אמנון ותמר

[livnim]

אמנון ותמר

אז ככה, קראתי כמה מאמרים בנושא אמנון ותמר, ומכולם ניתן להסיק שהסופר המקראי השתמש במספר דרכים על מנת להציג את אמנון כ"איש הרע" בסיפור ואת אבשלום "כאיש הטוב"... ובעבודה שלי יש שאלה "מדוע להערכתי עשה זאת הסופר המקראי?" אז כדי להתחיל לענות על השאלה הזו הייתי רוצה לשמוע דעות שלכם לפני שאני מגבש דעה משלי... תודה מראש

 

[סוריאל]

כמה הצעות

סיפור אמנון ותמר הוא חלק ממחזור סיפורים רחב יותר של מרד אבשלום בדוד. היסטוריון-חצר שכל מטרתו לשבח ולפאר את המלך (או את שושלת המלוכה) היה יכול לחבר סיפור שבו דוד הוא צדיק גמור ואמנון החותר תחתיו הוא רשע מרושע. לסופר המקראי יש אופי אחר: אמנון מוצג כגיבור חיובי, חזק והחלטי, לעומת דוד ההססן והחלש. כך הסופר מעניק עומק נוסף לסיפור ומתאר דמות שלמה ומעניינת ולא סתם אויב שבלוני. מנקודת מבט צינית במידת-מה אפשר לטעון שזה סיפור 'ישראלי' ולא 'יהודאי' ולכן יש בו מגמה להציג את דוד באור שלילי, שבאה לידי ביטוי גם בהעמדת דמויות-משנה חיוביות שמאפילות על המלך (שים לב לניגוד שבין תגובתו של אמנון לחוסר התגובה של דוד). אני מסתייג מטיעונים כאלה אם הם לא מסתמכים על פערים טקסטואליים ממשיים.

 

[livnim]

רק בעיה אחת...

אמנון לא מוצג כגיבור חיובי. מילא אבשלום.הסופר מנסה להציג את אבשלום באור חיובי ובו זמנית להציג את אמנון באור שלילי. אבל מה שאתה אומר בצעם אם הבנתי נכון זה שהסופר עזה זאת על מנת להציג בכלל את דויד באופן שלילי ולהראות שאבשלום חזק והחלטתי (רצח אמנון) לעומת דוד שלמרות כעסו החליט לא להגיב למעשה. בכל מקרה, למישהו יש עוד הצעות? ופלגיה, אין בכלל ספר שאמנון הוא האיש הרע, אך הסופר מנסה להציג אותו כאיש עוד יותר רע ולשבח את אבשלום. קראתי מאמר שטען שסיפור אמנון ותמר הוא מאגר אהדה לאבשלום. אבל השאלה שלי היא מה היה האינטרס של הסופר להציג את אבשלום כגיבור ואת אמנון כרשע.

 

[פלגיה]

מה זה "עוד יותר רע"?

לא ראיתי כאן העצמה של הרוע. כן יש כאן תמונה של אבשלום כאימפולסיבי, נוקם ונוטר, לעומת דוד הרגוע יותר.

 

[סוריאל]

כמה הצעות

סיפור אמנון ותמר הוא חלק ממחזור סיפורים רחב יותר של מרד אבשלום בדוד. היסטוריון-חצר שכל מטרתו לשבח ולפאר את המלך (או את שושלת המלוכה) היה יכול לחבר סיפור שבו דוד הוא צדיק גמור ואמנון החותר תחתיו הוא רשע מרושע. לסופר המקראי יש אופי אחר: אמנון מוצג כגיבור חיובי, חזק והחלטי, לעומת דוד ההססן והחלש. כך הסופר מעניק עומק נוסף לסיפור ומתאר דמות שלמה ומעניינת ולא סתם אויב שבלוני. מנקודת מבט צינית במידת-מה אפשר לטעון שזה סיפור 'ישראלי' ולא 'יהודאי' ולכן יש בו מגמה להציג את דוד באור שלילי, שבאה לידי ביטוי גם בהעמדת דמויות-משנה חיוביות שמאפילות על המלך (שים לב לניגוד שבין תגובתו של אמנון לחוסר התגובה של דוד). אני מסתייג מטיעונים כאלה אם הם לא מסתמכים על פערים טקסטואליים ממשיים.

