אמא בגיל מבוגר

[ops i did it again]

הכל בסדר

חוץ מקצת הורמונים אולי אני בת 31 וזה הריון ראשון..כל (חוץ משתיים) החברות שלי עוד עדיין לא נשואות בכלל (כולן במערכות זוגיות מהממות אבל טוב להן ככה) ורק אחת מהנשואות מנסה עכשיו להיכנס להריון. כולן בגילי ולא בלחץ... (בועת תל אביב ) 35 זה לא מבוגר, בטח לא כשאת כבר בהריון! והמטרה היא לא לחפש עכשיו בן זוג...או לנסות להיכנס להריון....
5 שנים לפה או לשם לא יהפכו אותך לאמא פחות או יותר טובה
גם לי הייתה פנטזיה של להיות אמא צעירה, אבל וואלה, בסוף העדפתי להתעסק קצת בדברים אחרים קודם
חוץ מזה אני בת 31 וההורים שלי בני 65. הם ממש לא זקנים, ולא זוכרת שהיה איזשהו קושי בלגדול איתם...אפילו לא הרגשתי שהם כן או לא מבוגרים יותר מהורי החברים שלי
הריון בריא ושמח!

 

[נונה ק]

אמא שלי ילדה אותי בגיל 41

האמא הכי מדהימה בעולם. צעירה ונמרצת. עוזרת ותומכת בכל.
זה לא הגיל זה הבשלות המוכנות והתרגיל

 

[שני נסיכים ונסיכה]

אוי, הגיל...

אני את הראשון ילדתי ב 32 ועכשיו לקראת הרביעית ב 39. קראתי פעם מחקר על זה שהלידה קלה יותר בגילאים הצעירים אבל ההורות מספקת יותר בגילאים המבוגרים. גם אני קצת מתבאסת שזו שתצטרף עכשיו, אם תלד בגיל 30, אז אני אהיה סבתא בת 70. נורא מקווה שכמו אבא של בעלי שהוא בן 70, יהיה לי הכוח והחשק לעזור כמה שאפשר. אבל, באמת שאלה יהיו הצרות שלנו והלוואי שאגיע לשלב שהיא בת 30, ואני בת 70, ועד אז הכל עבר בשימחה ובאהבה...

 

[MAMALY]

צאי מזה! הכל בראש

אמרה MAMLY בת כמעט 45 שהילד שלה הצעיר בן שנה ו 8 חודשים
והגדול נולד בדיוק כשהייתי בת 35 ויש עוד אחד באמצע
ההפרש שלוש וחצי שנים בין אחד לשני

וזה נהדר.
הכל מעולה
כשאהיה סבתא אני אוכל לתת להם דירות וכסף לביביסיטר אם אהיה ממש קשישה והכי חשוב שהנכדים שלי לא יפריעו לי לשחק קלפים עם כל הכבוד.

 

[דוריק30]

סיפור דומה, אך ללא רגשי האשם

אני אהיה בת 34.5 בלידה
הכרתי את בעלי לפני שנה, כך שתקתקנו את העניינים
גם אני מעוניינת ביותר מילד אחד (לפחות 4

) ומהרהרת באיך לעשות את זה.

ולגבי הגיל ההתחלתי שלנו- אני אספר לך חווית ילדות שמציקה לי גם היום: אני הבת החמישית (אמי ילדה אותי בגיל 35 ואבי היה 49) וכשהיו אירועים לקבוצת הגיל שלי כבר לא היתה לה סבלנות להתנדב ולאפות והיא תמיד אמרה שהאמהות "החדשות" (אלו שזה הילד הבכור שלהן) יעשו, היא כבר עשתה מספיק עם הילדים הגדולים.
אולי זה יכול לתת לך נקודת מבט אחרת- לך לפחות תהייה מוטיבציה גדולה יותר לעשות, מאשר אמהות שבגיל 35 יהיו כבר עם 3+ ילדים.

בכלל, אני משתדלת להרפות ממחשבות שאין לי שליטה עליהן כמו מה יהיה המצב שלנו בעוד שנה, שנתיים, 10, 20 וכן הלאה
יש מספיק מחשבות, לא?

 

[niki111]

מה הטעם לסבך את עצמך במחשבות האלה?

ראשית אני רוצה להגיד שגם אני בת 35 וילדתי את הבת המקסימה שלי לפני קצת פחות מחודש. ואני מסכימה עם מי שכתבה כאן שהגיל נותן הרבה חוזק רגשי ושיקול דעת. ואמא שלי ילדה אותי בגיל 21 ואני חייבת להגיד שהיא הייתה לאחותי הקטנה שנולדה כשהיא הייתה בת 33 אמא הרבה יותר שקולה ורגועה ומעניקה מאשר לי. היא בעצמה אומרת את זה. אז נכון שהיא יכולה לעזור לי עם הילדה, אבל גם סבתא שלי (שאגב ילדה את אמא שלי בגיל 17) בת 73 ועוזרת המון ואני בדיוק שוקלת להשאיר איתה את התינוקת אחרי חופשת הלידה כי אמא שלי עוד עובדת.
אני חושבת שבהחלט את יכולה להביא לעולם שלושה ילדים, אני בהחלט מתכוונת לעשות את זה. בהפרשים של שנתיים- שלוש שנים בערך. ואז הילד האחרון יהיה בגיל 41, 42 נו, אז מה? יהיה בסדר.

אבל שאלה יותר חשובה, למה את בכלל מתחפרת במחשבות כאלה. מה שיש לך זה מה שיש לך. את לא יכולה להחזיר את הגלגל לאחור. תראי מה יש לך- בעל שאת אוהבת שהכרת בגיל 32 שזה- ואני אומרת את זה מניסיון, לא הגיל הכי כיפי להסתובב במעגל הדייטים של תל אביב, נכנסת להריון מהר, ההריון שלך תקין. מה הטעם לחשוב מה היה קורה אילו?
את סתם מייצרת לעצמך אנרגיה שלילית לחינם.
תהיי מאושרת. ובהצלחה עם ההריון. שיהיה קל וטוב.

 

[לא נרדמת]

חייבת חייבת להגיב גם...

למרות שנראה לי שהמסר המרכזי הועבר כבר.

גם אני אלד לקראת 35, ואני נורא שמחה שזה יהיה אחרי ייצוב כלכלי, ואחרי ייצוב רגשי, ועם בנזוג שלא יכולתי לאחל לי טוב מזה (כולל בהיבטי היריון, לידה והורות), וגם אני שמחה שיש לי מלא ממי ללמוד ולקבל עצות- על היריון, לידה והורות. ולכולם יש דברים לתת לי, וכולם נורא מפרגנים שעשיתי ה-כ-ל בדרך שלי ובלו"ז שלי וששום מהלך הוא לא בלית-ברירה, והכל נינוח.

וביננו- מהמעט שחויתי עד כה בסיורי חדר לידה וקורס הכנה ללידה- אני גם שמחה שאני לא בת 25 ששואלת שאלות שמשקפות הרבה פחד וחוסר אונים וצורך לקבל בטחון מצוות של בית חולים [[[ואני מקווה שאני לא מעליבה פה מישהי, זה הרושם שנוצר אצלי ואני בטוחה שזה סטיגמטי]]]

אז נכון שבגילי אמא שלי כבר היתה עם שלושה, וברור שגילי עשוי/עלול להשפיע על מספר הילדים שאוליד, אבל רק עם תחילת ההיריון התבהר לי כמה זה טוב שזו הדרך שלי....
כמו שזה נראה כרגע- בטח אחוש את זה באבני דרך נוספות הקשורות להורות- כי כאמור הגיל לא עוצר מלכת בלידה.

 

[דביבונית 2013]

אמא שלי ילדה אותי כשהיתה בת 34

ואני הבכורה מבין 3 בהפרשים הגיוניים לחלוטין (מעל שנתיים בין ילד ילד)...
והיום היא אחלה סבתא

 

[עינב וזהו]

בגיל 31.5 חשבתי

שעד גיל 35 לא יהיו לי 3 ילדים. אפילו 2 היה נראה לי חלום בלתי מושג
בעיות פריון
בעיות בהריונות
הפלות
מה לא...
אני בת 34 וקצת. הילד השלישי (טפו

) יוולד עוד 3.5 חודשים
נכון- סביר להניח שלו הייתי יכולה לבחור לא הייתי מתחילה בגיל 35. אבל את כבר שם ואין מכונה לעצור את הזמן. ההבדל בין להיות סבתא בת 60 או 65 הוא שולי... ועד אז יש חיים שלמים לעבור ולהנות מהם
(אגב לילדיי יש 2 סבתות בנות כמעט 65 וזה ממש לא משנה כלום- זה לא נשים בנות 80.... אם כבר זה שהן עוד לא הגיעו לגיל פנסיה דווקא מצתיק לי כי הן לא זמינות ועובדות הרבה

)

 

[OrlyNL]

אני ילדתי את הראשון בגיל 35

ועכשיו את השני בגיל 38, ואני מתכננת ללדת עוד אחד.
למה לא? היום גיל 40 זה ה30 החדש...מלא נשים יולדות בגיל מבוגר יחסית, בהצלחה וללא בעיות מיוחדות.

