אמא

[זהרי]

אמא

אמא אני כותב לך מכאן אמא כותב לך מכאן וחושב על חייך את.. שעמלה כל כך..שתמיד שמחה בבניך שמעולם לא קבלת תודה ואף לא אהבת את המילה כי עשית הכל ללא תמורה גם כששכבת בבית חולה אמא תמיד עבדת בכל חייך גם בחופשה דאגת לבנייך ולאחר יום של עבודה קשה חייכת לכולם כאילו שזה לא קרה אמא ברגע חולשתך ספרת לי את אהבתך אמא אני חשבתי לי על אוהבים ואת דברת על פרחים וילדים פרחים וילדים אוהבת נפשך פרחים וילדים ממלאים את כולך פרחים וילדים אתן לך ...פרחים וילדים לך אמא העצבות שבענייך מנת

 

[ילדה קטנה ותמימה]

קשה...

קשה להגיב על זה...

 

[זהרי]

ובכל זאת...בבקשה.

 

[ילדה קטנה ותמימה]

ובכל זאת...

קשה היה לי להגיב, מסיבות אישיות... פעם אחת לפני כמה זמן שאלתי את אימא שלי איזו ילדה הייתי, והיא סיפרה לי שתמיד כשהיא הייתה באה לקחת אותי מהגן , הייתי בוכה, ולא באה לחבק אותה ולנשק אותה, כמו הילדים האחרים. יש בין שתינו, נתק, לא מוסבר, ולפעמים ככה סתם אני מחבקת אותה ,מנסה לפצות. ואני בוכה כי היא, אוהבת אותי ללא תנאי, תמיד דואגת לי, ואני , אני קשה לי להחזיר לה אהבה. לכן מה שרשמת, שוב הזכיר לי, את מה שאני יודעת.וזה היה כל כך נכון מה שרשמת, כל כך אמיתי, וכואב. ולא מאוחר, אף פעם לא מאוחר. ילדה (של אימא...)

 

[לעיתים גם ילדה]

היא יודעת..?

זהרי, אמא יודעת? איך אתה מרגיש..? כי אם לא. ספר לה.. אסור לשכוח לחבק לעיתים גם אני שוכחת לעיתים גם ילדה.

 

[אור הירח(בת)]

זהרי...אני עדיין בוכה מהשיר.

אני חושבת שאמא עמוק בתוכה יודעת שאתה אוהב אותה ומודה לה אך זה יעזור גם אם פשוט תחבק אותה ותגיד לה .......אני אוהב אותך ותודה

 

[זהרי]

מילים לאמא..

אכן זה הרהור וגם שיר.. מן מבט מיוחד מהצד.. למי שתמיד נצבת ואוהבת אהבה ללא תנאי אהבת אמת למי שמחנכת לאוהבת וגם גוערת.. אכן אוהב אותה עם כל מה שיש בה. תודה לכם על ההארות תודה. זהרי וגם לך ילדה ..

 

[*קסנדרה]

שיחה עם אמא

זהרי זוהי שיחה עם אמא שיחה מהלב, שיחה מהרהור ויש בה עצב, כאב וחרטה. יש בך הרבה הערכה לאמא אם אתה רוצה להפוך את ההרהור והשיחה לשיר אני מוכנה לסייע. קסנדרה

 

[פרח-בר]

הסיום???

היי זהרי, זה נפלא לראות איך אדם שבגר מבין את ההורות בייחוד את האמהות. אשריה של אימך שבנה הבין ומעריך את אשר קיבל ממנה ומבין על מה היא מדברת אפילו כשהיא מדברת על משהו אחר, לכאורה. כאן מתבטאת גם הבנתך את נפש האדם והאישה בכלל ואת אימך בפרט. זהו עד כאן שיתפתי אותך בתחושותי למקרא השיר... היי היכן הסיום??? האין כאן קיטוע??? אגב`, נזכרתי בשירה של לאה גולדברג - ``לתמונת אמא``.

 

[זהרי]

לפרח..

מודה לך על ההארה וכן על ההערה חשבתי הרבה על הסיום ומכיון שאלו דברים שקרו בחיים אזיי נשאר רק לכתוב את המילים.. יבוא עוד סיום.... זהרי

 

[פרח-בר]

ועל זה ייאמר...

מילים היוצאות מהלב...נכנסות אל הלב !!! כדברי ביאליק: ``...מסלעי וצורי נקרתיו וחצבתיו מלבב.`` במקרה שלך, בניגוד לביאליק, הניצוץ לא נעלם אלא חדר ללב הקוראים.