 

[יוסי ר1]

לא קצת נסחפת?

הסיפור, אם אני הצלחתי להבין את פשוטו, מדבר על בן של דוד שמתעלל באחותו- גם היא ביתו של דוד, ואחיה של אותה תמר נוקם נקמת אחותו. דוד האבא,, ליבו יוצא גם לבנו זה, דם לבנו האחר, וגם לביתו. בעני האב שלו דמו של בן אחד אינו סמוק משל בן אחר. מכאן ועד להעמיד את אופי הסיפור על אינטרסי סופר מאסכולה זו או אחרת, ואפילו לראות את הסיפור דרך משקפי מרד אבשלום הדרך ארוכה. ודאי שניתן למצא תימוכין לדעות שהצגת, אבל לא מתוך סיבות אילו 'נוצר' הסיפור.

 

[אור 200]

../images/Emo45.gif

 

[סוריאל]

אני כמעט מסכים

הצגתי את הפרשנות השנייה משום שהבחור חיפש כמה הסברים, לא משום שאני מקבל אותה. ציינתי שאני מסתייג ממנה (וזה ניסוח עדין). עם זאת, דוד לא נמנע סתם משיפוט: הוא פשוט לא מסוגל לפעול. זו אימפוטנציה פוליטית שהולכת ומחמירה לאורך סיפור המרד ומגיעה לשיא (או לשפל) בסיפור "מרד" אדוניה.

 

[אלי ו.]

הסיפור קצת מקביל לסיפור דינה

בשני המקרים אונס הבת מסמן את תחילת דעיכת האב.

 

[פלגיה]

אולי...

כי אמנון הוא האיש הרע? אני לא הייתי רוצה "מספר מקראי" שמציג אנס בתור האיש הטוב.

 

[יהוי]

למספר המקראי יש בעיה

לא עם הצגת אמנון כאיש רע מכיון שהוא אכן כזה אלא עם הפופולריות של אבשלום (ואדוניה אחריו), אדוניה שמצטייר לפחות בעיניי כבן דמותו של אבשלום אומר שנים מאוחר יותר לבת שבע "את ידעת כי לי היתה המלוכה" מה שתומך בתיאוריות על הפיכת חצר שבזכותה עלה שלמה לשלטון. וזו בדיוק הבעיה של המספר המקראי, הוא חייב להראות את אבשלום כאיש רע מפני שהוא הניגוד של שלמה. ד"א, המספר אמנם מציג גם את אונס תמר וגם את הריגת אמנון באור שלילי אך לא המספר ולא אף אחד אחר מאשים את אמנון או את אבשלום בפשע כלשהו (וזה אינו המקום היחיד בתנ"ך) דבר המהווה תמיכה לחוקרים מסויימים הטוענים שהדת היהודית נוצרה בתקופת המלוכה.

 

[יוסי ר1]

תוכל להרחיב את דבריך האחרונים

"אף אחד אחר מאשים את אמנון או את אבשלום בפשע כלשהו (וזה אינו המקום היחיד בתנ"ך) דבר המהווה תמיכה לחוקרים מסויימים הטוענים שהדת היהודית נוצרה בתקופת המלוכה."? מה הקשר בין תקופת הווצרות הדת היהודית והאשמה או אי האשמה בפשע כלשהו?

