JamesMarstres
New member
אממ פאנפיק...
מה דעתכם? "פגישה מחדש" "אני רוצה לדעת שסיימתי עם זה אחת ולתמיד- תבטיח לי!" הוא הביט בה במבט מושפל ופחד להגיד לה את האמת. "ידעתי... אתה תמיד כזה! אתה לא יכול פעם אחת!! פעם אחת לעמוד מאחורי המילה שלך?!" היא המשיכה במסכת הצעקות שלה. "אני מצטער..." השיב לה. <סאנידייל – 6 ימים קודם לכן> "בוקר טוב באפי" -"בוקר טוב ג'יילס. איך עבר עליך הלילה?" היא שאלה בחיוך. הוא הביט בה במבט מופתע "למה?! את יודעת משהו שאני לא?!" שאל. "כלום... רק שמעתי שהיית עם ג'ני.. כלומר היא לא הגיע לשיעור היום. אז חשבתי...". -" ב א מ ת?! לידיעתך.. לא! לא היינו אתמול בלילה ביחד.. כלומר כן.. אבל לא" -" אז למה היא לא הגיע היום לשיעור...קורס 101 על כיסוח שדים וקטילת ערפדים?" ג'יילס הביט בשעונו לשנייה "אוי.. תסתכלי על השעה! מאוחר כבר.. צריך ללכת לקטול" אמר בהפגנתיות. באפי הביטה בו במבט משועשע "אוקי.. נלך!" הכריזה. <בית משפחת סאמרס> "זאאאאאאאאננננדדדדדררר" -"מה?! כן.. לא! מה? מה קרה דון?" דון הראתה את התיק שלה לזאנדר "בית-ספר" אמרה. זאנדר צחק מספר דקות. "זה הכול?! אם לא תלכי ללימודי הערב שלך פעם אחת זה לא יזיק, אצלי זה לא הזיק" השיב. היא הביטה בו במבט מתחנן "אבל בבקשה.... המורה ממש, אבל ממש חמוד... חוץ מזה, אני נהנית ממנו" המשיכה בחיוך. "בו?! כלומר השיעור? או המורה?" שאל זאנדר בצחוק "בן כמה הוא בכלל?" שאל ברצינות. -"אה... הוא.. בן 43" מלמלה. פניו של זאנדר החווירו "בן כמה?!" צעק בכעס. היא הביטה בו מעט מפוחדת.. דמעה החלה להיווצר בתוך עיניה. "אוו לא! זה לא יעבוד עליי" -"אוף! טוב... אני שונאת אותך... אההההה" אמרה בכעס. -"לא את לא.. ותחזירי את השעון" השיב בחיוך. -"ההומור שלך הלך לאיבוד או משהו?!". לפתע, אניה נכנסה מהדלת הראשית "אלוהים אדירים, אני לא מאמינה" אמרה בהתלהבות. דון וזאנדר הביטו בה – "מה?! מה קרה?" שאלו ביחד. -" אהה.. אתם פה. לא.. לא משנה!" , מבט מאוכזב נהיה על פניה. -"אלוהים אדירים – מישהו ראה אותו?" הגיחה לפתע ווילו מחדרה. "כןןןן!!!" השיבה אניה "אוווווווווו ייה" אמרו שתיהן ביחד. -"מה?! מי זה או מה זה היה?" שאל זאנדר. ווילו ואניה הביטו אחת בשנייה וחיוך עלה על שפותיהן. "מכונית" אמרה אניה. "מרצדס שנת 2008 קורולד" המשיכה ווילו , "7000 כוחות סווווווס" צעקו שתיהן ביחד. "מה הולך פה? רגע... ממתי אתן מבינות כל כך במכוניות?" שאל זאנדר בפליאה. "מה? סתם היטלתי כישוף קטן.. לא משהו רציני, אניה רוצה לתפוס בחורים, אז.. אממ ככה עושים את זה, לא?!" אמרה בחיוך "סורי, זאנדר.." המשיכה. <בית הקברות של סאנידייל, אחד מהם בכל אופן> באפי וג'יילס טיילו בין הקברים ובכל רגע שעבר קרא ג'יילס מהספר שעסק, הפעם