אמא בבית

ענתי44

New member
שמת פרצוף כזה ../images/Emo8.gif

אבל היה ברור שאתה מתלוצץ, גם לחני. אני חושבת שהיא הגיבה למשפט שלי על שאני נשמעת מתנצלת ולא לתגובה שלך. ואם אתה רוצה עוד סיבה "לקנא" היום אמא צעקה עלי בצהרים רחמים ואז אמרה לי " את מענה אותי. את יודעת מה לענות? " ואז ציטטה מסיפור בני ישראל בעבדות " וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" העובדות היו המומות ממנה ושאלו אותה אם היא יודעת על מי נאמר אבל את זה אמא לא זכרה ועזרתי לה בתשובה. מחר אני אקח את אמא לבית קפה לחגוג את היום הולדת הדחוי משבוע שעבר.
 

zs1957

New member
יופי ענתי שאמא בבית

היא ודאי שמחה מאד לשוב לביתה ולהיות בחיק משפחתה האהובה. אני בטוחה שהיה סדר יפה וכולם נהנו. חג שמח זהבה
 

טילי66

New member
ענתי נהדר

הי.את תמיד מרגשת אותי מחדש חג שמח.מרגש איך אמא מגיבה תהנו מכל דקה אני היתי עם בעלי בליל הסדר.אחר-כך לא היו לי כוחות נפש להצטרף למשפחה היתי מוזמנת למחותנים שלי אבל לא היתי מםוגלת לסגור דלת עצובה ולפתוח דלת אחרת ולשחק אותה לכן חזרתי הביתה והבוקר אני חוזרת לבעלי.אני מקווה שאף אחד מהפורום לא יעביר עלי ביקורת.חיבוק אוהב תמי
 

ענתי44

New member
חלילה מלהעביר עליך ביקורת יקירה../images/Emo24.gif

זה ממש לא פשוט לעבור ממקום עצוב ולקחת חלק בשמחה. את מכירה את השיר " מוכרחים להיות שמח"? השיר הזה מושר עם אנחה של עצב וכאב ומדבר על הסבל של היהודי, אבל למרות הכל " מוכרחים להית שמח". תמי יקירה, מאחלת לך שיהיה של יותר שמח בלב
 

אירילה

New member
חג שמח תימי היקרה

קודם כל התנצלות גדולה מאוד ,שכחתי לברך אותך על הולדת הנין ,מזל טוב ושתזכו לעוד הרבה נינים ושמחות אחרות. את יודעת תמי? יש לי אישה נכה ,שבגיל 32 עברה ארוע מוחי ושמאז חייה הוגבלו ולא נשארו אותו הדבר ,נכון זה שונה ממחלת אלצהיימר , אבל החיים חייבים להימשך הלאה , אני החלטתי לעשותאת החיים יותר קלים עבורנו ,הפסקתי לבכות ולהיות עצוב ,יכלתי לבכות על אורית 22 שנים ולרחם עליה וראיתי אז שזה רק לא יעזור ,לא לה ולא לי ואז שיניתי פאזה ,עם חיוך ועם צחוקים ועם ראיה ופטימית , עם כל הקשיים ועם כל הנפילות שלה ,ואגן שבור וכתף שבורה ,וסכרת ומה לא.... מה שאני מנסה להעביר לך תמי היקרה ,שאישך לא מת ,הוא חי והוא שם בגלל ששם זה המקום הכי טוב עבורו ושאם היה יכול לומר לך ,היה אומר לך אל תעצרי את החיים שלך ,יש לך משפחה ונכדים ונינה חדשה , גם הם זקוקים לך. היום אני מטייל בחו"ל ללא אורית ,אז נכון שזו מין עבודה אבל בכל זאת נהנה ,ואני רוכב על אופניים ועושה הרבה דברים שאורית לא מסוגלת וביחד עם זאת מטפל בה ושואב כל פעם כוחות אחרים בחוץ על מנת לשמור לי כוחות לעתיד וגם אז אנהג אותו הדבר. אומר לך בגלוי מאוד תמי מה שאמרתי להניה , השהיה בבית האבות של בני המשפחה היא לדבר אחד (פרט לאהבה ) - להרוג את רגשות האשמה ולהשקיט את המצפון , לא יוצא כלום מי לחשוב מה יהיה ומה הוא עושה כל רגע ,אלה בדיוק הדברים שגורמים להיות מותש ,. אני חס וחלילה לא מעביר עליך ביקורת אלא את וחמותי בדיוק אותו הדבר והניה כבר עברה התמוטטות אחת ,אז מה יצא לה? לא ראתה את אמנון שבועיים וחצי , לא ראתה נכדים וחיה באפור? וזה כדאי??? ואת מה שכתבתי לך בפתיחה , אמרתי גם להניה , אמנון לא היה רוצה לראות אותה חיה בתשעה באב כל השנה ,שתשמח , שתעשה מה שלא עשתה ורצתה לעשות ושתבוא לבקר ואמר כבר יותר חכם ממני שבמקרה קוראים לו הרמב"ם : הכל במידה , הניה בינתיים בוחרת בתשעה באב ,אל תעשי את אותה השטות,יש עבור מה לחיות וזה לא חטא או פשע גם לשמוח ,בהחלט לא!!! וכתבת הרי שהולדת הנינה היא רגע גדול של אושר ,אז מגיע לך גם להיות מאושרת ,גם אישך במוסד ,כי בלי אישך לא היתה לך היום את הנינה שיש לךהיום. שיהיה לך חג שמח. גרשון
 
גרשון וניצה, אני חושב אחרת לגבי תמי

זה בהחלט חשוב ומועיל לקרוא את מה שכתבת, אבל התחושה שלי לא נכון להשליך מהניה לתמי. הדמיון הוא חיצוני בלבד. תמי מגיבה הרבה יותר טוב ונכון מהניה. גם חל אצלה שינוי עצום בהתיחסות שלה לכל הנושא. הבה לא נשכח שלא היתה מסוגלת בהתחלה לבקר את בעלה כשהוכנס לבית אבות. תמי, אני מאמץ את התגובה של ענתי ואני חושב שטוב עשית שלא הכרחת את עצמך ללכת לסדר. נקוה שבחגים הבאים זה יבוא לך באופן טבעי. בכל זאת שיהיה לך חג שמח ולא עצוב.
 

אירילה

New member
עינקלה ,המשותף הוא לא באופי כמובן אלא בתחושת

האי שמחה ,כעין טאבו ואת זה בטח לא היינו מייחלים לא לתמי ולא להניה. ואתה יודע מה עוד יענקלה? אחרי שבועיים שאורית נכנסה לשיקום בן החצי שנה ,הבנות היו בגיל 6 ו 4 ובדיוק היה פורים ונסעתי איתן אז ללונה פארק בת"א ונהנינו כולל אני ,מותר יענקלה לשמוח ואסור לנשמה לשקוע במרה ,הכי קל לשקוע במרה שחורה ולא להיות שמח ,אני שוב לא אומר זאת כביקורת אלא כדרך חיים שלי בכלל ,הייתי פעם בסדנאת מנהלים בנחייה של פסיכולוג לפני הרבה שנים ,מה שחרוט לי מדבריו היה "בן אדם קם בבוקר ומחליט ,היום יהיה לי יום טוב או היום יהיה לי יום רע , אם אקום בבוקר ואבכה ,אבכה כל היום וככה ייראה היום כולו ,אם אקום ואחייך ,גם היום יחייך אלי ובדרך המחשבה. אני יודע שזה לא קל ,אורית אולי לא באלצהיימר ,אבל היתה לי האפשרות לבחור בלבכות או לצחוק ,לבכות בטוח שלא היה עוזר ולכן את אותה העיצה גם לתמי ולהניה , עם כל הקושי יש עדיין עבור מה לחייך ולחיות. מצטרף אליך בכל ליבי יענקלה שבחגים הבאים תחוג תמי גם עם בני המשפחה האחרים. גרשון
 

טילי66

New member
הצדק עם כולם

אין ויכוח "איך שמשכיבים את החולה בואב לו"אני לא אתייחם לכל אחד בניפרד בגדול לכל אחד יש משהו מהצדק בהחלט צודק יענקלה אני שונה מהניה אני גם מכירה אותה אני עצמאית לגמרי הולכת לבד לאישי מטפלת בכל הדברים לבד נכון מכל מלמדי השכלתי ממך גרשון אשתדל ליישם את מה שכתבת בקשר לאורית אני מלאת הערצה.לגבי אני עדיין לא יכולה לעשות את השינוי .עשיתי הכל מה שילדי אוהבים בחלקם השתתפו בסדר עם בעלי פרט לבן הדתי היה מוקף נכדים ללא שום הבנה ואני לא הצלחתי לסגור דלת עצובה מאחורי ולשחק אותה ליד המפחה המורחבת מחתנים וכו......היתה הבנה מלאה מבני כלותי ונכדי חזרתי לכור מחצבתי והיה לי טוב לפרוק את העצב תודה על ההבנה.גרשון מה דעתך על מפגש חוזר?מה שלום אמנון,הניה ואורית?ד"ש לכולם תמי
 

ענתי44

New member
אני אשמח למפגש

אך מאחר והחופשה הארוכה שלי מסתיימת אז רק לא בימי שלישי רביעי, כשבימי חמישי אוכל בכל שעה שתקבעו. כמובן שאם מתאים לרוב יום אחר אז תקבעו לפי הרוב.
 
יקירתי,

כבר אתמול בשיחת הטל' הבנתי שמשהו לא כשורה, אבל לא רציתי ללחוץ, ידעתי שאשמע , והבוקר קראתי, אנחנו כאן לא בשביל להטיף לא מוסר , אלא ההפך, תקראי טוב מה שגרשון כתב! אולי אפילו כמה פעמים!!!! הוא צודק במאה אחוז! ולצערי, את יודעת את זה!!! וגם לי יש קצת ניסיון, אומנם לא התחלתי שום חיים חדשים, אבל גם לא הפסקתי לחיות , ההפך, החג היה נהדר, נהנתי אתמול בערב/לילה בחיק הילדים בשיחה בצחוקים עד שעות הקטנות של הלילה, בחמש בבוקר הלכנו לישון!! אז טובי לא היה איתנו כל הערב, נרדם בשעה סבירה, לא גמר את ההגדה אפילו, אז צריכים לסגור את הלילה בגלל שהוא נרדם? לא!!!! את השאר בטל', שיהייה לך יום מ ק ס י ם!!! אוהבת ניצה.
 

ענתי44

New member
tאצלנו השתנה מאוד ולא השתנה

עדין אותו האלצהיימר שמתעתע ומשחק בנשמה של אמא. כמו ליקוי ירח, רקע הלבנה במלוא הדרה רגע צל כבד עליה. רגע אמא שרה את שירי ההגדה, נהנית מהמשפחתיות האופפת אותה מכל מקום, רגע מתבלבלות מילותיה ומסתבכות בקורי עכצהיימר. אמא שהיתה בני חורין בבית שלה, עשתה יציאת בית, והחזרה אפילו הקצרה רגע מטיבה עימה רגע מבלבלת. ובכל זאת כלום לא השתנה, אותו אלצהיימר, אותה אמא נפלאה, אותם זמירות החג. מה נותר לאחל? שנזכה לשנה הבאה
 
ענתי יקרה , שמחה שהיה לכם סדר מהנה

קראתי כל מה שכתבת וכרגיל אמא מדהימה יש לך. הכי חשוב בעיני שישבתם יחד את ואחיך ואחותך כל הנכדים יחד עם אמא, נראה לי שגם לך זה היה חשוב מאד מאחלת לך שתחלימי מהר ואמא תוכל לשוב הביתה שמרי על עצמך ובע"ה ניפגש המון חיבוקים ונשיקות, להתראות, טובה
 
תמי יקרה , ליבי איתך

רציתי להתקשר אלייך ממש קרוב לכניסת החג וחשבתי שאת בטח כבר שם במוסד לקראת חגיגת הסדר שם. תארתי לעצמי שכך תעשי ותחזרי הביתה כי אצלך הכאב גדול מדי והזכרונות של העבר לא ייתנו לך לשבת בליל הסדר בלעדיו. מקווה שיהיה לך חג שמח , בו תבקרי את הנינה והנכדה ותהני מההמשכיות הנפלאה הזו המן חיבוקים בע"ה נדבר מחר, אוהבת, טובה
 
למעלה