר דבר. אור אינסוף שחודר למציאות חשוכה וסופית. זיווג של שמים וארץ בתוך תוכי. ברגע אחד נעלם האני הנפרד, היישותי, המושלל מהאחר. ברגע אחד התגלתה עצמות נפשי ממש - אחדות הבורא, אחדותו של היוצר..." בקרוב ממש - מציאות גלויה... אח שלי יקר, ישבתי לי היום בבוקר בבית הכנסת אחרי התפילה, למדתי חסידות ופתאום, סתם ככה פתאום בלי לדעת ממש למה, קפצת לי לראש. פתאום חשתי רצון לדבר איתך. לשתף אותך. להגיד לך כמה אני אוהב אותך. ואני אוהב אותך. באמת. כי אתה אח שלי. אח שלי ממש. לפני קצת פחות משנתיים סיימתי אוניברסיטה וטסתי לנוח בהודו. אחרי שלוש שנים של לימודים, עבודה מתישה, לילות הזויים בבארים ת"אביביים חשוכים, בלאגן עם ההורים, בקיצור, הסרטים המוכרים - עליתי על מטוס לכיוון בו זורחת השמש כדי לברוח מהמציאות הלוחצת ולנקות קצת את הראש. אחרי עשרה חודשים של מסע פנימי ארוך ומיוחד, חזר הראש ואכן, קצת יותר נקי. קצת יותר מאמין. וגם קצת יותר דתי. היה זה מסע מרתק של גילויים וחידושים. עד שהגעתי לגילוי העצום והגדול ביותר - גילוי עצמי. ראיתי, ניסיתי, טעמתי והרחתי, הרגשתי והתרגשתי, אהבתי וגם פחדתי, נתתי וכל-כך כל-כך הרבה קיבלתי. דווקא שם, רחוק, התקרבתי לעצמי. גיליתי רבדים אינסופיים במעמקי נפשי שהתקלפו להם כמו קליפה, עד שהגעתי לעומק עומקה - לעצמיות נפשי. גיליתי את ה"אני" האמיתי. גיליתי מה זה אומר... מה זה אומר להיות יהודי. איך אפשר להסביר במילים חוויה עמוקה של אמת? אמת פשוטה. טהורה. חסרת מניעים. אמת של "ככה" ללא טעמים שנובעת מתוכך ופורצת את כל הגדרים, הפחדים והמחסומים. אז זהו... שזה לא. זה לא אפשרי. אני כל כך רוצה לשתף אותך בחוויה הרוחנית העמוקה הזאת, אבל זה מעבר ליכולתי. כדי לחוות ולהרגיש, תהיה חייב לעבור זאת בעצמך. אבל כן חשוב לי לספר לך. לספר לך אחי שיש. ישנה אמת. והיא אחת. אבסולוטית. לא ניתנת לשינוי. אני יודע שאתה מחפש אותה. גם אם אתה אולי לא מודע לזה כרגע. כי איך אפשר שלא? הרי האמת היא אתה. חשבת על זה פעם בכלל? יצא לך לעצור לרגע את מירוץ החיים המטורף ולשאול את עצמך - "מי אני?" מי זה האני הזה שמלווה אותי מהרגע בו נולדתי? האם "אני" זה המחשבות שלי? הדיבורים שלי? המעשים שלי? אולי זה השכל? אולי הרגשות? נכון. אתה בטח תגיד לי "עזוב אותך שטויות, תפסיק לבלבל לי את השכל עם חידושים והמצאות. ישנה מציאות ואי אפשר לברוח. האמת היא פה ואלו החיים. לעבוד, להתקדם, לבלות וליהנות, להקים משפחה, ואז למות בשקט עם כמה זיכרונות נעימים". אתה באמת מאמין בזה? זהו? זוהי כל התכלית ותמצית החיים? אנחנו עסוקים מהבוקר עד הלילה, עם מרדף אחרי הזמן שלא עוצר לרגע. עם עליות וירידות, עם שאיפות ורצונות, אם אהבות ואכזבות. עם הצלחות, עם נפילות. אז למי יש זמן וכוח להתפלסף בשאלות על מי אני? מה אני? ולמה אני פה? אבל זה חשוב כל כך אחי. זה הוא המפתח. זה הפתרון. רק ככה, עם ידיעת המהות והתכלית ניתן להגיע למנוחה, לרגיעה, ולשלום פנימי בו לא קיים שום חסרון. רק על ידי גילוי עצמי ניתן להגיע לשלווה, שמחה ובטחון. אז אחרי ההקדמה הארוכה אומר לך בפשטות אח אהוב, מי אתה. אלחש לך את סוד הסודות. אבל בלי להסביר. בלי להוכיח. ובלי להביא מקורות. כי ככה זה. פשוט. הכי שיכול להיות. אתה הוא אחד. מאוחד. מאוחד בעצם עם בורא עולם. חלק ממנו. מעצמותו ממש. מוסתר עמוק עמוק בתוך גוף גשמי הנברא יחד עם בריאה שלמה בכל רגע ורגע מחדש. אתה אינסופי, אתה בלתי מוגבל. יהודי אתה, אחי. אתה קדוש. אתה מובדל. אני יודע, זה לא קל. לא קל להאמין. כי האמת מפחידה. מין תקיעות כזאת שבאה מבפנים. למה זה כך? לא יודע. ככה הוא רצה בורא כל עולמים. אך למרות הפחד הטבוע בנו ומקשה עלינו את האמת לחשוף, אסור לוותר ואסור להתייאש. כי הבורא נמצא שם וגם פה רק שמוסתר בתוך אינספור העלמים וצמצומים. לחשוף ולגלות אותו זה לגלות את עצמך האמיתי ממש. לחשוף ולגלות אותו זה להיוולד כל רגע ורגע מחדש. דע לך אח שלי יקר, שעם ישראל הוא עם מדהים, יפה, מקסים. המחלוקות, השחיתויות, העצבים, הכעסים - זה רק לכלוך חיצוני שלא נוגע בבפנים. זה כיעור של בן מלך שהפך להיות קבצן. אחרי גלות כה ארוכה שכח מאיפה בא, שכח את אבא הרחמן. אבל אב אינו שוכח, מלך אף פעם לא נוטש את נתיניו. אבא בא לגאול אותנו - זה קורה ממש עכשיו. הנה זה בא - הנה זה מגיע, בית מקדש שלישי. בית מקדש נצחי מופיע, גאולה אמיתית ושלימה לכל העם היהודי. יש משיח הוא כבר כאן - צריך רק להכריז, "יחי המלך המשיח" - צריך רק להעיז. צא מעצמך אחי, צא מגבולות השכל, שבור את גבולות ההגיון. צדק צדק תרדוף, חפש רק את האמת. נצח את העיוורון. אני אוהב אותך אחי, לנצח נצחים. תאהב גם אתה ללא תלות בדבר, את ארץ ישראל, את העם, ובמיוחד במיוחד... תאהב את אלוקים. יחי אדונינו מורינו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד !!!
תקוות הגאולה... "שמחה אינסופית הציפה אותי ופרצה את גבולות הרגשת הקיום אשר ליוותה אותי כל חיי. אושר פנימי ועמוק בלתי יתואר, אשר טישטש כל הגדרה עצמית של קיומי, זרם בכל גופי. את גופי ממש - לא הרגשתי. ברגע אחד הפכתי ממרגיש למורגש. הייתי השמחה עצמה, וחוויתי אותה ללא שליטה. התמסרות טוטאלית לעונג שהגיע ממקום אחר. עונג בלתי מורגש. עונג פשוט של פשוט להיות. עונג שבא מאמיתות המצאי ללא תלות בדבר. ללא הרגשה, ללא הגדרה, ללא אני. הייתי. וידעתי שלא הייתי מעולם. הייתי. וידעתי שמאז ומעולם. הייתי אז, עכשיו ולתמיד. חשתי כיצד אני מתהווה מאין ליש בכל רגע ורגע ממש. מתהווה ליש מהאין והאפס המוחלט. שמחה של שלמות. שמחה של שלום. שלום אמת. לפתע הכל נמצא ולא חסר דבר. אור אינסוף שחודר למציאות חשוכה וסופית. זיווג של שמים וארץ בתוך תוכי. ברגע אחד נעלם האני הנפרד, היישותי, המושלל מהאחר. ברגע אחד התגלתה עצמות נפשי ממש - אחדות הבורא, אחדותו של היוצר..." בקרוב ממש - מציאות גלויה... אח שלי יקר, ישבתי לי היום בבוקר בבית הכנסת אחרי התפילה, למדתי חסידות ופתאום, סתם ככה פתאום בלי לדעת ממש למה, קפצת לי לראש. פתאום חשתי רצון לדבר איתך. לשתף אותך. להגיד לך כמה אני אוהב אותך. ואני אוהב אותך. באמת. כי אתה אח שלי. אח שלי ממש. לפני קצת פחות משנתיים סיימתי אוניברסיטה וטסתי לנוח בהודו. אחרי שלוש שנים של לימודים, עבודה מתישה, לילות הזויים בבארים ת"אביביים חשוכים, בלאגן עם ההורים, בקיצור, הסרטים המוכרים - עליתי על מטוס לכיוון בו זורחת השמש כדי לברוח מהמציאות הלוחצת ולנקות קצת את הראש. אחרי עשרה חודשים של מסע פנימי ארוך ומיוחד, חזר הראש ואכן, קצת יותר נקי. קצת יותר מאמין. וגם קצת יותר דתי. היה זה מסע מרתק של גילויים וחידושים. עד שהגעתי לגילוי העצום והגדול ביותר - גילוי עצמי. ראיתי, ניסיתי, טעמתי והרחתי, הרגשתי והתרגשתי, אהבתי וגם פחדתי, נתתי וכל-כך כל-כך הרבה קיבלתי. דווקא שם, רחוק, התקרבתי לעצמי. גיליתי רבדים אינסופיים במעמקי נפשי שהתקלפו להם כמו קליפה, עד שהגעתי לעומק עומקה - לעצמיות נפשי. גיליתי את