אמא טבע ואני
שלוש שנים שאנחנו בדיונים. אמא טבע ואני. שלוש שנים מאז התחלתי לבקש לעצמי מפרי בטנה. לשתול ברחמי פרי של טבע, בריאת העולם. שלוש שנים ריקה אנוכי. מפעם לפעם זורקת לי אמא טבע איזה פרי. אבל הוא רקוב, תמיד רקוב. בהריון הראשון סיפרה לי אמי שהיא עברה שלוש גרדות יזומות. ביני לבין אחי היו שלושה "פנצ'רים" שהם בתור זוג צעיר הכירו רק דרך אחת להתמודד אתם- להפיל. ואני האמנתי מאז שאמא טבע רוצה לעצמה פיצוי על שלוש נשמות שאבדו שלא בדרך הטבע. בכל מאודי האמנתי שאבות אכלו בוסר ושיני (שיניי) תכהנה. וככל שהתקרב המועד שהצבתי לעצמי הרשתי לעצמי להתעודד. עוד מעט, אני ואמא טבע שוים ואין יותר חובות. 3 שנים שאני מאמינה. והנה הגיע הריון רביעי. קסום מקודמיו, עשוי בכורח הטבע בלבד. לפי המתכון שאמא טבע בישלה. ואני האמנתי שהיא מפצה אותי על שלוש אבדות כואבות כ"כ. שלוש הפלות לא רצויות כנגד שלוש גרדות יזומות. שילמתי את החוב. ולא. כנראה שלאמא טבע זה לא הספיק. אני נדרשת לשלם היום בפעם הרביעית. פעם נוספת מרטיבות דמעותי את האדמה. ואני שואלת עד מתי? הבעל אומר עד שנצליח. ואני כבר לא מאמינה שנצליח לנצח את אמא טבע. גורלי אינו גורל של אם. אנני שרה ואנני רחל. אני לא יכולה לשבת ולחכות מאה שנה לילד המיוחל. רציתי שהוא יבוא עכשיו, אהבתי אותו עוד טרם נוצר. והיום זה נגמר. אצל רופא מגעיל שהסתכל על הצג לא ראה דופק ורק מלמל לעברי "אני לא מבין שק חלמון יפה, עובר יפה זה פשוט לא ברור". וזהו. שלח אותי הביתה פעם נוספת בלי תשובות. ואני כבר יודעת לבד את התשובה. לא זקוקה לידיעה המדעית הדגולה. זו אמא טבע, היא עומדת שם בשער של הנשמות התינוקיות וחושפת שיניה כאומרת: אלה לא יהיו שלך לעולם.
שלוש שנים שאנחנו בדיונים. אמא טבע ואני. שלוש שנים מאז התחלתי לבקש לעצמי מפרי בטנה. לשתול ברחמי פרי של טבע, בריאת העולם. שלוש שנים ריקה אנוכי. מפעם לפעם זורקת לי אמא טבע איזה פרי. אבל הוא רקוב, תמיד רקוב. בהריון הראשון סיפרה לי אמי שהיא עברה שלוש גרדות יזומות. ביני לבין אחי היו שלושה "פנצ'רים" שהם בתור זוג צעיר הכירו רק דרך אחת להתמודד אתם- להפיל. ואני האמנתי מאז שאמא טבע רוצה לעצמה פיצוי על שלוש נשמות שאבדו שלא בדרך הטבע. בכל מאודי האמנתי שאבות אכלו בוסר ושיני (שיניי) תכהנה. וככל שהתקרב המועד שהצבתי לעצמי הרשתי לעצמי להתעודד. עוד מעט, אני ואמא טבע שוים ואין יותר חובות. 3 שנים שאני מאמינה. והנה הגיע הריון רביעי. קסום מקודמיו, עשוי בכורח הטבע בלבד. לפי המתכון שאמא טבע בישלה. ואני האמנתי שהיא מפצה אותי על שלוש אבדות כואבות כ"כ. שלוש הפלות לא רצויות כנגד שלוש גרדות יזומות. שילמתי את החוב. ולא. כנראה שלאמא טבע זה לא הספיק. אני נדרשת לשלם היום בפעם הרביעית. פעם נוספת מרטיבות דמעותי את האדמה. ואני שואלת עד מתי? הבעל אומר עד שנצליח. ואני כבר לא מאמינה שנצליח לנצח את אמא טבע. גורלי אינו גורל של אם. אנני שרה ואנני רחל. אני לא יכולה לשבת ולחכות מאה שנה לילד המיוחל. רציתי שהוא יבוא עכשיו, אהבתי אותו עוד טרם נוצר. והיום זה נגמר. אצל רופא מגעיל שהסתכל על הצג לא ראה דופק ורק מלמל לעברי "אני לא מבין שק חלמון יפה, עובר יפה זה פשוט לא ברור". וזהו. שלח אותי הביתה פעם נוספת בלי תשובות. ואני כבר יודעת לבד את התשובה. לא זקוקה לידיעה המדעית הדגולה. זו אמא טבע, היא עומדת שם בשער של הנשמות התינוקיות וחושפת שיניה כאומרת: אלה לא יהיו שלך לעולם.
