אמא,

[עצם הזנב]

אמא,

אני כותבת לך את המכתב הזה שלא אשלח לעולם. וגם לא אגיד לך את המילים. אין בזה טעם וזה לא רלוונטי שתשמעי. מה שנעשה נעשה, ואת כבר לא תהיי אמא לעוד ילדים. אני רוצה לספר לך על הגיהינום שהיה מנת חלקי במשך שתים עשרה שנים, פחות או יותר. תקופת בית הספר. אין לי מושג מה ידעת, אבל נסי להבין: כשאני חוזרת מבית הספר אחרי שקורה מה שקורה, אחרי שכל הילדים צוחקים עלי (או מרחמים עלי בשקט) איך לדעתך אני מרגישה כשאת כועסת עלי בגלל זה?! האם זהו המקום הבטוח שאמור להיות לי? לא היה לי מקום בטוח. גם לא בבית. פלא שלא סיפרתי שמרביצים לי, שיש ילד שאורב לי ומתעלל בי בדרך ל ומבית ספר? אלו היה החיים עבורי ואני רק ניסיתי לשרוד. וואני מבינה אותך, את נלחמת כל חייך, לא היתה לך ברירה. נאבקת לשרוד ולגדל אותי לבד ובעבודה קשה, ולגדל גם את אמך ניצולת השואה. איפה היה לך זמן להיות חיק חמים ומקום מפלט עבורי. המפלט היחיד היה חדרי וחתולי החצר שפרוותם ספגה את דמעותי. והיום אני ממשיכה לעשות את מה שהשתלמתי בו: לשרוד. ואוי לו למי שיעז לנסות ולחדור אל מבצרי השמור. לא אויב ולא אוהב, אני לא יכולה ללתת לאף אחד להיכנס. אבל השרדנית הזאת התעייפה, היא רוצה לרדת מעמדת השמירה, לנוח. היא רוצה פינה חמה להניח בה את ראשה להיות היא עצמה (ולגלות קודם מי זו ה"היא עצמה" הזו), היא, אני, רוצה לאהוב ולהיות נאהבת. לכאורה כל כך פשוט.

 

[מאמי2]

ככ" מבינה אותך ../images/Emo201.gif

 

[ה מוזה]

~ ../images/Emo23.gif ~

"הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת"

המכתב שכתבת לאמא שלך,נגע בהמון מיתרים כמוסים וכואבים שגם הם כמהים למקום שמעולם לא ידעו ,כמהים לחיקה של אמא לרוך,לליטוף,לבטחון,מקום בו כל החומות נופלות והמסיכות נושרות ואפשר להיות שבריריים ונשברים ולבכות בלי פחד ..לאמא וכמעט שאפשר להרגיש במילים שלך את אותה הילדה שהחיים גזלו לה את אמא שלה,גזלו רגעי זמן יקרים בהם אמא ובת לומדות להכיר אחת את השניה אותה הילדה שגידלה את עצמה ובנתה חומות ולא יודעת איך להרוס את חומות החיים.. [לכאורה כל כך פשוט ובכלל לא פשוט] בהרבה אהבה יקירה,בהרבה אהבה ~לך~ התרגשתי איתך,את יוצאת למסע מדהים אל עצמך ואל אותה ילדה שבגיל כה צעיר כבר פגשה את הצד החשוך של החיים זו הרכה השברירית העדינה הרגישה שעדיין פועמת לה שם מעבר לחומה מילים הן דרך של קסם להתחיל מסע

ברוכה הבאה לפינת המכתבים יקירתי מקום בו החלו ומתקיימים מסעות מופלאים ~

~