אמפתיה לא בשליטה

[keoser]

אמפתיה לא בשליטה

אני ממש רגיש לרגשות של אחרים, אני יכול לחוש אותם (כנראה שיש לי יכולת אמפטית מסויימת). אני עדיין לא יודע איך לשלוט ביכולת הזו (לא רכשתי אותה, נולדתי איתה), ואני כל הזמן מושפע מרגשות של אחרים. יש לי אפשרות להפסיק להיפתח לרגשות האלו, עד שאני אהפוך להיות אמפת מיומן? (לדוגמא אחד התרגילים שאיל באש נתן פה). אני מרגיש שאני פשוט יצרתי חומה בגוף האנרגטי שלי איפשהו (עדיין לא ברור לי איך/איפה וכו'), שכל פעם שאני מרגיש רגש עמוק של עצב ממישהו אני פשוט עוצר את הרגש הזה מלהגיע אליי, מבאמת לנגוע בי. אני מרגיש שאני מבזבז הרבה אנרגיה בלהדוף משהו. אני גם עובר את התהליך הזה בהקשר של הרגשות שלי, רק לאחרונה התחלתי להיפתח לעצב של עצמי. פעם הייתי עוצר את זה ברמה הרבה יותר גבוהה. פשוט הייתי מרגיש את האחר, וחוסם את זה אוטומטית. לא רציתי בכלל להיכנס לזה, עד לאחרונה שהתחלתי יותר להיפתח ליכולת הזו. אז, האם בעצם אני יכול ליצור לי מגן אנרגטי (כמו אלו שתוארו בתרגילים של איל ,או אפילו את אותם מגינים בדיוק) שיעזור לי להתמודד עם זה בנתיים, או הדרך היחידה שלי היא להפוך לאמפת מיומן? יותר מזה -- אם מישהו עבר את הדרך הזו, אני אשמח לשמוע כל עצה איך לאלף את היכולת הזו ולא להשאיר אותה כמו שהיא עכשיו

 

[עינתיי]

אני בדיוק כמוך....

מבינה על מה אתה מדבר... תנסה את השיטה של...לדבר עם עצמיך ופשוט לומר שמה שלא שלך לא שלך...(בעיות האחר עצב שח משהו אחר וכ"ו} דבר אל המוח שלך....זו שיטה בדוקה. בהצלחה.

 

[המתבוננת]

../images/Emo45.gif

 

[keoser]

לוגית,

אני מודע לזה שזה לא שלי. לעומת זאת, אני פשוט שם! אני *מרגיש* את זה. אני רוצה להגיע למצב שאני אוכל לבחור מה אני רוצה להרגיש, ומה לא.. אם מחסור אנרגטי יעזור לי לעשות "פילטר" לדברים מסויימים -- אני אשמח! אני יכול להתעלם ממה אני מרגיש, "לזרוק" את זה הצידה, אבל זה מרגיש לי שאני אוציא על זה משאבים רבים.. אני מנסה לפתור את הבעיה מהשורש שלה, לא לתפור תלאי על תלאי.. ב-

, יוסי

 

[שרית114]

כל כך מבינה אותך

אני ממש מבינה אותך ואני כבר אישה בוגרת בת 36 ועדיין נלחמת בזה, נסיתי באמת להלחם בזה שנים על גבי שנים כי היו שנים שזה הרס אותי מבפנים ובגלל כל הרגישות הגבוהה הזו לכל אחד סביבי פגעתי באנשי בייתי כי כל הזמן הייתי עסוקה באיך לגרום טוב לאחרים סביבי אם במודע ואם לא במודע. אני לא חושבת שיש דבר ספציפי שעוזר לנטרל את האנרגיות סביבך, הכל תלוי אך ורק בנו ובמה שאנחנו נעשה עם האנרגיה הזו שנקלוט,בשנה האחרונה נראה לי שהצלחתי לעשות לעצמי סווצ'ים מהירים במחשבה לנטרול אותם דברים שאני קולטת מאנשים סביבי מכמה סיבות: א. למדתי שכולם מסתדרים גם בלעדי. ב. למדתי שכשאני צריכה שיזדהו או יגלו הבנה לבעיותיי זה אף פעם לא קורה, או לפחות לא ברוב המקרים. ג. טוב לי יותר כך. סוויצ'ים מהירים תחשוב על עצמך ורק על עצמך וכמה שיותר, זה לא עושה אותך אדם פחות טוב להיפך זה רק מחזק אותך, הריי במילא אנשים כמוך וכמוני יהיו שם כשיצטרכו אותנו באמת, מצוקות אמתיות אנחנו מסוגלים לזהות אז למה לתת לכל אחד ואחד לשבש לנו את מצב הרוח יש המון אנרגיות של אנשים סביבי אותם אני קולטת ולבסוף מבינה שזוהי מצוקת שווא. אולי נשמעתי קצת בוטה מתנצלת חומד זה מנסיון חיים. סופ"ש נעים שרית.

