את אמיתית?
האמת נראה לי שלא. כל אמא יודעת שגם אם אנחנו ליד הילדים עם יד אחת עליהם ויד שניה על הטלפון לאמבולנס, תמיד הם מצליחים לחמוק לנו בין האצבעות וליפול. את עומדת לידם וכן מסתכלת עליהם, הם נופלים, שוברים, וכו'. כל אמא יודעת שגם אם הילד עטוף בצמר גפן, עדיין הם חוזרים הביתה עם שריטות נשיכות וסימנים כחולים ברגליים. ההפתעה שלך נראית לי לא אמיתית, כי לא יכול להיות שהילד היקר שלך הגיע לגיל כזה מכובד שהוא מסוגל לטפס על עצים לבד, אבל עדיין לא ראית אותו רץ ונתקע עם המצח בקיר או מועד במדרגות ונופל ועוד ועוד ועוד דרך אגב, כל הדוגמאות שהבאתי למעלה הן אמיתיות משני הילדים שלי. אבל אם את אמיתית, אני רוצה להגיד לך דבר אחד. החיים שלנו בנויים מהמון ניסים קטנים, אנחנו לא מודעים להם עד שקורה אסון אמיתי. כל פעם אנחנו חושבים "זה יכל להגמר גרוע יותר" והאמת זה נכון. אז אני שמחה שזה נגמר אצלכם רק בחבלה לברך ולא במשהו יותר רציני. את לא אשמה, זה יכול לקרות לכל אמא, טעויות קורות למרות שאני ממש לא חושבת שהנפילה שלו היא באשמתך.
האמת נראה לי שלא. כל אמא יודעת שגם אם אנחנו ליד הילדים עם יד אחת עליהם ויד שניה על הטלפון לאמבולנס, תמיד הם מצליחים לחמוק לנו בין האצבעות וליפול. את עומדת לידם וכן מסתכלת עליהם, הם נופלים, שוברים, וכו'. כל אמא יודעת שגם אם הילד עטוף בצמר גפן, עדיין הם חוזרים הביתה עם שריטות נשיכות וסימנים כחולים ברגליים. ההפתעה שלך נראית לי לא אמיתית, כי לא יכול להיות שהילד היקר שלך הגיע לגיל כזה מכובד שהוא מסוגל לטפס על עצים לבד, אבל עדיין לא ראית אותו רץ ונתקע עם המצח בקיר או מועד במדרגות ונופל ועוד ועוד ועוד דרך אגב, כל הדוגמאות שהבאתי למעלה הן אמיתיות משני הילדים שלי. אבל אם את אמיתית, אני רוצה להגיד לך דבר אחד. החיים שלנו בנויים מהמון ניסים קטנים, אנחנו לא מודעים להם עד שקורה אסון אמיתי. כל פעם אנחנו חושבים "זה יכל להגמר גרוע יותר" והאמת זה נכון. אז אני שמחה שזה נגמר אצלכם רק בחבלה לברך ולא במשהו יותר רציני. את לא אשמה, זה יכול לקרות לכל אמא, טעויות קורות למרות שאני ממש לא חושבת שהנפילה שלו היא באשמתך.