אמא לילדה בת 14

  • פותח הנושא d14
  • פורסם בתאריך

d14

New member
אמא לילדה בת 14

השפזתי את הבת שלי בשלוותה לאחר שראיתי שקשה לה נפשית והייתי רוצה לשמוע תגובות מהורים
 

אמא1

New member
אוי כואב, אבל איך נוכל להגיב?

אני מניחה שאם עשית את הצעד הקשה הזה ודאי עברת את המסלול הרגיל של טיפולים מחוץ לכתלי ביה"ח. היי עם היד על הדופק לגבי מה שקורה בביה"ח. אל תפחדי לשאול שאלות ולהביע את דעתך! והכי חשוב, הקשיבי לביתך!!! אם רע לה, בידקי ושוב ושוב ושוב אם זהו המקום המתאים. מאחלת לביתך בריאות והחלמה מהירה, ולכולכם המון סבלנות והמון יכולת נתינה. היא זקוקה לכם.
 

אמא1

New member
לגבי מהירות התגובות

יש הבדל בין צ´ט לבין פורום. בפורום לא כולם נמצאים כל הזמן, כל אחד נכנס ביום ובשעה המתאימים לו ולכן שאלה נענית לפעמים לאחר פרק זמן מסויים ולא מידית. ושוב בהצלחה.
 

איזבלל

New member
תגובה עכשיו, אחרי שאשפזת אותה????

עכשיו זה דחוף שתוציאי אותה. איזה אמא את? עם מי התיעצת עד עכשיו? איך את רוצה שנענה לך מבלי לדעת פרטים? ולאחר מעשה. אולי את בבעיה נפשית - ומצאת פיתרון, לאשפז את הבת? לא תקבלי ממני סימפטיה חביבתי. רוצי לעזרה מקצועית, אבל מהר.......... ממש רתחתי כשראיתי הודעתך.
 

d14

New member
בחרתי לענות לך במיוחד

היו לי לבטים גדולים וכמובן שהתייעצתי עם הרבה גורמים ביתי מבחינה נפשית בקשיים היא התחברה לחברים ששותים ומעשנים סמים. והיתה נעלמת מהבית לימים מבלי לדעת היכן היא. גם באותו יום שהיא אושפזה זה לא נעשה בכפייה היא ביקשה עזרה אני פעם ראשונה שכותבת לפורום ודי מבוהלת מהעניין גם כשעושים צעד ובכלל כשהוא כזה קשה מותר גם להתלבט אנו בני אדם לא זרקתי את ביתי לשם ופתרתי בעיה אני כל יום שם והיא מקבלת תמיכה של כל המשפחה. אבל נראה לי שאת פוסלת אנשים שזקוקים לעזרה כזאת את כנראה לא יודעת שבמקום הזה עושים עבודת קודש עם ילדים שללא העזרה של העובדים, הילדים האלה היו מאבדים צלם אנוש. אני לא יודעת בת כמה את ואיזה ניסיון יש לך עם ילדייך אני לא צריכה את הסמפטיה אך ציפתי לקבל תגובה מהורה שעבר את זה אבל כנראה טעיתי. מאחלת לך כל טוב D14
 

o l i v i a

New member
D14 יש לי כמה שאלות ואנסה לעזור

* במשפט אחד על עצמי, אני עובדת עם נערות במצוקה. *לאיזה עזרה פנית לפני שאישפזת אותה? אם בכלל? * מי קבע שהיא צריכה אישפוז? * האם היא היתה במסגרת עד לאישפוז?(בית ספר וכו..) * האם היא עברה איבחון פסיכולוגי כל שהוא לפני כן? אני מאד מעריכה את היכולת שלך לשתף ולהתלבט עם אנשים שהם לא בעלי מקצוע, ונחמה קטנה לך בעצם העובדה שהילדה ביקשה עזרה זהו צעד אחד ג ד ו ל ! אל תכעסי מהתגובות הנגדיות נהפוך הוא, כאן באה ההתלבטות לידי ביטוי, שאבי מהתגובות התחזקות לעצם עובדת האישפוז שהרי הוא כרגע העזרה לביתך.
 

d14

New member
תודה לך על שהגבת

היו לי לבטים גדולים וכמובן שהתייעצתי עם הרבה גורמים ביתי מבחינה נפשית בקשיים היא התחברה לחברים ששותים ומעשנים סמים.לפני האישפוז היתה במסגרת בית ספר שם לא הסתדרה והיתה נעלמת מהבית לימים מבלי לדעת היכן היא. גם באותו יום שהיא אושפזה זה לא נעשה בכפייה היא ביקשה עזרה אני פעם ראשונה שכותבת לפורום ודי מבוהלת מהעניין אני כל יום שם והיא מקבלת תמיכה של כל המשפחה. קשה לי לראות אותה שם, אבל היא נרגעה מאוד היא לא מקבלת טיפול בכדורים אבל אני לא יודעת אם הדבר לא גורם לה נזק שהיא רואה את כל הבנות שמנסות להתאבד והיא נערה מאוד רגישה. ואת כל המקרים שמגעים לשם. היא עברה הרבה איבחונים ובכולם מצאו שיש לה בעיה עם תדמית נמוכה היא לא היתה מוכנה להיות מטופלת אצל פסכולוגית ניסנו כמה פעמים והיא לא היתה מוכנה לחזור. כרגע היא לא מעונינת לחזור לכל הפנקיסטים מככר דזנגוף אתם הסתובבה והיא די מפחדת לשתות או לקחת סמים בגלל האיום על סגירה במחלקה סגורה אחרי שבוע שהיתה סגורה היא יוצאת כל יום הביתה ודי משתפת פעולה. ומאז שהיא לא הולכת לבית הספר (היא קוראת לזה סיוט)היא עומדת בזמנים ובגבולות שנקבעו לה. לא נראה לי שהיתה אפשרות אחרת ולא רציתי שהמצב יחמיר. אבל בכל זאת זה קשה לנו מאוד תודה לך על העידוד D14
 