 

[איזו התחלה]

אני בת 38 עוד חודש ובהריון ראשון

אם הייתי יכולה הייתי עושה ילדים בגיל 20
אבל מה לעשות? יצא ככה
מקבלת את הגיל באהבה ומאמינה שהילד/ה ייתנו לי כוחות להיות פעילה גם בגיל 65

 

[קאפקייק1]

אני בת 35 בהריון ראשון

ואני כל כך שמחה ומאושרת מזה (לקח לי 4 שנים להכנס להריון) שהגיל בכלל לא מטריד אותי. הדבר היחיד שקצת מטריד אותי זה אם יהיו לי עוד ילדים (בהנחה שלא יהיה לי פשוט להכנס להריון נוסף..). אבל מבחינת הגיל ממש לא. אני מרגישה צעירה, נראית צעירה ואני מגיעה להריון הזה ממקום כל כך שלם ובוגר ואין לי בכלל חששות לגבי הגיל. הלוואי והייתי יכולה להכנס להריון קודם אבל זה לא קרה ואני שמחה ומאושרת עם מה שיש. התכנון הוא לנסות להביא עוד ילדים כמה שיותר מהר ולמרות שיהיו כמה שנים קשות אני מוכנה לזה ומבינה שזה המצב אם אני רוצה לפחות 2 ילדים...
אמא שלי ילדה אותי בגיל 35 (אני תאומה) והיא היתה אמא משגעת ופעילה ועכשיו היא בת 70 וסבתא פעילה ומקסימה ל 7 נכדים ושומרת עליהם בקביעות והם האושר שלה!
אמנם רוב החברות שלי כבר עם 2 ילדים כאשר הגדולים בערך בני 3-4 אבל לטווח הארוך אני לא רואה את זה כהבדל גדול.. כששלי יהיה/תהיה בן 30 שלהן בני 33/4.. לא הבדל גדול. ואגב - רובן מתכננות עוד ילד.

 

[mcFLAME]

לר בוכים על חלב שנשפך

האם זה עוזר לך להתלונן על הגיל שלך? האם זה ישנה משהו?
וודאי שלא.
הגעת למצב הזה מסיבות מסויימות ומה שמשנה עכשיו הוא שאת הולכת להיות אמא.
אם את רוצה עוד ילדים עשי זאת כמו שאמרת בהפרש קטן.
אני לעומתך אמא צעירה בת 25 כבר בהריון שני.
וגם אני לפעמים הרגשת רע בגלל הגיל שלי, כי מה לעשות אם את קצת חורגת מהנורמה, החברה מסתכלת עקום.
אבל זה לא משנה את העובדה שיש לי נסיכה בבית שאני אוהבת.

בכל מקרה יש לאמא שלי חברה מאוד טובה,שהביאה ילדים בגיל שלך- 35- יש לה 2 בנים בהפרשים קרובים מאוד. הקטן שלה בגיל של הבת שלי. יידים מדהימים, אמא שלהם משקיעה בהם המון, עם כל החוכמת חיים שיש לבחורה בת 35 לעומת בת 25.

 

[פלפל בת]

זה מה יש ועם זה ננצח

גם לי היו מחשבות כאלה. כיום אני בת 36 עם עוברית ראשונה בבטן, כשבכלל חשבתי שבגיל 23 כבר אתחיל עם הראשון שלי. אז חשבתי...