ב"ערפדים מודרניים והחיים באמצע". "ערפדים מודרנים?! מה זה לעזאזל ערפדים מודרניים?" שאלה באפי והחלה לצחוק. ג'יילס הביט בה במבט כעוס "עניין הקטילה הוא לא נושא לצחוק.. " אמר -"ולהיות קוטלת זו מתנה ולא בלה בלה בלה אני יודעת." באפי קטעה אותו. "או... רגע אני רואה נקטל לעתיד!" המשיכה ורצה לעבר אותו הערפד, היא הוציאה מהמעיל את היתד ואמרה "להיות נקטל זו מתנה.. תזכור את זה אוקיי?!" המשיכה ותקעה את היתד בליבו, אלא... שהיתד נשבר והוא נעמד שם וצחק. "מי את חושבת שאת? קוטלת? מכירה את המושג "ערפד-נצח?" היא הביטה בו בפליאה "מה?" שאלה. "אולי את המושג תעזוב לי את הצופה?". היא הביטה בו במבט ריקני שכזה – על מה הוא מדבר?! – תהתה לעצמה. שלפתע הוא תפס את ג'יילס ואיים לנשוך אותו. "תעזוב לי את הצופה" צעקה באפי ונתנה לו בעיטה בראש, ג'יילס נפל על הקרקע והוציא את הצלב שתמיד מחזיק בכיס הפנימי של החליפה הוא החל למלמל בלטינית "נוסטו לה פירטינט אושטו מירדד" הערפד נעצר כשבאפי שכבה על הרצפה ונפל על ברכיו "שיט" אמר ונמוג אל האוויר. "החששות שלי התאמתו... זה קורה" אמר ג'יילס בשקט. "מה? מה קורה?! אוף.. אני שונאת שאתה לא משתף אותי בכלום. מה הפעם?" שאלה בכעס. "המאסטר חזר... וחזק יותר מתמיד, הוא מגייס את כוחות עולם השאול ככל הנראה" השיב בעצב. הם עמדו משותקים כאילו משהו חיזק אותם לרצפה, אך בעצם אלה היו עצמם.
מה דעתכם? "פגישה מחדש" "אני רוצה לדעת שסיימתי עם זה אחת ולתמיד- תבטיח לי!" הוא הביט בה במבט מושפל ופחד להגיד לה את האמת. "ידעתי... אתה תמיד כזה! אתה לא יכול פעם אחת!! פעם אחת לעמוד מאחורי המילה שלך?!" היא המשיכה במסכת הצעקות שלה. "אני מצטער..." השיב לה. <סאנידייל – 6 ימים קודם לכן> "בוקר טוב באפי" -"בוקר טוב ג'יילס. איך עבר עליך הלילה?" היא שאלה בחיוך. הוא הביט בה במבט מופתע "למה?! את יודעת משהו שאני לא?!" שאל. "כלום... רק שמעתי שהיית עם ג'ני.. כלומר היא לא הגיע לשיעור היום. אז חשבתי...". -" ב א מ ת?! לידיעתך.. לא! לא היינו אתמול בלילה ביחד.. כלומר כן.. אבל לא" -" אז למה היא לא הגיע היום לשיעור...קורס 101 על כיסוח שדים וקטילת ערפדים?" ג'יילס הביט בשעונו לשנייה "אוי.. תסתכלי על השעה! מאוחר כבר.. צריך ללכת לקטול" אמר בהפגנתיות. באפי הביטה בו במבט משועשע "אוקי.. נלך!" הכריזה. <בית משפחת סאמרס> "זאאאאאאאאננננדדדדדררר" -"מה?! כן.. לא! מה? מה קרה דון?" דון הראתה את התיק שלה לזאנדר "בית-ספר" אמרה. זאנדר צחק מספר דקות. "זה הכול?! אם לא תלכי ללימודי הערב שלך פעם אחת זה לא יזיק, אצלי זה לא הזיק" השיב. היא הביטה בו במבט מתחנן "אבל בבקשה.... המורה ממש, אבל ממש חמוד... חוץ מזה, אני נהנית ממנו" המשיכה בחיוך. "בו?! כלומר השיעור? או המורה?" שאל