 

[יהוי]

פשוט מאוד

אונס ורצח שתיהן עבירות ברות עונש בדת היהודית ובכל זאת אין במקרא תיאור של אדם אשר מובא בפני שופט בשל פשע לפני תקופת המלוכה. יש אמנם תיאור של אנשים הבאים "להשפט" גם בפני דבורה וגם בפני דוד אך האנשים הללו לא מובאים למשפט בגין פשע ויותר נכון יהיה לקרוא לזה בוררות. לא עלה בדעתו של דוד או בדעתו של כל אדם אחר לשפוט את אמנון על אונס תמר ולא עלה בראשי אותם האנשים לשפוט את אבשלום על רצח אמנון.אף אחד גם לא שופט את דוד על רצח הנער שמודיע לו על מות שאול וגם הגבעונים אינם מבקשים משפט לשאול בגין הטבח שביצע בהם אלא מבקשים נקמת דם לאחר מותו. אפילו בפרשת פלגש בגבעה אין משפט או אפילו כוונה לבצע משפט למרות שהפשע שבוצע הינו בר עונשין ע"פ התנך. יותר מכך, כאשר דוד מבקש לרצוח את נבל וכל ביתו אביגיל אינה מאיימת עליו במשפט אלא אומרת לו כי הדבר יהיה לו לרועץ כאשר ירצה להפוך למלך. הפעם הראשונה בה מתואר משפט פלילי בתנ"ך הוא בפרשת נבות היזרעאלי והתנ"ך עצמו מציין כי זהו יבוא מצידון.

 

[יוסי ר1]

גם אם כל מה שכתבת נכון, עדיין

יהיה עליך לאמר שלא מצאת דוגמאות של אכיפת החוק. וודאי שלא תוכל לאמר שהדת היהודית לא היתה קיימת עד אז. מבה הקשר לדת היהודית ולאכיפה בפועל? מה תעשה עם כל תיאורי מתן תורה בסיני, והכניסה הטיקסית לארץ, והכיבוש הניסי של יריחו, והקמת המשכן במדבר - אילו אינם קשורים לדת? רק זה שדוד לא שפט את אמנון? היה עדיף שתתרץ את מיעוט המשפטים שקראנו עליהם, אם זה מפריע לך, במשפט החוזר שוב ושוב בספר שופטים - בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה.

 

[יהוי]

פעם ראשונה שאני שומע

מאדם מאמין שדוד לא היה מלך. האם אונס תמר לא היה בזמן מלכותו של דוד(תמר אפילו לא מאיימת על אמנון במשפט)? רצח אמנון? יתרה מכך, כאשר מגיעה האישה מתקוע אל דוד "להשפט" היא מספרת לו סיפור על רצח ומבקשת ממנו למנוע מהמשפחה לנקום את דמו של המת ולפטור את הרוצח מעונש בניגוד מוחלט להלכה היהודית. מה הקשר בין אי אכיפה לקיומה של הדת? לו היתה זו רק אכיפה הייתי מסכים איתך אך לעיתים קיימת אכיפה ללא משפט ואפילו ללא דרישה למשפט(פלגש בגבעה),לפעמים מקיימים את החוק בצורה שונה מזו המופיעה ביהדות (היבום בספר רות לעומת היבום בתורה). אם אני זוכר נכון תפקידם של הלויים היה להיות שוטרים .לאן הם נעלמו?? (מה שמחזיר אותי לשרשור שהיה פה לפני כמה זמן ובו טענתי שבמקור תפקידו של שבט לוי היה לספח זרים לעם הישראלי וקבלתי קיתונות של רותחין). איך אני מסביר את כל הניסים? בדיוק כפי שמסביר אותם ירמיהו "כי הנה לשקר עשה עט,שקרו סופרים,הבישו חכמים,חתו וילכדו"

 

[יוסי ר1]

יהוי, תעצור בצד בבקשה.

