האור שבחושך
New member
אמא של אבי
עכשיו אחרי שנתיים שאבי לא איתנו אני יושבת בחדר ומוצאת את עצמי חושבת עלייך. כן, תמיד יש לי את השעה ביום שאני עוצרת הכל וחושבת על אבי. רק עליו. לפעמים אני חושבת על כמה טוב היה לנו יחד. לפעמים על מה הוא חשב ,ומה הוא עושה עכשיו. לפעמים על למה לקחו לי אותו. אבל בשלב הזה אני מפסיקה - כי אני פשוט לא מסוגלת לחשוב על אף תשובה מספיק טובה. אני לא כותבת את המכתב הזה כדי לעודד אותך. מההתחלה זו לא הייתה הכוונה. המכתב הזה בחיים לא יגיע אלייך. אני לא מספיק אמיצה. אני מעשנת סיגרייה עכשיו - את יודעת שגם אבי עישן? הוא מעולם לא סיפר לך כי הוא לא רצה שתתאכזבי. הוא היה בן 19! הוא היה מספיק אמיץ כדי ללכת לצבא! אבל לספר לך שהוא הורס לאט את החיים הוא אמר שהוא פוחד. יום האם היום - היום שלנו הילדים ,היחיד בשנה , שאנחנו יכולים לעשות בשבילכן. מישהו חוגג לך? מישהו זוכר? כשהייתי בכיתה ד' אמרו לי שהפכו את יום האם ליום המשפחה כי יש ילדים שאין להם אמא. מה עם אמהות שכבר אין להם ילדים? לא הייתי בהלוויה שלו - גם לא בהזכרות - בשבילך. לפני משהו כמו חודש הייתי בקבר. אני לא זוכרת הרבה. רק ששמתי פרח- הוא היה צהוב כמו השמש... הפרח הכי עצוב בעולם. פעם טיילתי עם אבי ואספתי פרחים. הוא צחק עליי ואמר שפרחים זה טיפשי ... "זאת אשלייה - הם יפים בהתחלה ובסוף כמו כל דבר נובלים" הפרח שעל הקבר בטח כבר נבל - כמו הפרח שלך, הפרח הכי יפה בעולם. אבל שמת לב פעם שגם לפרחים נבולים יש עוד ריח? הם דואגים להשאיר משהו אחריהם לאנשים שעוד מאמינים. אני מאמינה. אני יודעת שגם את. ואני מצטערת על הכל - אני איתך...
עכשיו אחרי שנתיים שאבי לא איתנו אני יושבת בחדר ומוצאת את עצמי חושבת עלייך. כן, תמיד יש לי את השעה ביום שאני עוצרת הכל וחושבת על אבי. רק עליו. לפעמים אני חושבת על כמה טוב היה לנו יחד. לפעמים על מה הוא חשב ,ומה הוא עושה עכשיו. לפעמים על למה לקחו לי אותו. אבל בשלב הזה אני מפסיקה - כי אני פשוט לא מסוגלת לחשוב על אף תשובה מספיק טובה. אני לא כותבת את המכתב הזה כדי לעודד אותך. מההתחלה זו לא הייתה הכוונה. המכתב הזה בחיים לא יגיע אלייך. אני לא מספיק אמיצה. אני מעשנת סיגרייה עכשיו - את יודעת שגם אבי עישן? הוא מעולם לא סיפר לך כי הוא לא רצה שתתאכזבי. הוא היה בן 19! הוא היה מספיק אמיץ כדי ללכת לצבא! אבל לספר לך שהוא הורס לאט את החיים הוא אמר שהוא פוחד. יום האם היום - היום שלנו הילדים ,היחיד בשנה , שאנחנו יכולים לעשות בשבילכן. מישהו חוגג לך? מישהו זוכר? כשהייתי בכיתה ד' אמרו לי שהפכו את יום האם ליום המשפחה כי יש ילדים שאין להם אמא. מה עם אמהות שכבר אין להם ילדים? לא הייתי בהלוויה שלו - גם לא בהזכרות - בשבילך. לפני משהו כמו חודש הייתי בקבר. אני לא זוכרת הרבה. רק ששמתי פרח- הוא היה צהוב כמו השמש... הפרח הכי עצוב בעולם. פעם טיילתי עם אבי ואספתי פרחים. הוא צחק עליי ואמר שפרחים זה טיפשי ... "זאת אשלייה - הם יפים בהתחלה ובסוף כמו כל דבר נובלים" הפרח שעל הקבר בטח כבר נבל - כמו הפרח שלך, הפרח הכי יפה בעולם. אבל שמת לב פעם שגם לפרחים נבולים יש עוד ריח? הם דואגים להשאיר משהו אחריהם לאנשים שעוד מאמינים. אני מאמינה. אני יודעת שגם את. ואני מצטערת על הכל - אני איתך...
