אמון

stאסתי

New member
אמון

איך יודעים במי לתת אמון? איך זה שיש לי שיקול דעת כלכך מוטעה לגבי אנשים? אני יכולה להגיד לכם מהרגע הראשון על אסם אם הוא "משלנו" או לא אבל בסוטפו של דבר אני עדיין נפגעת, אני סומכת על אנשים ופתאום וזה יכול לקרות גם אחרי שנתיים ויותר של הכרות אני מקבלת סטירת לחי ולא סתם סטירה אלא כזאת שבאה עם דקירה בגב סיבוב הסכין ושפיכת קצת טבסקו שיהיה צבע.. אז הפתרון הוא לא לסמוך על אנשים???? אני מאוכזבת כלכך...
 
אווף אני עוברת בדיוק בימים אלו חויה

דומה. אדם שהערכתי אהבתי ונתתי אמון רב התגלה בימים האחרונים כלא ראוי לה. אז מה עושים? לא יודעת, זה חלק מהחויות שעוברים ולומדים מהם. להפסיק לתת אמון לחלוטין זה לא חכם, אולי צריך לחדד קצת את הפילטרים.
 

yaniv1216

New member
כמו שאמרו חז``ל.

כבדהו וחשדהו. אני אישית אינלי אמון באף אחד. אבל גם אם כן.. זה מסויג..
 

ephi79

New member
אני למדתי שאני לא באמת יכול

לסמוך על אף אחד. עדיין קשה לי עם זה, אבל מנסה להתמודד עם המציאות. וכל פעם שאני שוכח את זה, ונשאר "תמים", אני נפגע מחדש. ומצד שני, זה לא שאין לי אמון בכלל, ומנסה לתת אמון איפה שאני יכול, אולי יצא לי עכשיו קצת מבולבל, אבל השאיפה היא להגיע לאיזשהו סוג של איזון.
 

ריק בש

New member
גם לי זה קרה לאחרונה

אני נתתי אמון במישהו וירטואלי אומנם (חבר בפורום הזה, יש להודות), אבל בכל אופן שיתפתי אותו בדברים הכי כמוסים בלבי וספגתי, כמו שאת כותבת, "סטירת לחי ולא סתם סטירה אלא כזאת שבאה עם דקירה בגב, סיבוב הסכין ושפיכת קצת טבסקו". ממש הסתובבתי יומיים עם הראש באדמה בגלל זה, למרות שבכלל לא חשבתי שאני אדם פגיע. וגם הכאיבה לי הפגיעה המסוימת באגו - הייתי משוכנע שאני מסוגל ממבט ראשון לקבוע על מי אפשר לסמוך ועל מי לא.
 

uri80

New member
אני יכול רק להגיד לך שעם השנים

ככל שאני מתבגר והולך אני יותר ויותר מתאכזב מרוב בני האדם. אדם לאדם זאב, וכן - "קר שם בחוץ". אבל, וזה אבל גדול, יש מיעוט של אנשים טובים שאפשר ורצוי לסמוך עליהם. איך יודעים מי הוא מי? לא יודע, זה מגיע עם השנים.
 
אני כ"כ מבין אותך

גם לי זה קרה, כמה פעמים ועוד עם האנשים שהכי סמכתי עליהם צריך לבדוק ולא בכל אחד לתת אמון וגם לא להיפתח ישר זה עניין של סבלנות...
 