 

[המתבוננת]

מה שעושה נסיון החיים, זה גם כלי טוב

 

[שרית114]

נכון בהחלט,

שבת שלום וסופ"ש נעים חמודה.

 

[keoser]

זה לא יעזור לי להתקדם לאן שאני

רוצה להתקדם, לעשות סוויטץ' עדיין יגרום לי להרגיש אחרים.. זו בעיה נפוצה שיש לאתפתים לא מיומנים, אני פשוט מרגיש *בתוך* אחרים.. אני לא שולט בזה, וישר מזדהה עם העצב שלהם, עם הכאב, או השמחה.. אני פשוט מרגיש כמוהם. פעם, היה לי מגן שקוראים לו סרקסטיות. הפכתי את הכל לבדיחה סרקסטית אחת גדולה. עשיתי בחירה בחיים, וויתרתי על המגן. אני מרגיש אחרת מאז, זה עזר לי להתקדם בצורה מדהימה. לעומת זאת, זה גם גרם לי לוותר על המגן שהיה לי. הוא היה מגן מושלם, אפילו הייתי ציני עם עצמי במוח.. מצד שני זה גדל ממני יותר אנרגיה מכל דבר אחר. אני מסוגל לעשות סוויצ'ים, אבל אני עדיין ארגיש בזבוז של אנרגיה.. אני עדיין מתחבר לאנשים ואז בוחר לצאת מהם. אני רוצה *לבחור* האם אני רוצה להיכנס לרגשות של אותו אדם או לא. את קצת מדברת על משהו אחר, וזה זיהוי רגשות (אלו שני דברים שונים). אפשר *לזהות* איך אחרים מרגישים, ואפשר *להרגיש* כמו שאחרים מרגישים.. אני *מרגיש בתוכם* כשזה קורה לי.. וזה יכול להפוך לעול לפעמים. לא ייחסתי לזה חשיבות אף פעם, עד לאחרונה שקראתי על זה והתבוננתי במנגנון הזה בעצמי. אני יודע שאני פוגע באחרים לפעמים, ואני מקבל את זה, אין לי בעיה עם זה. זה חלק מתהליך הלימוד שלי, ואולי שלהם (תלוי איך הם מסתכלים על זה). בנוסף למה שאמרתי למעלה, גיליתי שאני ממש מושפע מאנרגיות של אחרים עליי. אם מישהו מודאג, גם אני אהיה מודאג.. אם מישהו שמח, גם אני אהיה שמח.. אם מישהו עצוב, זה משפיע עליי.. לא זיהיתי עדיין אם זה בגלל שאני מרגיש אותם, או בגלל שהם משפיעים עליי אנרגטית. איזה כיף זה לחקור את עצמי ולהסיר רובד רובד מעצמי.. אני מרגיש כמו בננה שמקלפים אותה ב-

, יוסי תודה על התגובה (ושעזרת לי להבהיר את הרגשות שלי בפני עצמי קצת יותר

).

