ריקי זו אני
Well-known member
חג שבועות הנה זה בא ואני מנסה כמו באובססיה להחזיר עטרה לישנה..., לחזור אל מסורת בית אמא שלי...
החיים מתערבבים להם לכיוונים שונים ומשונים, חלקם ביוזמתנו... לרב המזל משחק בנו... ולנו אין שליטה.
הפער בין בית אימי ז"ל, לבין בית אם (ז"ל) בעלי עצום. שונה מהיסוד דוקא ובעיקר בחג שבועות.
אימי באה לחג מתוך כוונה לצלות בשר טלה... כבסיס הארוחה... ומתוקים יחודיים לסיומה, אימו האשכנזיה כמו המוני נשות ישראל כיבדו את חג השבועות במאכלים חלביים בעיקר..., דגים ושאר תבשילי פרווה כמו פשטדות וסלטים.
אימי חלמה על כבש לשבועות ולא היה בידה להשיג..., לא בילדותה ובהתבגרותה בלוב... ולא אחרי שנישאה והיתה לאם פה.
אמי נולדה למשפחה שהעוני הקשה היה נחלתם, כנראה שלא דור או שניים...
מה שיעד לה חתן שלא מהשורה הראשונה בקהילה היהודית... וכך אימי שנולדה עם רגל אחת קצרה... מה שיחד אותה - שהיתה מהלכת כברווזה, ואבי שהיה חולה כרוני מאז שזכר את עצמו...
ומאין לזוג שכזה בשר כבש לחג שבועות... או בכלל?
אימי חלמה את ריח צלי הכבש שהריחה בילדותה, רק שהיו הריחות באים לאפה ממטבחים של יהודים אחרים...
בשנות העליות הגדולות מצפון אפריקה, היה העוני קשה, גם הר
עב, אלה שהורי נכירו את המצב מצעירותם... ואנחנו, כמובן לא זכינו לבשר כבש או בקר... בשבועות... אלה לחלקי עוף זולים במיוחד, שניתן היה לרכוש מהקצב.
כשבגרה אמא והיתה לזקנה בלי גיל רשמי..., הצעתי לה שאביא עימי בשר טלה לחג..., אמא סרבה. לא אמרה את סיבת הסרוב... ואנחנו לא שאלנו.
והשנה?
הודעתי לבנותי ולבני, לבעלי וכל המשפחה על השינוי לגבי חג השבועות הקרב...
מצד הנשים התמרמרות... מצד הגברים (כולם) שאגות שמחה... ודור הנכדות והנכדים??? כולם עד האחרונה שבהן... עם סבתא מלא מלא...
חג שבועות שמח עם בשר טלה במעשנה...
שיעלה ריח שאהבה אימי ז"ל בסימטאות טריפולי שבלוב...
החיים מתערבבים להם לכיוונים שונים ומשונים, חלקם ביוזמתנו... לרב המזל משחק בנו... ולנו אין שליטה.
הפער בין בית אימי ז"ל, לבין בית אם (ז"ל) בעלי עצום. שונה מהיסוד דוקא ובעיקר בחג שבועות.
אימי באה לחג מתוך כוונה לצלות בשר טלה... כבסיס הארוחה... ומתוקים יחודיים לסיומה, אימו האשכנזיה כמו המוני נשות ישראל כיבדו את חג השבועות במאכלים חלביים בעיקר..., דגים ושאר תבשילי פרווה כמו פשטדות וסלטים.
אימי חלמה על כבש לשבועות ולא היה בידה להשיג..., לא בילדותה ובהתבגרותה בלוב... ולא אחרי שנישאה והיתה לאם פה.
אמי נולדה למשפחה שהעוני הקשה היה נחלתם, כנראה שלא דור או שניים...
מה שיעד לה חתן שלא מהשורה הראשונה בקהילה היהודית... וכך אימי שנולדה עם רגל אחת קצרה... מה שיחד אותה - שהיתה מהלכת כברווזה, ואבי שהיה חולה כרוני מאז שזכר את עצמו...
ומאין לזוג שכזה בשר כבש לחג שבועות... או בכלל?
אימי חלמה את ריח צלי הכבש שהריחה בילדותה, רק שהיו הריחות באים לאפה ממטבחים של יהודים אחרים...
בשנות העליות הגדולות מצפון אפריקה, היה העוני קשה, גם הר
עב, אלה שהורי נכירו את המצב מצעירותם... ואנחנו, כמובן לא זכינו לבשר כבש או בקר... בשבועות... אלה לחלקי עוף זולים במיוחד, שניתן היה לרכוש מהקצב.
כשבגרה אמא והיתה לזקנה בלי גיל רשמי..., הצעתי לה שאביא עימי בשר טלה לחג..., אמא סרבה. לא אמרה את סיבת הסרוב... ואנחנו לא שאלנו.
והשנה?
הודעתי לבנותי ולבני, לבעלי וכל המשפחה על השינוי לגבי חג השבועות הקרב...
מצד הנשים התמרמרות... מצד הגברים (כולם) שאגות שמחה... ודור הנכדות והנכדים??? כולם עד האחרונה שבהן... עם סבתא מלא מלא...
חג שבועות שמח עם בשר טלה במעשנה...
שיעלה ריח שאהבה אימי ז"ל בסימטאות טריפולי שבלוב...
, שאפו, אין כמו הגשמת חלום של אמא.