בנילה 1

New member
אמון הדדי.. ניתוח?../images/Emo45.gif

אם תביטו בניאנסים המופיעים בתוך המאמר שהעתקתי כאן אני מקווה שתיפתח בפניכם המפה לראות חדשה וממנה להבין במי ומתי אפשר לתת אמון כותר: "אמון היא מילת קסם, אולם משמעותה קשה ורגישה. יחסי הכוחות בין אנשים תמיד יובלו על פי אמון וחוסר אמון. בכדי שנוכל להשפיע על אדם נצטרך לבנות עימו אמון משותף. גם האדם עצמו חייב להאמין באנשים בכדי שיוכל לחוות את חייו כראוי" בשורות הבאות אתייחס לאמון בין אנשים ובעיקר בין משפיע למושפע.ביהדות ישנו כלל (איני חושב שהוא מקויים) שאסור למלמד ללמד תלמיד שאינו אוהב, פסיכולוגים התבטאו כי אין סיכוי שתלמידים יבינו שיעור שאת מוסרו לא מעניין השומעים אלא אך המדבר שזה הוא בכבודו ובעצמו. אדם, ויהיה בגיל אשר יהיה, חייב לזכות לאמון בני אדם, הנפש דורשת זאת ונפגעת אם לא מקבלת את רצונה. בנוסף, אם נרצה להשפיע על אדם, לא נוכל לעשות זאת אם לא יהיה אמון והערכה בינינו, הוא לא יוכל לקבל מאדם שהוא לא ירגיש אמונה בו והאמון הוא הדדי. ילד קטן נולד, נשמה חדשה ירדה לעולם. אט אט הוא מתפתח, מתחיל להתרומם, לזחול, לזרוק הברות לחלל הבית. השמחה נראית על פני רואיו בכל תנועה חדשה של גופו. אבל תנועות אלו מביאות עימם קשיים, הוא נכנס בין הרגליים, מפזר משחקים, לא מבדיל בין משחק לדברים נוספים והכול נשפך, נהרס וכדו'. שניים מבני הבית מחליטים להכניס את הפעוט ללול, הקטן מתחיל לבכות, לאחר מספר דקות הוא זקוק למשהו וקורא לאחד מן השניים שהכניסו ללול, השני עדיין לא מצליח להתקרב אליו, הקטן כועס וצריך לעבור די זמן שרגשותיו ישכחו. מה השוני ביין השניים? אמון!!! כבר בגיל קטן דורש הילד אמון, הוא זקוק לו בכדי להיות משהו ויפריע לו אם הוא לא יקבל את הצורך הזה. האחד הכניסו ללול מחוסר ברירה, השני הכניסו ללול כי ראה בזה ברירה. כלל ידוע הוא 'כמים פנים אל פנים כן לב האדם לאדם, כבר בתחילת פיתוחו חש הילד במציאות העומדת מאחורי אימרה זו. אמון הוא הדדי, לא יתכן פיתוח אמון חד צדדי, מקרה כזה הוא ניצול והוא פוגע פגיעה אנושה בנפש, פגיעה שלא תמיד ניתנת לתיקון. עובדה זו היא החוסמת את השפעתו של אדם שלא מאמין במי שאמור להיות מושפע על ידו. ככל שהילד מתפתח ומתבגר צצות בעיות אמון, אלו נובעות מפגיעות אמון, מקשיים נפשיים, קשיים לימודיים, מנורמות או מסיבות חברתיות, כל פגיעת אמון יוצרת חוסר בנפש הנער החושש בעתיד. כל קושי נפשי או קשיי לימוד יוצרים משקע במבטו על הסביבה ואיתה צריכים להתמודד הוריו ואנשי החינוך המתווים בפניו את הדרך. כמו כן, הנסיבות החברתיות יוצרים כמין אגו חוסם בנפש הנער, הוא זקוק ליותר חום ואהבה, הוא חייב להרגיש שמאמינים בו גם בדברים שאינו ראוי להם, במידה ויחס זה לא יינתן יכול הדימוי העצמי שלו להיפגע וליצור משקע בביטחון העצמי שלו. כיצד יוצרים אמון אצל נער בשלבי ההתבגרות מחד ומאידך לא גורמים לו לשקר על עצמו, זוהי אחת השאלות הקשות בעולם החינוך. התשובה אינה יכולה להיות כללית, כי כל נער הוא אדם אחר. אמון, לא יכול להיווצר אם אין עקביות, אדם הרואה מולו אדם מזוגזג אינו יכול להאמין בו. אדם רוצה להרגיש שמחבבים אותו ומעריכים אותו, הוא זקוק להערכה מעשית, כלומר, שיעריכו את פעולותיו, לא רק את כוחותיו, בחור מוכשר יודע שהוא כזה ולא יוכל לסבול שבגלל הכוחות שיש בו ידרשו ממנו את מה שהוא לא, לפי דעתו. בחור לא מוכשר, אם נאמר לו שהוא מוכשר אנו משקרים עליו, גורמים לו לנסות לחשוב שהוא מוכשר ולבצע מעשים שאינם תואמים את כושרו, אולם בהגברת הערכה העצמית שלו נוכל לגרום לו לנסות לפתח את עצמו ואולי גם להצליח. אמון, חייב להתבסס על תכונות אמיתיות, השקר לא יחזיק וגם לא יגרום לאמון היות והנו חסר בסיס. הוא חייב להיות ערכי, אם אין בו ערכים שוב הוא שקר ואינו מוביל. אמון, יכול להיות השפעתי ולולי כן אין אמון בין הצדדים, אבל אסור לו לחיות על דרישות, אם כל אחד מן הצדדים, או אפילו אחד מהם לבדו מנסה רק להשפיע על חברו, אין כאן אמון דו צדדי, אלא חד צדדי והוא מתקרב יותר לניצול ללא שימת לב. האמון חייב להיות מבוסס על חיי חברה, או אפילו רב ותלמיד, אבל אוהבים ומעריכים, לא רואים האחד את השני כפציינט, אלא כרוצים לעזור, בנקודה זו פוגע האגו והמיתוס החברתי, 'לעזור' לי? אני הרי גאון, בחברה יסתכלו עלי! כאן לא שייך לענות תשובה, אלא החכם יראה בעצמו וכל מקרה לגופו, כאן חייבת להיות זהירות, להלך בין הטיפות שחלילה לא יהיה כאן ולו נקודת ניצול, או התגרות באגו. אם לא נאמין בילד בדברים שאי אפשר להאמין בו, לא נזיק לבניית האמון בינינו אליו, כל עוד אין לו פגיעות אמון. הילד הקט שגילה את עצמו לבד יקרא לאביו או לאמו, במידה והם לא יראו בפניו הוא יתחיל לבכות, הסיבה: הוא יודע שהוא זקוק להם ואין לו את הביטחון להיות בלעדיהם. ילד מוכן לבקש מאדם גדול להעביר אותו את הכביש, (כל עוד אין לו פגיעות אמון שבעיקרם חברתיות) הסיבה: הבהירו לו שקיימת סכנה על הכביש וגם אם הוא בוטח בעצמו הוא יודע ומכיר שלאדם גדול יש את מה שאין לו. חשוב: הכרות טובה עם הנער ורגשותיו לפני שמכוונים אותו, חייבת להיות מערכת יחסים מובנית שתושתת על הכרה של האחד בכוחות חברו ובמעשיו, מערכת יחסים זו לא יכולה לבנות עצמה תוך חודש אחד בלבד
 

