אמון... נושא מרכזי ורציני ביותר....
זה לא דבר מובן מאיליו. להאמין שאני מסוגלת. להאמין ביכולות שלי. להאמין שמה שאני עושה/מחליטה נכון.... להאמין שאכן , יש לי כשרונות. שאני טובה במה שאני עושה. כמובן, האמון הוא ללא יוהרה מיותרת. יש עוד הרבה טובים. יש עוד הרבה מוצלחים. ובכל זאת, להאמין שאני מסוגלת... מחזיקה מעמד במה שהחלטתי... זה אחד האתגרים הגדולים עליהם עבדתי/אני עובדת בשנים האחרונות. אחרי ילדות בו לא חשתי שיש למישהו אמון בי, שחשתי אפס. (אני לא כל כך זוכרת שהיו אומרים לי את זה, אבל זה מה ששודר). הפידבק החיובי שאני מקבלת מילדיי ומבן זוגי זה התרופה ההכי גדולה בנידון. זה מוכיח שאמון שאני מרגישה משתקף החוצה. שאני ראויה לאמון הזה. אני מוכשרת. אני טובה. (אני אומרת את זה שוב, כדי לא לשכוח... כדי להפנים... זה נכון לכל אחד מאיתנו !)