אמא1

New member
d14 קראתי את תשובתך הארוכה

ואני מנסה לעזור לך בלבטייך. כתבת שניסיתם שיחות עם פסיכולוגים והיא לא היתה מוכנה לחזור אליהם. כתבת שהיא ביקשה עזרה ואז פניתם לביה"ח לאישפוז. היא ביקשה להתאשפז? איזה סוג של עזרה היא ביקשה? למה אישפזו אותה במחלקה הסגורה אם היא לא היתה במצב שהזיקה לסביבה או לעצמה? את רואה שיפור בהתנהגותה מאז שאושפזה? האם לדעתך היא הולכת לטיפולים כתוצאה מפחד או שהיא באמת מרגישה שהם תורמים לה? האם ניסית לדבר איתה על רגשותיה כלפי המקום? כלפי האנשים שמטפלים בה? אני לא אשת מקצוע אבל לדעתי דימוי עצמי נמוך נובע מסיבה מסויימת. האם בדקתם אם רמת הציפיות שלכם בבית לא גבוהה מידי? או לחילופין, האם יכול להיות מצב שאין סמכות הורית אצלכם בבית? (לעיתים ילדים שאין בביתם סמכות הורים, נהפכים להיות חרדים ומשום כך מחפשים סמכות במקומות אחרים, שאולי במקרה שלה הביאו אותה לחבורת הפנקיסטים). אם ביה"ס הוא סיוט עבורה, בדקתם אפשרות לעבור לבי"ס אחר? האם היו לה בעבר או יש לה חברים שלא שולטים בה? סליחה שהפגזתי אותך בשאלות. אני מקווה שלא הקשיתי עלייך, מטרתי היתה לנסות לירות באפלה ואולי לתת נקודת חשיבה נוספת שאולי תעזור. מאחלת לכם כל טוב. אל תחששי להכנס לפורום (אחרי המקלחת הראשונה שקיבלת) כולכם מאד נחמדים כאן ותמצאי במקום הזה דקות ארוכות של צחוק וחיוכים ותמיכה.
 

גלי®

New member
../images/Emo187.gif מצטערת ...נראה לי שאת זקוקה

לתשובות מקצועיות , כאלו מהסוג שאיננו מתיימרים לספק כאן בפורום ...
 

אמא1

New member
אני מניחה שאם אותה אם עשתה את

הצעד הזה ודאי ביתה היתה במצב פסיכוטי קשה ולא רק "קשה לה רגשית". אסור לשפוט כל כך בחדות.
 
אני מסכים. בוקר טוב

בל נמהר לחרוץ משפט כשלא יודעים מה באמת קרה. ואם D14 רוצה תגובות אז היא צריכה לספר כאן את הסיפור. עדיין זה יהיה רק מהצד שלה.
 

noati

New member
גם אני מסכימה

שאסור לשפוט אותה כלכך מהר ויתכן והיו סיבות צודקות לכך רק ש.... אנחנו לא יודעים בעצם כלום לא סיפרת לנו וקשה לתמוך או להגיב בצורה כזו. וכמו גלי חושבת שאת זקוקה לדיעות ועזרה הרבה יותר מקצועית ממה שנוכל לתת לך פה יום נעים
 
תגובות

ואני מתייחסת בכלל לעיקרון ולא ל"ספור הפרטני" הנ"ל. יש שלב ביניים בין "התגרשתי אתמול. צריך תגובה" לבין " לפני שבועיים מצאתי את הבן שלי,שקוראים לו אגב עידן, הוא מחומצן שיער ואוהב מוסיקת פאנק ויש לו חברים יודן ומודן שהם לא מחמצנים דווקא ולא שומעים מוסיקה, בקיצור , עידן רב על הגיטרה עם אחותו שקוראים לה מורן והיא בת 16 ויש לה חבר בן 25 שזה בעיה בפני עצמה במיוחד שהתגרשתי אתמול והיא לוקחת דוגמא מאימא שלה, שלא יודעת לנקות פאנלים בכלל.." וכן הלאה. כאשר מבקשים תגובה יש כמה נתונים בסיסיים מתבקשים. שנית- מאד מומלץ לפנות לפורום הנכון -כי אם אושפז ילד בבי"ח פסיכיאטרי, זה לא בגלל שהוא מתבגר אלא בגלל שיש לו בעיה ריגשית-נפשית- או אחרת. כך שפורומי בריאות הנפש ו/או פסיכולוגיה יכולים יותר לתת מענה. שלישית- מהירות התגובה. היות ולא כל אחד מאיתנו גר בתוך הפורום,עם כל רצון לענות לגופו של עניין ובזמן. הרי אי אפשר לצפות לתשובה און ליין. ועמית, כל סיפור מגיע רק מהצד של המספר. אני לא רואה את התגובות בתור בית המשפט הגבוה לצדק או בוררות עיסקית. קוראים ומגיבים לנכתב. תמיד- נקודת מבט אחת. חותמת לך שגם הצגת הבעיה שלך אינה זהה לאופן שבו המתבגר שלך רואה אותה. ובוקר טוב
 
למעלה