אמצש'ט

[וופל בר]

אמצש'ט

'ואולי מרחוק, איזה אושר מתגנב אל החלון.'' אחת השורות האהובות עלי. זימזמתי את 'חלון לים התיכון' עשרות פעמים. בעיקר בגלל השורה הזאת. האם אתם מרגישים מאושרים? כשמאושרים, מרגישים משהו? חסרון ואושר, זה אוקסימורון? או שלא? יכולים להיות מאושרים, ולא להבחין בכך? ניתן לכמת אושר ? אני פשוט מעוניין לסגור מעגל עם השורה הזאת. או שסתם לא היה לי מה לאמר והתעקשתי

 

[וופל בר]

ואיך אפשר בלי לינק לשיר

כמובן. מסורבל הייתי וכזה עודני

חלון לים התיכון

 

[יחפהבפארק]

היי וופל

מעניין שאף פעם לא שמתי לב לשורה הזאת

אחד השירים הגדולים. מאחר ואני יפואית במקור, ומאחר וההורים שלי כשעלו ארצה, לאחר פרק זמן קצר במחנות האוהלים, הם מצאו בית ביפו העתיקה וגרו בו עם עוד כמה משפחות עד שברחו ממנו בגלל שהם טענו שהמקום שורץ פרוצות וערבים ולכן העדיפו לקבל צריף במעברה ולא לגור ביפו העתיקה, וכל פעם שאני שומעת את השיר הזה, חלון לים התיכון, אני מדמיינת לעצמי ואפילו יכולה להריח את הים, את הבית ההוא שם ביפו העתיקה עם החלון הפונה אל הים, את האווירה של הימים של אז, שלהי שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים...
אני חושבת שההורים שלי היו מאושרים אז באותה תקופה. אני חושבת שהייתה לי ילדות מאושרת. קשה אבל מאושרת. הימים היו אחרים. אם לא היית חולה או מת, היית מאושר.
אני לא יכולה לכמת אושר. אני לא יכולה לאָמֶת אושר. אני יכולה לדעת רק בדיעבד אם הייתי מאושרת בזמן עבר. הייתי מאושרת כשחייתי בקיבוץ למרות הקשיים. אני חושבת שאני מאושרת עכשיו.
אני לא חושבת שמרגישים משהו מיוחד כשמאושרים. אי אפשר לכמת את זה. אתה יכול להרגיש מאושר גם אחרי ריצה קלה בגלל כל האנדרופינים או מה שזה לא יהיה המשתחררים בגופך, אבל אושר אמיתי אתה יכול להרגיש רק בדיעבד. ככה אני חושבת.

 

[וופל בר]

היי יחפונת

תשובה מנוסה, חכמה ויפה. אכן, קל יותר לכמת ולחוש אושר כשבוחנים אותו בעבר.

ילדות קשה ומאושרת גם יחד, זה פותר את תעלומת האוקסימורון שלי

 

[יחפהבפארק]

שמחתי לעזור במעט

ובכלל, אתה צריך לבקר קצת יותר, אתה מצליח להוציא ממני את המיטב

 

[וופל בר]

אני יודע, אני יודע...

אני צריך לבקר כאן יותר. אני מבקר כאן יותר וכותב פחות. אבל רגע, רק רגע, הנה אני כאן. ואני במוזה להוציא מעצמי ומכולם את המיטב. ואין לי מושג כמה זמן אחזיק, ואני מוכן להפוך לשרשור הזה את הצורה בשעה הקרובה. אז על מה נדבר?

 

[וופל בר]

אגב, נדמה לי שאני כותב פחות

מהרגע שפרשת מניהול העניינים. אני די בטוח בזה. להזכירך, זו את שהזמנת אותי לכאן בראשונה. בימי בלותי בפורום האח הגדול. אחרי הכל. זה כמו שאמי המאמצת היתה פורשת לאחר חצי שנת אימוץ. מבאס... תמיד הערצתי את היכולת שלך לקבל ולהכיל כל דיון שהועלה.

 

[יחפהבפארק]

לפעמים צריך לקחת חופש מהאחריות

אני מבינה את מה שאתה אומר,
ויש בזה משהו, ויותר מזה, אני מרגישה שאכזבתי אפילו את עצמי.
אבל לפעמים אין ברירה וחייבים לשחרר. חייבים להתנער מעול האחריות
ולתת לעצמי לזרום עם מה שיש ועם מה שהיום מביא איתו.
אני לא מאלצת את עצמי לכתוב. אם בא לי, אני כותבת. לא בא לי? לא כותבת.
אני מכירה את עצמי ואני יודעת שאני מוכרחה להיות פרפקציוניסטית בכל מה שאני עושה,
ואם משהו לא מסתדר כמו שאני רוצה אז זה מתסכל אותי נורא ואני לא רוצה להיות במקום הזה.
אני גם רגישה מדי ולא יודעת לשים דברים בפרופורציות. לוקחת הכל באופן אישי וזה לא טוב ולא בריא לי.
בסופו של דבר, נוח לי עם הסטטוס החדש. שחור זה יפה

 

[dibablas]

מהו אושר?