לכל מטבע יש שני צדדים. יש לי חברות שהתחתנו וילדו ישר אחרי צבא ולעומת זאת יש גם חברות בגילי, רווקות, שעדיין מחפשות בני זוג. יש גם כאלה שהתחילו בלי (בגיל 40). אז מה הן אמורות לחשוב?
אם תתחילי להסחף ולהכנס למחשבות האלה, תגלי שאין לזה סוף וזה גם לא יביא אותך למקום חיובי. בסופו של דבר, אלו לא דברים שאת יכולה לשנות *כעת*.
כדאי רק שתתרכזי ותמצי את היתרונות שבעניין, ולדעתי, יש אחד או שניים ותתרכזי בהם.
למשל, משיחות עם בנות אחרות שילדו בשנות העשרים שלהן, הבנתי מהן, שבגיל מוקדם יותר, הן היו מאוד קלולסיות ולחוצות והיום היו הרבה יותר בשלות ורגועות. זה מצב אחר.
אני גם יכולה לומר בוודאות שהעובדה שאמא שלי ילדה אותי בגיל 21 (ילדה ממש!!), לא בדיוק תרם לחינוך שלי ובאיזשהו מקום הרגשתי שאני צריכה לגדל את עצמי.
תחשבי על מה שניסיון החיים שלך תרם לך. אני חושבת שיש לזה ערך מאוד גדול שתוכלי להעניק לדור הבא.
ולגבי ילדים נוספים - זה עדיין לא הסוף!! הכל עוד פתוח בפנייך.
החיים זה עכשיו.

 

[דיאלוג עם ילדים]

מצד אחד אני ממש מבינה אותך

לאו דווקא בהקשר הספציפי והמספרים על הנייר, אלא בזה שלפעמים יש לנו איזה חזיון על איך החיים שלנו צריכים להיראות וכמה ומתי וברוב המקרים זה לא מתיישר עם המציאות, ובכל מה שקשור לילודה הצביטה יכולה ממש להכאיב.
לגבי ההווה- ילד ראשון בגיל שבו לחברות שלך יש כבר 3- הייתי שם (לא באותם גלאים) אני דווא הרגשתי שזה תורם לי שיש לי חברות בעלות ניסיון שיכולות לייעץ, שיודעות יותר. לגבי תכנון ילודה עתידית- מה אני אגיד לך. האדם מתכנן ואלוהים צוחק, גם לאנשים שהתחתנו בגיל 18...
ולגבי העתיד- יקירה- 65 זה לא מבוגר. לילדות שלי יש סבים פעילים מאד בגלאים האלה. בחייאת, לי יש סבים מאד פעילים בחיי הנינים שלהם והם בני 80 פלוס

אני חושבת שזו ספציפית דאגה מיותרת לעכשיו

שיהיה לך בקלות ובבריאות והרבה הרבה נחת

 

[הריונית123]

תיקחי את זה בקלות

אני בת 23 בהריון ראשון,

אמא שלי ילדה אותי בגיל 37 ועכשיו היא תהיה סבתא בפעם הראשונה... היא בת 60 והיא הכי מאושרת בעולם ותאמיני לי יש לה מלא כוח והיא מחכה לנכד הזה בטירוף....

כוח בטוח יהיה לך...

כשאמא שלי הייתה בהריון איתי היא הייתה הכי מאושרת בעולם, ואז זה לא היה מקובל כל כך...

ואני הייתי ממליצה לך להביא עוד ילדים אם את יכולה כי אני גדלתי בלי אחים ומאוד הייתי רוצה מישהו לשתף את החוויות ועצוב שאין עם מי.

תקחי הכל בקלות, תהני מההריון ושיהיה לך הריון מושלם ולידה קלה בע"ה

 

[vanilla coffee]

לגבי החברות - ילד מביא עימו

חיים חדשים שכוללים גם הורים חדשים. יכול להיות שגם שם יהיו אמהות בגילנו..
אצלי למשל או שיש להן כמה ילדים או שהן כוסיות על בלי תכנונים לילדים. אז הבנתי שלצערי אני לא בסטטוס של אף אחת מהחברות שלי
אבל גם מהניסיון שלי עם ילדים ומשפחות אני רואה שנוצרים חיים אחרים וחברויות חדשות, אז אני מנסה להגיד לעצמי שיהיה בסדר.
אני רק מבקשת שנהיה בריאים בגוף ובנפש ואז נוכל להיות אחד בשביל השני גם בגיל 70. תאמיני לי יש אמהות ואנשים בגיל 50
"זקנים" וממורמרים על החיים ויש בגיל 65 עם שמחה ורצון לנתינה והם הכי שווים

ולשאלתך - כן גם אני מרגישה ככה לפעמים, אבל נקווה לטוב.

 

[kita1000]

לא בהריון ראשון אלא בשלישי

ואת הראשונה ילדתי בערך בגילך.


אם תרצי אין זו אגדה