זאנדר בצחוק "בן כמה הוא בכלל?" שאל ברצינות. -"אה... הוא.. בן 43" מלמלה. פניו של זאנדר החווירו "בן כמה?!" צעק בכעס. היא הביטה בו מעט מפוחדת.. דמעה החלה להיווצר בתוך עיניה. "אוו לא! זה לא יעבוד עליי" -"אוף! טוב... אני שונאת אותך... אההההה" אמרה בכעס. -"לא את לא.. ותחזירי את השעון" השיב בחיוך. -"ההומור שלך הלך לאיבוד או משהו?!". לפתע, אניה נכנסה מהדלת הראשית "אלוהים אדירים, אני לא מאמינה" אמרה בהתלהבות. דון וזאנדר הביטו בה – "מה?! מה קרה?" שאלו ביחד. -" אהה.. אתם פה. לא.. לא משנה!" , מבט מאוכזב נהיה על פניה. -"אלוהים אדירים – מישהו ראה אותו?" הגיחה לפתע ווילו מחדרה. "כןןןן!!!" השיבה אניה "אוווווווווו ייה" אמרו שתיהן ביחד. -"מה?! מי זה או מה זה היה?" שאל זאנדר. ווילו ואניה הביטו אחת בשנייה וחיוך עלה על שפותיהן. "מכונית" אמרה אניה. "מרצדס שנת 2008 קורולד" המשיכה ווילו , "7000 כוחות סווווווס" צעקו שתיהן ביחד. "מה הולך פה? רגע... ממתי אתן מבינות כל כך במכוניות?" שאל זאנדר בפליאה. "מה? סתם היטלתי כישוף קטן.. לא משהו רציני, אניה רוצה לתפוס בחורים, אז.. אממ ככה עושים את זה, לא?!" אמרה בחיוך "סורי, זאנדר.." המשיכה. <בית הקברות של סאנידייל, אחד מהם בכל אופן> באפי וג'יילס טיילו בין הקברים ובכל רגע שעבר קרא ג'יילס מהספר שעסק, הפעם ב"ערפדים מודרניים והחיים באמצע". "ערפדים מודרנים?! מה זה לעזאזל ערפדים מודרניים?" שאלה באפי והחלה לצחוק. ג'יילס הביט בה במבט כעוס "עניין הקטילה הוא לא נושא לצחוק.. " אמר -"ולהיות קוטלת זו מתנה ולא בלה בלה בלה אני יודעת." באפי קטעה אותו. "או... רגע אני רואה נקטל לעתיד!" המשיכה ורצה לעבר אותו הערפד, היא הוציאה מהמעיל את היתד ואמרה "להיות נקטל זו מתנה.. תזכור את זה אוקיי?!" המשיכה ותקעה את היתד בליבו, אלא... שהיתד נשבר והוא נעמד שם וצחק. "מי את חושבת שאת? קוטלת? מכירה את המושג "ערפד-נצח?" היא הביטה בו בפליאה "מה?" שאלה. "אולי את המושג תעזוב לי את הצופה?". היא הביטה בו במבט ריקני שכזה – על מה הוא מדבר?! – תהתה לעצמה. שלפתע הוא תפס את ג'יילס ואיים לנשוך אותו. "תעזוב לי את הצופה" צעקה באפי ונתנה לו בעיטה בראש, ג'יילס נפל על הקרקע והוציא את הצלב שתמיד מחזיק בכיס הפנימי של החליפה הוא החל למלמל בלטינית "נוסטו לה פירטינט אושטו מירדד" הערפד נעצר כשבאפי שכבה על הרצפה ונפל על ברכיו "שיט" אמר ונמוג אל האוויר. "החששות שלי התאמתו... זה קורה" אמר ג'יילס בשקט. "מה? מה קורה?! אוף.. אני שונאת שאתה לא משתף אותי בכלום. מה הפעם?" שאלה בכעס. "המאסטר חזר... וחזק יותר מתמיד, הוא מגייס את כוחות עולם השאול ככל הנראה" השיב בעצב. הם עמדו משותקים כאילו משהו חיזק אותם לרצפה, אך בעצם אלה היו עצמם.