אמא נסעה

[עדי בשמיים]

אני שמחה לשמוע

שאת כבר מתרוצצת עם ארגונים. דיברתי עם היקר שלך אתמול והתבכיינו אחד לשני (יותר נכון אני התבכיינתי לו). ניסיתי לשכנע אותו לבוא קצת לבקר - מי יודע אולי זה יעבוד לי

אמא שלי מנסה בכל הכוח לשכנע אותי לבוא לארץ עם תבורי ביוני, מי יודע אולי בסוף אני עוד אגיע לחתונה. יאללה תחזרי כבר, אני עוד מעט אתקשר אלייך. נשיקות גם לך, תעשי חיים גם בשבילי!!

 

[Zival]

../images/Emo140.gifעדי../images/Emo42.gif

אמא'לה קטנה

כמה מלים קטנות, לאט לאט אבל בטוח,

מה את מרגישה - תבור קולט ה כ ל

וזה בדוק תאמיני לי מנסיון אישי, באמת נצלי את שעות השינה שלו עכשיו ונוחי כמה שיותר.(ובפרט שאמא לא ליד לעזור..) עם את בדיכי, שימי מוסיקה שאת אוהבת

וצלצלי לאמא

תראי זה לא קל.. אבל מקל בגדול

אותו והודי כי יש אושר בידייך

חיזקי ואמצי

והשאר יסופר בתולדות הפורום

 

[אחת שצוחקת]

תתחילי להתרגל לזה מותק

עוד יהיו לך הרבה לילות כאלה. ככה זה כשאין אבא ואף אחד לא רוצה לגור איתך

 

[דפנה בוסטון]

תחליפי את השם ל"אחת שמשועממת"

או: "אחת שמתה מקינאה" או: "אחת שאוכלת את הלב" או החביב עלי: "אחת שאין לה את תבור" לכי ל start בצד שמאל של המסך, תלחצי עם העכבר, לכי ל: Solitaire

Games

Accessories

Programs ותעזבי אותנו בשקט... bye bye

 

[MicMik]

../images/Emo6.gif../images/Emo45.gif

אחת שאין לה טבור

 

[az ma]

נראה שגם אין לה זימבור...

 

[i u]

GO DAFNA!../images/Emo45.gif

 

[מבט מהצד]

תתחילי להתרגל לזה מותק

שאת והדברים המפגרים שלך לא מעניינים כאן אף אחד, ודווקא עדי ותבור מאד מעניינים אותנו, ואנחנו אתם לאורך כל הדרך. מצד שני, ברור ביותר שאת משועממת משהו רצח, וכנראה שאף אחד אפילו לא משתין לכיוונך (שלא לדבר על יותר מזה

). אז קחי ברצינות את העצה הטובה שנתנה לך כאן, ולכי לשחק סוליטייר. לפחות אף אחד לא יתעצבן עלייך...

 

[הלוואי והייתי חתול]

ואם תתקיני WinXP תגלי

שיש שם ערמה חדשה של משחקים, כך שאפילו את לא חייבת לשחק סוליטייר

 

[עדי בשמיים]

אני דווקא מתרגלת מותק

ואני נהנית ומאושרת מכל רגע... אני מאחלת לך ולו רק קצת מהאושר שלי, זה יעשה לך רק טוב

 

[forglemmigej]

עדי

קודם כל הרבה אושר עם תבור- אגב שם מקסים ומקורי -.ועל תתיחסי לנחשים האלו שבאים מכישים ונכנסים למאורה בחזרה .הם לא שווים את זה!

 

[MicMik]

אמא נסעה ואבא נרדם, אין תירס קר

ואין תירס חם. לא מכירה? אוטוטו... קצת מתיש עכשיו אבל תוך כ-3 חדשים כבר תהיה תמורה בעד הטרחה. החזיקי מעמד, בסה"כ זה כיף (לפחות כל עוד זה רק ילד אחד).

 

[ננסנס]

מזכיר נשכחות...

עברנו את אותו הדבר בדיוק לפני תשעה חודשים. ההורים של הגברת היו כאן כמעט חודש ופשוט הצילו אותנו מ"המפלצת הקטנה".... (בניגוד להורי הנודניקים שהגיעו לשבוע ורק שיגעו אותנו....) יהיה קשה, אבל.... בעוד כמה חודשים.... אך איזה תענוג !!! להגיע הביתה ולקבל חיוכים עם קיפצוצים... חיבוקים, ביי ביי עצוב כשאתה הולך לעבודה ועוד... שווה כל מאמץ !!! ואל תשכחי, שכולנו כאן איתך, בוירטואלי וגם במציאות... במרחק נהר פלוס...

 

[irisgh]

לא יאומן

לא יאומן, אה, איך זה שמה שאמא קטנה צריכה זה הכי הרבה את אמא שלה. ואמא שלי בכלל לא תהיה פה בלידה. זה ממש עצוב. הבעל שלי בכלל לא מבין כלום. אפילו לא שצריך להכין את הבית, לקנות דברים לתינוק, שהבית צריך להיות נקי כשחוזרים מבית היולדות ודברים כאלה.

 

[עפרית אטלנטה]

אפשר גם

ורצוי להכין לו רשימה של כל הדברים שעליו לעשות.(כשאת בבית-חולים) אוליי זה יעבוד.!

