ראיתי בהודעות קודמות שלא כל כך נהנו כאן מ"בתו של מרפא העצמות" את הספר הספציפי הזה של טאן אפילו לא ניסיתי לקרוא אבל אני זוכרת שכן אהבתי את "חוג שמחת המזל" מישהו קרא את זה או ספרים אחרים שלה? מה דעתכם עליהם?
אבל לדעתי הכוונה היא לזבלון שהוא אמנם זבלון מבחינה ספרותית, אבל כייף וקליל לקריאה. זו, בכל אופן, ההגדרה שלי. זבלון משובח לא מזלזל באינטליגנציה של הקורא או כתוב בצורה איומה. הוא פשוט ספר קליל וכייפי.
זה קצת כמו סרט פעולה. סרט פעולה, מעצם זה שהוא סרט פעולה, סביר להניח שהוא לא הולך להיות יצירת המופת של המאה. אבל כסרט פעולה, בז'אנר שלו, הוא יכול להיות יותר או פחות טוב, מרתק או משעמם, משעשע או מצולם רע ועוד ועוד משתנים שיהפכו אותו לרע או למשובח. בעיני זיבלונים זה ז'אנר ולכן היגד כמו "זיבלון משובח" איננו סתירה לוגית כמו שזה נראה על פניו
קראתי רק את "מאה החושים הנעלמים" ונורא נהניתי. אהבתי את הסגנון שבו הספר היה כתוב, והנושא (המשני דווקא) בו דיבר אלי מאוד. את "אשת אל-המטבח" ניסיתי לקרוא, אבל התיאשתי אחרי כמה עמודים בלבד, באופן מאוד לא אופייני לי. לא התחברתי אליו בכלל. אל "חוג שמחת המזל" אני מקווה להגיע אליו בקרוב, הוא נמצא במקום מכובד אצלי ברשימה.