Le Fay

New member
לא יודעים.

נותנים קרדיט על עיוור, ואם מסתבר שאין לו בסיס - לוקחים אותו בחזרה. וסטירות לחי, כל עוד את לא חוטפת אותן מעשה יומיום, הן לא דבר כל כך רע: הן מזכירות לך להעריך את כל האנשים הנהדרים שהצדיקו את הקרדיט לפניהן ושעוד יצדיקו אותו אחריהן, בלי שהם יהיו בעצם חייבים לנו כלום.
 

estersh

New member
בטח. וגם לא על עצמך

כי משבר אמון עצמי יהיה הרבה יותר מאכזב, כואב ופוגע. והיכולת שלך לשפוט את אלו שפגעו בך תרד לאפס.ולא תדעי שאת טובה מהם במוחלט ולא תשנאי את השנואים עלייך, ולא תדעי שאת נחמדה לא בסתם ושהצחוקים שלך לא נועדו למצוא חן בעינייך. (ואל תעשי הפסקות בצדקנות, כמוני, ואל תנסי אף פעם לחשוב על אחרים כאנשים שמועדים מסיבות נפתלות, אנושיות, ועלייך שבגדת באנשים עד רמה שהתרת לעצמך בחולשה וכמה פעמים דיברת, לא בזדון, על אנשים מאחורי הגב, וכמה פעמים התעלמת, ונתת להבין, וברחת, ופלטת. אל תחשבי--) תשמרי לפחות על הפריבילגיה לכעוס.ושירווח לך. <לומכירה אותך בכלל>
 

evc

New member
../images/Emo10.gif

אוי.זה באמת לא מגיע לך.אני בכל מקרה מעדיף,למרות הכל,לתת אמון ולקחת את הסיכון של להפגע,כי אני רואה אנשים שנפגעו שלא נותנים אמון ומאוד קשה להתקרב אליהם.לא הייתי רוצה להיות כזה. אל תתאכזבי.אנשים משתנים.הרצונות שלהם משתנים.גם אם לפני שנתיים הם היו אמינים,בהחלט יכול להיות שהם חוו אכזבה או משהו שגרמה להם להחזיר רע לעולם.
 
