"אמרתי לך"...

במסגרת שיטוטיי עכשיו...

בנט...מצאתי תגובה של דודו של הנער...לכתבה שבה מופיעה ידיעה על התאונה... תגובה מס' 4 בתחתית הכתבה... קיראי אותה...ותביני קצת יותר...איך כולם אשמים...רק לא הנער והמשפחה. מי שלא יודע לקחת אחריות על עצמו...גם לא יוכל לחנך לאחריות...ותמיד הסביבה תהייה אשמה.
 

ע פ ר ל ה

New member
קראתי...

המשטרה אשמה כי ניהלה אחריו מירדף! איזה יופי ב'מת... יעני זה שהנער נהג ללא רשיון זה בסדר הא? תדיגי...עד כמה אנשים יכולים להיות דפוקים!!!!!!!!? עד כמה הורים מפנים עורף סוגרים עיניים אוזניים ופה הא??????????????????? כוסאמאממממממממממממממממא של הורים מניאקים כאלה!!! טפו עליהם!!! בושה וחרפה!!! אחריות שלהםםםםםםםםםםםםםםםם לגדל ולחנך את ילדיהם,ולא של אפאחד אחר!!! שיבואו בתלונות לעצמם כאלה דבילים. איזה הורה נורמאלי ושפוי נותן לילד שלו לנהוג בכלי רכב ללא רשיון? ויש מה לעשות נגד זה אם רק רוצים ואם רק ממש איכפת מהילדים. ומאיפה היה לו טוסטוס? כוסאמאםםםםםםםםםם את הצמיגים של הגלגלים הייתי קורעת לנער הזה ואת ההורים שולחת לבית ספר להורים בפיגור וטימטום!!! הנער הזה מסכן על שאיבד את חייו ועל שנולד להורים...שלא נדע מצרות!!! הגמל לא רואה ת'דבשת שלו או שהוא סתם גמל שחטף אלצהיימר
 
אני רואת ש...

חטפת ת'ג'ננה... כומו שאני חטפתי. ולכן צדק נועם...לא משנה כמה הייתי אומרת...כשמבית לא היו הגבולות. כן...סאמקקקקקקק...חיים שהלכו סתם.
 

ע פ ר ל ה

New member
ועוד משו...

זה בעיניי ילד מסכן ואומלל שגדל בבית ללא חינוך וללא ערכים וללא כלום. גדל כמו עשב שוטה בשטח הפרוץ כשאין בידיו את הכלים והיכולות להתמודד מול השיט של הבית המעפן וההרוס. ילד אומלל וכל כך כואב לי הלב עליו אפילו שלא מכירה אותו. אבל הלב שלי זה לב של אמא רגישה ורחמנית. חבל שלא נשלח לאימוץ אצל משפחה טובה או לפנימיה או לקיבוץ. ילד בלי מסגרת בריאה הוא ילד אבוד!!! אוחחחח כמה כואב לי...
 
עופרלה..לכי בזכרונות לגיל 16 שלך

ותגידי לי ..שההורים שלך "חפרו" עם מעדרים..את שמעת בקולם? כי אני בטוח שלא. ולמרות שידעתי שאמא שלי צודקת..איך שיצאתי מדלת הבית...עשיתי מה שאני רוצה לעשות...ככה זה דור אחרי דור..
 

ע פ ר ל ה

New member
זוכרת את עצמי נערה

רוב הזמן כמובן שלא הקשבתי וברוב הפעמים כמובן שעשיתי מה שבא לי... זה לא הופך אותי לאמא "שאנטי באנטי". אז הייתי נערה,היום אני אמא,וכמו כל יתר ההורים אני דואגת וחרדה לילדיי. זה לא טבעי לדאוג אגב?
 
זוכרת עצמוני בגיל 16...

יש חפירות...ויש דיבורים... חפירות...איסורים מוחלטים...הטפות...עברו גם לי מעל הקרקפת מבלי להתעכב,אבל... כשאבי רצה שאמנע ממשו...הייתה לו מין דרך כזו מיוחדת להגיע אליי... זה אף פם לא הגיע בצורת איסור... אלא בצורת שיחה...קודם כל אמפתיה והבנה מצידו לצורך שאני מביע...שלא לייצר אצלי אנטיגוניזם מיידי המאפיין ת'גיל הזה... ואז להוביל אותי לאט לאט...להיגיון שמאחורי הדברים...מבלי שהרגשתי בכלל מובלת לשם. איכשהו תמיד הרגשתי שהוא איתי...ולא נגדי. בדיעבד...כשבגרתי ושוחחנו על הדרך הזו שהייתה לו,אמר..."הפופיק רעד לי מהשטויות שלך,אבל ידעתי שאם אראה לך...שאם אאסור עלייך...תחשבי שאני עוד אחד "זקן" שלא מבין כלום...ותעשי מה בראש שלך,בלי להקשיב לי...אז בחרתי בדרך של להיות איתך מול העולם...ולגרום לך לסמוך עליי...וכך היה". והוא...צדק. בגיל 16 הייתי נגד כל עולם המבוגרים...חוץ ממנו.
 
שני מתבגרים יש לי...

מעולם לא אמרתי להם שלא ארשה לרכוב על אופנוע... מאידך כן חיזקתי תמיד...את הכרת ערך חייהם ובריאותם בעיניי עצמם. אומנם בן 13.5 הנער,אבל... כשנפגשנו לפני שבוע בערך...עם השכן בן ה-17 שלנו,ואביו...יוצאים מהחנייה עם האופנוע... אמרתי לאבא..."אלוהים ישמור"...ענה האב..."חכי,גם שלך יגיע תורו" ענה נערי..."לא יגיע,תקרא לי פחדן אם אתה רוצה...אבל אני רוצה לחיות...ובחתיכה אחת". חייכתי.
 

א ש לי

New member
אם ימשיך להגיד זאת בגיל 17 20

אני אמשיך לחייך:) הלוואי!!! מהפה של הנער לאלוהים.
 
אם אני אמשיך...

לחנך לערכם של החיים... חושבת הוא ימשיך להעריך אותם. זה לא בא לבד...לנו ההורים אחריות לא קטנה בעניין. ואת...תמשיכי לחייך תמיד
 

א ש לי

New member
../images/Emo25.gif

את הבנים שלי, מגיל 0 לימדתי שגיבור הוא זה שמעז לפחד, ולא להשוויץ ולעשות מעשים טיפשיים של "גיבורים" כי תאונות אינן קורות הן ניגרמות. לפני שנתיים חבר של הבן שלי, שהיה בן 10 נפל מקומה שביעית למוות (תאונה). הם מבינים את המשפט ולא מתביישים להיות הפחדנים של החברה. מקווה שימשיכו לנהוג כך גם בהמשך השנים. לא לעשות רוח של גבורה כשיש סיכון במחיר של פציעה או חיים.
 

my sunshine

New member
לומר,

ללחוץ, לעשות כל שאפשר לעשות. אבל, לצערנו כשהם מחליטים, זה לא עוזר. והוא, הוא החליט, הוא עשה והוא נכנס בקיר. מרחמת על הוריו, על משפחתו. ואת , כל כך יכולה להבין את הרגשתך. רק
יהי זכרו ברוך
 

ע פ ר ל ה

New member
עצוב עצוב עצוב מאוד מאוד מאוד...

הגעתי הבייתה לפניי זמן קצר מהלוויה של הסבתא האהובה. ומה רואות עיניי?זוועת אלוהים... משתתפת בצערך מעומק ליבי מותק... החוסר אונים הזה עכשיו מפלח את הלב ושלא נדבר על ההורים המסכנים שאיבדו ילד יקר. זוועה!!! הלכו החיים ברגע של שטות והרפתקה. מקווה ומייחלת ליותר שכל והקשבה של הנוער ליותר הבנה על הסכנות הכרוכות ותוצאותיהן... מי יתן ששום בית בישראל לא יכאב כך. אני אגב,מסרבת בכל תוקף לאפשר לבן שלי להוציא רשיון לטוסטוס. אמרתי לו חד משמעית שאני אשלם לו מוניות כדי להגיע לאימונים רק לא טוסטוס ובטח לא אופנוע בהמשך... אשה יקרה מלאת רגישות ואהבה,מותק... מחבקת אותך חזק
ומאחלת לך את הכח להמשיך ולהתמודד ולחזק את יתר האפרוחים.
מנוחתו עדן
 
זו בדיוק הבאסה

שמנוחתו היא לא מנוחה ובוודאי שלא עדן. הוא מת סתם. מתוך שטות, נמהרות, שחצנות ורשלנות. מה ההבדל בין מוות זה למות שהיד תגידי לי? הוא הצהיר שזה מה שהוא עושה ושלא מעניין אותו כלום. הוריו בוכים ולא מבינים למה. סביבתו לא מבינה גם היא וזו אותה סביבה אגב שרק במקרה הוא לא לקח איתו ממנה עוד מישהו או כמה מישהואים. הוא לא בגן עדן ולא בשום מקום. הוא פשוט איננו עוד והותיר אחריו משפחה המומה וכאובה ללא כל צורך ובאופן מיותר לגמרי. עצוב אך לא פחות מכך גם מתסכל ומרגיז. לעיתים שיני בנים תקהינה ואבות אוכלים בוסר. בסדר הזה. חבל על דאבדין. כל כך חבל.
 
למעלה