היכן קראת שכתבתי שדוד לא היה מלך?! דוד היה מלך, המלך אולי, שלחידוש מלכותו אנו מייחלים כבר למעלה מאלפיים שנים. חוץ מזה שהוא היה מלך, הוא היה גם אבא. לא פחות ממה שהוא היה מלך. אמנון הוא בנו של דוד, ותמר ביתו של דוד, ואבשלום בנו של דוד. כאן התשובה לכל מה שהוא כן עשה או לא עשה בנידון. לגבי האישה התקועית, ובכן לא כל מה שדוד עשה היה לפי רוח ההלכה המדוקדקת. האם רצונו לרצוח את נבל הכרמלי מדוקדק לפי ההלכה? האם טיפולו באוריה החיתי הוא מדוקדק לפי ההלכה? האם הדין שהוא חרץ במשל כבשת הרש (בן מוות האיש העושה זאת, ואת הכבשה ישלם ארבעתיים) הוא לפי דקדוק ההלכה? האם פסק הדין של שלמה בפרשת שתי הזונות הוא על פי ההלכה? האם כל הדוגמאות הללו לשיטתך טוענות שלא היתה יהדות אז?! לשיטתי הדוגמאות אינן אומרות כלום בנידון, אלא רק מעידות שמלכים נטלו דין לעצמם. את הקטע של תפקיד הלויים פיספסתי בשירשור הקודם שלך, וטוב שפיספסתי. רעיון כזה מעולם לא שמעתי. אבל אני אחפש את השירשור ההוא ואנסה להבין מהיכן הוא צץ.

 

[יוסי ר1]

ליהוי, קראתי שוב את השירשור מתחילתו

ואני רוצה לעשות אבחנה בין שני עיניינים: האחד, התנהלות הסדר החברתי עד לשאול המלך - ולזה התכוונתי כשהבאתי את המשט החוזר בספר שופטים "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעניו יעשה". העניין השני, הוא הדרך בה מלכים כדוד או שלמה פטרו בעיות, וכאן אני מכים שהם הפעילו יזמה אישית ולא נקטו בדקדקנות הלכתית. עדיין, אף אחד מהמקרים לא מוכיח שלא היתה חוקה, תורה או דת. פשוט , לא קיימו אותה כלשונה. אחרת לא היו קמים לנו נביאים להוכיח את העןם ואת המלכים.

 

[סוריאל]

אני מאוד מקוה

שאותם "חוקרים" גם מאמינים שהשנה היהוקית הקדומה היתה בת 7 חדשים. אחרת אני נאלץ להניח שיש יותר מאדיוט אחד.

 

[סוריאל]

יהוקית = יהודית

 

[pembencipolisi]

רצה להציג את הספור ?

האם המציאו פושעי ימינו את האונס ? לא ולא ! גם עמי זמן התנ"ך הכירוהו וגם הציגוהו כמציאות , אונס דינה , אונס הפלגש בגבעהאונס תמר, וגם כאיום, "והנשים תשגלנה" , זה כל מה שהבטיח יהוה לעתיד... ומה שקרה בעקבות מעשי האונס שתוארו בתנ"ך שונה בתכלית מן "העונש" המצחיק שמטילה התורה על אנס: אם הקרבן אשה מאורסה , מות לשניהם בעיר , מות לאנס בלבד מחוץ לעיר, על אונס בתולה מחיבת אותו התורנ לקחתה לאשה, ומי שאל אותה בכלל אם רצונה להנשא לפושע שהתעל בה ? באשר לאמנון ותמר, רק ספור אחד שרד , למרות שהתנ"ך מלא סתירות פנימיות. אפשר לשער , שהכותב כתב אמת, כי לא שמעתי שכותב הספור היה סוכן של אבשלום, שבא כביכול להעליל על אמנון כדי לרצחו. מה שמדהים הוא שנכתב שהמלך דוד רגז מאד , אך לא נכתב שהוא עשה דבר לאחר האונס, פרט להתאבל על אמנון... זה כן כתוב, גם שם , גם בתהלים "למנצח על מות לבן"...