מעשה שהיה כך היה!

לפני כשנה בערך הוזמנתי על ידי אחד מחברי הטובים באילת לקפה. נעניתי להזמנה. פיטפטנו על הא ועל דא ואז הגיע הבום. הוא סיפר שמצבו הכלכלי בכי רע. הוא בן למשפחה הרוסה, אביו מסומם שלא יכול להחזיק את עצמו ואמו מגדלת את ילדיה בכוחות עצמה. "המשכורת בתשעי, יש עוד שבועיים, אני חייב אלפיים ש"ח, אם לא, מעיפים אותי ואת אבא שלי מהדירה. לא נעים לי לבקש, ומאוד אבין אם תסרב, אבל אני מבקש הלוואה לשבועיים בסך הכל. תגובתי: "אתה נורמלי? מה אתה צריך להרגיש לא נעים? סך הכל שבועיים, שיהיה לך לבריאות. מצדי שיהיה בעוד חודש - אני "סומך עליך בעיניים עצומות". הלכנו יחד לבנק, ספרתי לו תבין וטקילין 2000 ש"ח - הוא חיבק ונישק אותי ואמר שהוא יחזיר לי טובה תחת טובה-אני הירגשתי שכלל לחא עשיתי לו טובה-הוא בטוח יחזיר, ולא הבנתי למה הוא מתרגש כל כך... חלף לו חודש, חודשיים-הוא לא מתקשר. לא נעים... התקשרתי אליו-מותק, אתה זוכר את ההלוואה??? בטח, אחזיר לך-תן לי כמה ימים... החל מאותו היום הוא מסנן אותי-לא עונה לי לטלפונים. נעלם... כשהבנתי שהולכתי שולל הירגשתי כל כך רע-כל כך רע, עד שרציתי להרוג מישהו-פשוטו כמשמעו - איך הוא היה מסוגל לעזאזל לעשות "לי" כזה דבר - איך??? לא הבנתי... גם היום, שנה אחר כך, כשאני כותב על זה מתוך השלמה מוחלטת עם אובדן הכסף+חבר, אני חוזר ומתעצבן... יש חארות-מה לעשות... מושר השכל: "לפחות קח צ'ק" - משו-משו - אל תהיה כה פתי...
 

בנילה 1

New member
ברור

`כבדהו` מחד ויפה שכך נהגת. אבל `חשדהו` מאידך וכמו שאתה אומר במוסר השכל ``קח בטחונות``. הסיפור שלך הגיע מתוך המצפון האנושי וחוק המוסר היוצא הימנו, אבל הוא אינו יצירה שנבעה מכוח התבונה ולכן קשה לייחס אותה לאיזשהו אמון שנתת בו.. וכי מה אם הוא חבר שלך?
 
אתה אשם

כשבן אדם לוקח הלוואה זה אומר שהוא לא מתכנן את הצעדים הפיננסיים שלו. כשנותנים הלווה צריך לבדוק לא רק אם הצד השני "רוצה או מתכוון" להחזיר, אלא האם יהיה לו מאיפה להחזיר, מי שנותן הלוואה בלי לבדוק את זה נושא בחוסר אחריות בדיוק כמו הלוה העבריין שלא מחזיר. חשבת פעם למה הבנק רוצה ביטחונות לפני שהוא נותן הלוואה? זה כי היו לו בהתחלה מלא אנשים טובים שהתכוונו להחזיר אבל לא היה להם מאיפה.
 

boten d

New member
לא כל מי שמגיע לבנק

הוא חבר שלך... שבתאי כתב "אחד מחברי הטובים", אני בטוח שגם אני הייתי סומך עליו...
 
למעלה