 

[שרית114]

שמחה לעזור

שמחתי לעזור יוסי וכן אני מסכימה איתך זה בהחלט נעים וטוב לחדור לעצמך ולקלף שכבה שכבה. למדתי לעשות את זה עם עצמי לגלות את עצמי לדעת עליי יותר ולא לפחד לעמוד מול האמת. זה עוזר. לילה טוב שרית

 

[kung fu]

../images/Emo24.gif

 

[המתבוננת]

../images/Emo140.gif

 

[המתבוננת]

הממממ...

"אני מרגיש שאני מבזבז הרבה אנרגיה בלהדוף משהו" * . אם אתה מרגיש שאתה מבזבז אנרגיה זה אומר שעבורך זאת לא הדרך הנכונה, כשתמצא את הדרך הנכונה לך לא תרגיש בזבוז אנרגיה. גם אני נולדתי ככה, היום אני יודעת להבדיל בין האנרגיות, וכל פעם שאני נתקלת בדפוס הישן שלי (לספוג את הרגשות של האחרים) אני מזכירה לעצמי שזה לא שייך לי, ואני יכולה להקשיב ולעזור מבלי להיות מעורבבת רגשית. מנסיוני כשיצרתי מגן אנרגטי, הייתי בתוך בועה ומנותקת מכל הסביבה, הסתכלתי על כל מבחוץ ממבט של ניתוק, בדיעבד זה היה הכלי שלימד אותי להבחין בין הרגשות שלי ובין הסביבה - ניצלתי את הזמן הזה כדי ללמוד כדי להבין להתבונן ולרפוי עצמי (כל הרגשות שעולים בך עכשיו הן רגשות שאתה יכול לרפא אותם כרגע).

 

[keoser]

למען האמת אני קצת מבולבל

מההודעה שלך. ספציפית בהודעה הזו, לא דיברתי על להדוף אנרגיות שיש מסביבי, אלא על ממש הרגשות שלהם, איך שהם מרגישים. בעצם, זו האנרגיה שהם מרגישים שהם משדרים לי. אני יודע שזה לא הסרט שלי, (אפילו הרגשות שלי זה לא הסרט שלי במקרו, לפחות מנסה להגיע לשם, פשוט להתבונן אם אני רוצה ולא לקחת חלק), אבל אני לא מצליח לא להיכנס לשם. אני פשוט ניכנס לשם בלי רצון, נמשך פנימה לשם. אשמח אם תוכלי להרחיב על המגן שיצרת לעצמך, ואיך ריפאת את עצמך בזמן הזה, אולי זה יעזור לי ללמוד לא להזדהות עם רגשות של אחרים.. אוף, אני מרגיש מתוסכל ושאני הופך את זה ליותר סרט ממה שזה, סתם כי אני יותר מודע לזה היום. אני הולך להירגע קצת וצאת מהסרט שנכנסתי אליו עכשיו

 

[kung fu]

../images/Emo24.gif גדול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[yael1961]

../images/Emo165.gifיש מגן כזה,שנקרא מרכבה

צורתו תלת מיימדית ,בצורת מגן דוד והוא תליון לבחירתך בכסף או מאבן מסוטטת,אף מגן דוד מכסף,יכול להועיל,בכדי לשמור על עצמך מאנרגיות שליליות הטרומלין השחורה עושה זאת טוב מאוד,כשאנו מאמינים בכוחה של אבן ,והיא כרוכה על צוארינו,היא מעניקה המון כח,לעמוד בכל מכשול,,מניסיון עם בני זה עובד

 

[המתבוננת]

