אמא שניה שלי...

אמא שניה שלי...

אמא שניה שלי... הלוואי ויכלתי להסביר את עצמי על דפי מכתב זה.... למכתב עוד יש לי צאנס לנסות... אך לך... לאחת שהיתה מין אמא שכזאת... אין לי כרגע את ההזדמנות... ולא יודעת אם תיהיה. ראיתי אותך היום... לאחר... חודש בערך שלא ראיתי. ראיתי אותך... ומשהו צבט לי בלב.. הסתכלת... במבט כזה שאת לא מכירה אותי... שאתה לא יודעת מי אני. אני דנה אמרתי ואז... לא זיהית... אני מביטה בך... ורואה אישה אחרת לפני.. האישה שהכרתי- היתה.... צוחקת בלי סוף.. מדברת... והכירה אותי.. ועכשיו... בקושי דיברת.. לא הצלחת להוציא אף מילה.... צחקת קצת קצת... אך לא הכרת אותי.... את דנה... מין בת כזאת... שהיתה שלך.. אני זוכרת... אותך.... אמא שניה... אני זוכרת... כמה שדאגת תמיד... ששיחקת איתי... אפילו טאקי... שתמיד לא הבנתי איך את יכולה להיות גם ילדה.... כמוני.! בחודשים הראשונים שחלית... ההיתי דיי קטנה . אבל הבנתי קצת.. תמיד חיפשתי איך לבדר אותך.. איך להוציא חיוך מפנייך... הבאתי לך פרחים ורשמתי החלמה מהירה... קיוויתי שבאמת תחלימי... בכול לילה ביקשתי מאלוהים... שתיהיה בריאה... ועכשיו אני יושבת לידך... את מביטה בי... ולא מזהה.. ומנסה... אני מרגישה כמה את מנסה... אך לא... לא מצליחה לזהות אותי... ואני... עם דמעות שיורדות מעצמן... מנסה לגעת בך... ורואה כמה שפתאום את שונה לגמריי הפנים... המלאות.... הגוף.... הרגלים... פשוט הכול כול כך שונה.... אלוהים רק תיתןלך קצת כוח .... את אדם בעל כוח רצון כול כך גדול... תמיד שאלתי את עצמי איך... גאה בך... בתך.... לתמיד דנה
 
למעלה