רבות דנו מראשית האנושות על המושג הזה,
מתפיסות על אושר כפיתוח הפן השכלי-רוחני של האדם, דרך תפיסת הדוניסטיות שהאדם נועד להיות נהנתן ולהרוות את צמאונו החומרי בסיפוקים שונים ועד צמצום סבל לעומת מידת הנאה רבה יותר...
יש אושר רגעי ואושר לטווח ארוך, אושר רוחני ואושר חומרי...
ניטשה כתב:"הסכנה אשר באושר: - "הנה מצליח בידי כל אשר אני עושה, מעתה כל גורל ייטב בעיני -למי החשק להיות גורל שלי"..."
ובקהלת כתוב:"כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש: כי כל ימיו מכאובים וכעס ענינו גם בלילה ולא שכב ליבו גם זה הבל הוא: אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא"

ואני להבדיל חשבתי על כך פעם שנניח יש מצב שאדם מאושר באמת עשה משהו שגורם לו אושר או השיג הישג כלשהו ולרגע יש לו כאב גופני כלשהו, נניח כאב בטן או כאב ראש...באותו הרגע הרי הוא לא יהיה מאושר נכון?
מעניין...

 

[dibablas]

והשיר מקסים כמובן

 

[וופל בר]

ומתשובתך למדתי שגם אם ישנו אושר

הרי שאיננו תמידי.

 

[dibablas]

כן, כך נראה לי

 

[קשקשה 9]

הזוי...

הזוי שנכנסתי בדיוק למראה השורה הזו...
אחד היוצרים,אחד השירים ואחת השורות המדויקות שנוגעים בי בדיוק מופלא.
עכשיו,בדיוק בנקודה זו שבזמן
אני מאושרת
אם לפרט את התחושה,דופק מהיר נשימה כבדה תזזיתית ומיליון צבעים בעיניים (יודעת,זה נשמע כאילו שאני על משהו אך לא,הסם היחיד שנטלתי הוא הצבע )
לפרט את המראה-חיוך ענק ומרוחה כולי בצבע.
תודה וופל וערב מצויין חברים

 

[יחפהבפארק]

הייי התגעגעתי

איזה כיף שאת מאושרת עכשיו

 

[קשקשה 9]

היי

מברכת על המקטעים הקצרים של האושר המזוקק הזה
נדמה כאילו הוא שולח רסיסים של תקווה וציפייה לזמנים בהם הוא נעדר

 

[וופל בר]

אני שמח מנקודת הזמן שציינת

עשית לי טוב יותר מההזוי הנפלא שתיארת

מה הייתי נותן לראות אותך עם חיוך ענקי ומרוחה כולך בצבע ? אם הייתה לי אפשרות הייתי מעניק לך חיוך נצחי. אבל אני רק וופל. אז אתפלל ואקווה. התגעגעתי.

 

[קשקשה 9]

נדמה שאתה לא מבין ,

לא מודע להשפעה שיש לכתיבה שלך
יש בך אור,אור מחמם וחיוניות
בשנייה אתה מנטרל כל זכר לציניות שקיימת בי
איך אמרת...חיוך נצחי?
מחייכת ועוד איך
לא ממש צריכה להוסיף שהתגעגעתי נכון?

 

[וופל בר]

ומדוע לי כל זאת ?

הרגע הזה שפתחתי את הודעתך וקראתי את שורה שתיים
מה נכון לומר ברגע הזה שמסמיקים ? איך יוצאים טוב ? לא יודע למה, נדמה לי שהכי טוב ברגע שזה קורה, פשוט

קשקשת לי את הרגע בצבעי JOY .

.

 

[נסחפת עם הגלים]

אושר

זה דבר מפחיד. כי כשמאושרת ישר נעשית חרדה לעצב שיבוא אחר כך, וזה לכשעצמו עושה אותי לא מאושרת.

 

[וופל בר]

ומתשובתך למדתי שאם ישנו אושר

הוא מפחיד.

אם הוא מפחיד, הוא לא מתבטל בעצם? סוג של 'לתת גז בניוטרל' ?