מבלי להמשיך את סרט התסכול ../images/Emo13.gif

זה בדיוק מה שהתכוונתי רגשות = אנרגיה, הכל אנרגיה אחד הדברים שיכולים לעזור לך זה ההתבוננות, למשל לפני שאתה יוצא מהבית לפגוש חברים, תן לעצמך שניה של מבט על איך אתה מרגיש עכשיו ומדי פעם בפגישה עצמה תעיף מבט על איך אתה מרגיש באותו הרגע...אתה לא חייב להכנס לעצמך ולחקור - מספיק להעיף מבט לשניה פנימה. בשבילי זה היה תרגיש שנתן לי אינדיקציה לגבי הרגשות שאני סופגת לתוכי מהסביבה. "המגן" שיצרתי היה קוקון של אור לבן, הייתי עושה את זה כל פעם שהרגשתי צורך... לדוגמא ידעתי שחברה שלי שכל הזמן חיה בדרמה וסבל הייתה פשוט חיה על האנרגיה שלי, אני הייתי סופגת ממנה את כל הכאב, הצער וכד' כשהלכתי היא הרגישה יותר טוב ואני בדיכאון... הייתי מגיעה אליה במצב-רוח מסויים וכשהייתי חוזרת הביתה בעלי היה שואל אותי מה קרה ? למה אני במצב רוח ירוד...הוא עזר לי מאוד ע"י תשומת הלב הזו לשים לב להבדלים במצבי הרוח שלי של לפני/אחרי...התחלתי לעשות את המגן האנרגטי לפני כל פגישה איתה ואז התחיל השנוי עברתי עקב כך כמה שלבים בחברות איתה אבל זה סיפור אחר

היום אני כבר לא עושה את המגן כשאני נפגשת איתה כי המחשבה ההבנה אצלי השתנתה ולכן אני גם לא סופגת יותר את האנרגיות שלה והיא לא "לוקחת" את שלי. פעם נסיתי גם קוקון שמורכב מכמה צבעים (תרגיל שמצאתי ברשת) כשהצבע האדום הוא הכי קרוב לגוף הפיזי - והוא מחזיר את האנרגיה לשולח בחזרה - אבל לא הרגיש לי נכון להמשיך לעשות כמה צבעים. היום כשאני יוצרת קוקון באור לבן - אני גם מדיימנת לעצמי אנרגיות שנכנסות לתוך המגן וגם יוצאות ממנו לא נוגעות בי, אבל יש להן מעבר חופשי.. את הרפוי העצמי אני חושבת שזה היה פשוט טיהור עצמי אם דברים שעולים וצצים, כשעושים מדיטציה... דברים מהעבר, סלט של תחושות/רגשות/תמונות שחזרתי לאחור על מנת למלא אותם באור ובאהבה.

 

[המתבוננת]

תרגיש = תרגיל

 

[meravor]

Keoser ../images/Emo24.gif

כל כך מבינה מה עובר עליך... גם אני עברתי את התהליך הזה... רק בגיל 28 הבנתי שבעצם כל ימי חיי הייתי מחוץ למסגרת, התמונה היא החיים שלי, כל הסביבה שלי נמצאת שם ורק אני בחוץ... תמיד הייתה עליי השפעה של הסביבה... יום בהיר החלטתי לשנות (אף פעם לא מאוחר) והחלטתי שאני פשוט חייבת לעשות הפרדות בין מה ששלי למה שלא שלי... זה לא אומר שלא אכפת לי, זה לא אומר שאני לא אוהבת את הסביבה, פשוט אכפת לי גם מעצמי... וזה שאני יהיה רגישה לרגשות של אחרים בעצם גורם לי איפשהו לבטל את עצמי... עוזרת כמה שאפשר פשוט משתדלת לא להכניס את זה פנימה... נמצאת שם מתי שצריך... גם הבנתי... שאי אפשר לשנות את העולם שיהיה סוף שבוע קסום

 

[לחיות בהרמוניה]

../images/Emo24.gif ../images/Emo23.gif ../images/Emo23.gif גם אני רגישה

אבל יודעת להרגיש אנשים, אבל יודעת לעבוד עם עצמי והסביבה באופן שאני לא ניזוקה או משהו כזה מכך שאני רגישה

זאת אומרת, אין אצלי בכלל את הקטע של הגנות וכדומה....

 

[לחיות בהרמוניה]

אגב, לגבי הגנות אנרגטיות

שמתי לב שהרבה אנשים שמים עליהן הגנות אנרגטיות מתוך פחד... זאת אומרת, הם במין התגונוות ולא שמים את זה ממקום של אהבה ויצירה... מקווה שאני מובנת

עד עכשיו לא רציתי להביע את דעתי ולהגיד את זה, אבל הבנתי ממך שגם אתה הבנת את זה (שיש כאלו.... ששים הגנה ממקום של פחד)