 

[עדי בשמיים]

ואני דווקא מאוד חששתי

מהביקור של אמא, אנחנו לא ממש מסתדרות. לפני הלידה אפילו היו קצת פיצוצים אבל מהרגע שהגענו לבית החולים אמא היתה נהדרת. אבל תתפלאי, דווקא את הנקיון והקניות לפני שחזרתי מבית החולים עשה החבר הכי טוב שלי ולא אמא

, אז בהחלט אפשר לסמוך עליהם לפעמים, תני לו צ'אנס. אני מציעה שאת הקניות לתינוק תעשי לפני כן ואל תשאירי לרגע האחרון. מנסיוני, חשוב שיהיו לך בבית עריסה, מצעים, שמיכות ובגדים מכובסים, חיתולים, מגבונים, משחה לטוסיק, סבון תינוקות, קסמי אזניים, שמן תינוקות וקרם לחות. אלו הדברים הכי חשובים. אם את מתכוונת להניק, כרית הנקה לא תזיק. כסא לאוטו, עגלה ומנשא גם מומלצים, בכולם השתמשתי כבר בשבוע הראשון. אם את צריכה איזו עזרה מנסיון טרי מאוד את מוזמנת לשאול.

 

[עדי בשמיים]

../images/Emo51.gif על כל העידוד ../images/Emo13.gif

ביקשתי מחברה לבוא הערב להיות איתי בזמן האמבטיה הראשונה לבד... פצע הטבור של תבורי כבר הגליד ונרפא וזה מאוד משמח אותי, עכשיו אני רק מחכה לפצע הברית שגם הוא יירפא ונוכל לשכוח גם מזה. סוף סוף תבור אכל והלך לישון קצת, כנראה שבאמת כאבה לו הבטן, ואני התפניתי קצת לעבודות הבית. בשבועות האחרונים היתה פה טיילת אמיתית והבית מהפכה. אני קצת מותשת אבל מקווה שאוכל לארגן לנו סדר יום ושאצליח להחזיר את הבית למצב סביר עד סוף השבוע. אמא שלי מאוד עזרה כשהייתה פה, בעיקר במהלך הלידה הלא קלה שהיתה לי. אני מאוד שמחה שהיא באה, והיה לה מאוד קשה לעזוב. סך הכל אני חושבת שכמו במהלך ההריון החששות שלי יתבדו, רוב הדברים היו הרבה יותר פשוטים ממה שציפיתי, ותבור באמת ילד מקסים ורגוע ומרוצה מהחיים ואני מתאהבת בו כל רגע יותר. קשה להאמין שאת הנס הקטן הזה יצר הגוף שלי. בינתיים את כל התקפות ההורמונים שהבטיחו לי במהלך ההריון ולאחר הלידה, עוד לא חטפתי. מצב הרוח שלי די יציב מלבד המשבר של העזיבה של אמא, וההתאוששות הפיזית היתה מהירה מאוד. לפני שמלאו לתבור שבוע אני כבר נהגתי והתרוצצתי ועשיתי קניות וניקיתי. יש לי קצת כאבי גב להזכיר לי שהיתה לידה אי שם לפני שבועיים (אני לא מאמינה שכבר עברו שבועיים!!), אבל חוצמזה אפילו התפרים החלימו לחלוטין אחרי שבוע ולא נשאר כמעט זכר. עכשיו כשאמא נסעה אני מקווה שאוכל לחזור קצת לפעילות כאן, בעיקר לאור העובדה שמרב עסוקה בפרוייקט שלה

איזה טיימינג מצויין זה היה, שהפרוייקטים שלנו לא חפפו ולא נטשנו אתכם לגמרי

שוב תודה לכולם על העידוד (גם מתבור).

 

[ילד של נובלס]

נשמע כיפ

להכנס להריונ זה מביא צבע לחיים בריאות לך ולתבור.

 

[liat129]

עדי איזה יופי...

המון המון מזל טוב ורק נחת.. איזה כיף לשמוע את כל הסיפורים.. תחזיקי מעמד ותהני ממנו. אגב מתי את אמורה לחזור לעבודה? אני זוכרת שאמרת שאין חופשת לידה באמריקה.. אני פה עדיין בארץ מפחד הסארס, ואין לי מושג מתי חוזרים. זה כבר מתחיל לייאש כי לא הבאנו איתנו כמעט כלום (זה לא ממש היה בתכנון..), וזה בעייתי - אפילו הלימודים שלי נשארו בבית. לא כל כך יוצא לי להיכנס לפורום בגלל "מחסור באיטרנט מהיר" אבל מידי פעם אני מתעדכנת כי הגעגועים משתלטים.. לפחות אני נהנית כאן בארץ מכל האוכל והחום!

 

[zviki8]

ילדה אהובה

אמנם אמא נסעה, אבל היא תמיד איתך בלבבה. משתדלת לעודד, לחבק במילים, להקשיב ולתמוך. מתקשרת גם כשלא צריך ומעירה אותך מטיפת מנוחה. אמא נודניקית למהדרין, כמו שכתוב בתורה. גם אני מתגעגעת אליכם מאד, מתגאה בתמונות ובקלטת יושבת וצופה בה כמהופנטת. נשיקות לכם ילדתי ונכדי אוהבת אתכם מאד אנוכי.