ה"אני" האמיתי. גיליתי מה זה אומר... מה זה אומר להיות יהודי. איך אפשר להסביר במילים חוויה עמוקה של אמת? אמת פשוטה. טהורה. חסרת מניעים. אמת של "ככה" ללא טעמים שנובעת מתוכך ופורצת את כל הגדרים, הפחדים והמחסומים. אז זהו... שזה לא. זה לא אפשרי. אני כל כך רוצה לשתף אותך בחוויה הרוחנית העמוקה הזאת, אבל זה מעבר ליכולתי. כדי לחוות ולהרגיש, תהיה חייב לעבור זאת בעצמך. אבל כן חשוב לי לספר לך. לספר לך אחי שיש. ישנה אמת. והיא אחת. אבסולוטית. לא ניתנת לשינוי. אני יודע שאתה מחפש אותה. גם אם אתה אולי לא מודע לזה כרגע. כי איך אפשר שלא? הרי האמת היא אתה. חשבת על זה פעם בכלל? יצא לך לעצור לרגע את מירוץ החיים המטורף ולשאול את עצמך - "מי אני?" מי זה האני הזה שמלווה אותי מהרגע בו נולדתי? האם "אני" זה המחשבות שלי? הדיבורים שלי? המעשים שלי? אולי זה השכל? אולי הרגשות? נכון. אתה בטח תגיד לי "עזוב אותך שטויות, תפסיק לבלבל לי את השכל עם חידושים והמצאות. ישנה מציאות ואי אפשר לברוח. האמת היא פה ואלו החיים. לעבוד, להתקדם, לבלות וליהנות, להקים משפחה, ואז למות בשקט עם כמה זיכרונות נעימים". אתה באמת מאמין בזה? זהו? זוהי כל התכלית ותמצית החיים? אנחנו עסוקים מהבוקר עד הלילה, עם מרדף אחרי הזמן שלא עוצר לרגע. עם עליות וירידות, עם שאיפות ורצונות, אם אהבות ואכזבות. עם הצלחות, עם נפילות. אז למי יש זמן וכוח להתפלסף בשאלות על מי אני? מה אני? ולמה אני פה? אבל זה חשוב כל כך אחי. זה הוא המפתח. זה הפתרון. רק ככה, עם ידיעת המהות והתכלית ניתן להגיע למנוחה, לרגיעה, ולשלום פנימי בו לא קיים שום חסרון. רק על ידי גילוי עצמי ניתן להגיע לשלווה, שמחה ובטחון. אז אחרי ההקדמה הארוכה אומר לך בפשטות אח אהוב, מי אתה. אלחש לך את סוד הסודות. אבל בלי להסביר. בלי להוכיח. ובלי להביא מקורות. כי ככה זה. פשוט. הכי שיכול להיות. אתה הוא אחד. מאוחד. מאוחד בעצם עם בורא עולם. חלק ממנו. מעצמותו ממש. מוסתר עמוק עמוק בתוך גוף גשמי הנברא יחד עם בריאה שלמה בכל רגע ורגע מחדש. אתה אינסופי, אתה בלתי מוגבל. יהודי אתה, אחי. אתה קדוש. אתה מובדל. אני יודע, זה לא קל. לא קל להאמין. כי האמת מפחידה. מין תקיעות כזאת שבאה מבפנים. למה זה כך? לא יודע. ככה הוא רצה בורא כל עולמים. אך למרות הפחד הטבוע בנו ומקשה עלינו את האמת לחשוף, אסור לוותר ואסור להתייאש. כי הבורא נמצא שם וגם פה רק שמוסתר בתוך אינספור העלמים וצמצומים. לחשוף ולגלות אותו זה לגלות את עצמך האמיתי ממש. לחשוף ולגלות אותו זה להיוולד כל רגע ורגע מחדש. דע לך אח שלי יקר, שעם ישראל הוא עם מדהים, יפה, מקסים. המחלוקות, השחיתויות, העצבים, הכעסים - זה רק לכלוך חיצוני שלא נוגע בבפנים. זה כיעור של בן מלך שהפך להיות קבצן. אחרי גלות כה ארוכה שכח מאיפה בא, שכח את אבא הרחמן. אבל אב אינו שוכח, מלך אף פעם לא נוטש את נתיניו. אבא בא לגאול אותנו - זה קורה ממש עכשיו. הנה זה בא - הנה זה מגיע, בית מקדש שלישי. בית מקדש נצחי מופיע, גאולה אמיתית ושלימה לכל העם היהודי. יש משיח הוא כבר כאן - צריך רק להכריז, "יחי המלך המשיח" - צריך רק להעיז. צא מעצמך אחי, צא מגבולות השכל, שבור את גבולות ההגיון. צדק צדק תרדוף, חפש רק את האמת. נצח את העיוורון. אני אוהב אותך אחי, לנצח נצחים. תאהב גם אתה ללא תלות בדבר, את ארץ ישראל, את העם, ובמיוחד במיוחד... תאהב את אלוקים. יחי אדונינו מורינו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד !!!
כולנו אחים.