אני מקווה שמר אלצהיימרי כבר רגוע../images/Emo24.gif
הבדר היה בסדר. התחלנו יחסית מאוחר, בשל אילוצים שונים. אמא ישבה בסלון, עוקבת אחרי סידור השולחן ומרוצה. עד שאושר ששיחק בקול חטף ממנה צעקות "שקט" והוא נעלב. אמא הביטה בו כשבכה ולא הבינה את הקשר אליה והיתה נסערת למה הילד בוכה. לסדר נגשנו לאחר שנרגעו הרוחות. אמא היתה פעילה, שרה את השירים, המשיכה קטעי קריאה מההגדה. עד האוכל שכבר היה לה מאוחר מידי. לפתע היא פנתה לאחי, בדרך כלל היא חושבת שהוא האח שלה ולא הבן שלה, הפעם ידעה את שמו היא חזרה ואמרה "עודי חוזרת" בהתחלה חשבנו שהיא רוצה חזרת לשים על הדג אבל היא אמרה לא, וכעבור דקה שוב פנתה לאחי, בטון מתוסכל שלא ממלאים את בקשתה " חוזרת" חשבתי שהיא רוצה לחזור לבית אבות אבל היא לא זכרה שהיא שם. הלבשנו אותה חם ואחותי ואחיינית שלי החזירו אותה. רק כששבו המשכנו את הסדר. עד הסוף. בבוקר גיסי הביא אותה לפה. עכשיו גיסי ואמא פותרים תשבץ. מדהים איזה יופי, היא פותרת די הרבה מילים. בעזרה קלה שלנו.