אמא

[בוזיקית]

אמא

עכשיו, כשעברה שנה, ואת נחה על משכבך בשלום, גם הסיוטים הולכים ופוחתים או שנדמה לי? את באה ועוזרת לי לתפור (כן, שתי ידיים שמאליות), מכינה לי אוכל, יושבת, אוכלת איתי, רואה איתי טלויזיה... הכל כמו פעם... נכון? את כבר לא סובלת, לא מתענה אמא שלי היקרה... הייתי רוצה לבקש ממך משהו, אם לא קשה לך, את יודעת שאני לא מבקשת סתם. רוצה רק לשמוע איך זה היה. נכון לא כל כך נורא היה לך למות? רק תרגיעי אותי, תגידי לי שאת בסדר עכשיו, שאפסיק כבר לדאוג. שאצא מהפחד הזה, שכל רגע משהו עלול לקרות... חרדה שכזו... רק תגידי לי, אבל את האמת, איך זה למות? מה מרגישים? איך שרדת בכל זאת? כבר השלמת עם הסוף? נאבקת בו? על מה חשבת ברגע האחרון? אוף, כל כך הרבה דברים אני שואלת, למה את לא אומרת לי לסתום כבר את הפה ולתת לך לישון... גרשי אותי לחדר השני, כמו פעם, זרקי לי איזה משפט בקוצר רוח, רק תני סימן שאת בסדר, וכבר אהיה רגועה...

 

[roni252]

../images/Emo24.gif

 

[tidi]

בוזיקית ../images/Emo7.gif

הסימן הזה...כדי להגיע לאיזשהי רגיעה כל כך מבינה אותך אוף למה זה כל כך קשה שולחת לך חיבוק tidi

 

[עינבל פנ]

../images/Emo24.gif../images/Emo29.gif../images/Emo25.gif../images/Emo140.gif

 

[tutida]

היי

מוכר לי העידוד הזה לעשות את מה שנכון, ושבסתר ליבי התמרדתי והתקוממתי נגדו וזה רק גרם לי להמשיך בדבר הלא נכון (להישאר ערה עד מאוחר, לעשות הכל ברגע האחרון...) מוכרת לי ההרגשה של התזכורת המהדהדת בראש, זה נשאר כל כך חזק. לקח לי זמן להבין שאני אדם עצמאי, שתמיד הייתי, ושהדברים "הנכונים" נמצאים בתוכי. והנה אני, שתמיד איחרתי (לכל מקום!) שתמיד לא הספקתי, ותמיד הרגשתי מאחור (מרוב כל הריצות והספרינטים שהייתי צריכה לעשות כדי לפצות על האיחור)... הנה אני עושה דברים נכון יותר, לא אני לא מושלמת (חלילה) ואני לפעמים מאחרת, אבל יש לי בהחלט אחריות מלאה על כל מה שאני עושה. ואני ממש נ ה נ י ת כשמצליחים לי דברים. ואני כל כך גאה בזה ולא מחביאה בביישנות את ההישג אלא אפילו מבליטה וציינת אותו. ולמה אני כותבת לך את זה? כי ביום שבו תרצי, ממש תרצי, לעשות משהו - שום דבר לא יעמוד בפנייך. היי, דבר קטן נוסף- יש זמן לכל דבר, ואין לדחוק בו, יש לו קצב מסתורי משלו. רק טוב, סיגל

 

[בוזיקית]

סיגל יקרה ../images/Emo141.gif

נראה לי שהגבת על הודעה אחרת שלי, כי בזו אני מדברת עם אמא על איך היה למות ועל רצון שהכל יחזור להיות כמו שהיה, אותו רצון עיקש שאינו יודע שובע, כנגד כל הסיכויים. מאוד נכון שלכל חפץ ולכל דבר עת משלו תחת השמש. נכון שהבחירה היא שלי. אבל אני לא מאוזנת כרגע מבחינה תרופתית. אין בי הכוח לעשות את השינוי עכשיו. אני זקוקה לעזרה. ברגע שיאזנו אותי (שהרופא יחזור מהחופש שלו ב"ה) אני מקווה להרגיש הרבה יותר טוב, כי עוברת עלי תקופה מאוד מאוד לא פשוטה. תודה לכולם על כל החיבוקים והתמיכה. אוהבת אתכם. בוזי

 

[tutida]

התייחסתי

לחלק האחרון של מה שכתבת, אולי הוא לא היה חלק הארי אבל הוא זעק מבין המילים. אין לי התיימרות לומר לך איך לנהוג בעצמך, ובמיוחד כשאת מרגישה כל כך רע וצריכה עזרה רפואית. יש משהו שתמיד שומעים, על כוח רצון שמנצח מחלות (מכל מיני סוגים), כן, התרופה חשובה, היא עוזרת מאוד, אבל ללא רצון פנימי לשנות את מה שרע לנו, ההתקדמות היא קטנה אם בכלל. בכל מקרה, תרגישי טוב! אנחנו כאן - שמחים לעזור, תמיד!

 

[בוזיקית]

תודה חמודה.

כנראה שאפשר לומר שאין לי כוח רצון עכשיו. רצון אולי, כוח בטוח לא... אצלנו ב"או.איי" - שיטת 12 הצעדים לגמילה מהתמכרויות - במקרה שלי - התמכרות לאוכל - אומרים: "הודינו כי איבדנו שליטה על חיינו ורק כוח גדול מאיתנו יצליח להחזיר לנו אותה". אני חייבת משום מה להרגיש התרסקות לפני שאוכל לעלות חזרה. ככה זה אצלי. ושוב תודה על התגובה

 

[מטפל]

לבוגיקית

ניראה לי שעם דאגתך עד כה, הרי שיש תחושת רוגע למעלה ורצון שגם לך יהיה כאן רוגע. מאוד מרגש. אלון

 

[בוזיקית]

בוזיקית. תודה.

 

[liat1953]

../images/Emo24.gifיקרה מדהימה../images/Emo24.gif

 

[inbar20inbar]

../images/Emo7.gif../images/Emo16.gif

 

[LostInTheSky]

../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif