אמא אומרת...

גלית333

New member
אין קשר לשמיעה

אין קשר לשמיעה של האמא, זו אמא מתוסכלת שהחליטה "להפיל" את הבעיות שלה על נושא השמיעה. זה מקום שהאמא היתה מוצאת תשומת לב, הילדה היתה רגישה לחולשתה, אבל לא עוד! ברגע שהילדה בגרה (אל תשכחו שהיא נערה), מבינה יותר, צריכה יותר בשביל עצמה, אין לה כוח יותר לחולשות של אמא שלה. לנערה יש חיים משלה והיא בחוכמתה מנסה "להוריד" מעל כתפיה את המרירות של אמא. בקיצור זו לא השמיעה הבעיה, זו האמא עצמה שלא יודעת איך לחיות והרי היא לא מסתדרת עם אף אחד במשפחה מלבד האח הקטן...אבל גם הוא יגדל ויבין.....
 

צלף

New member
ואני אומר- צניעות לא תזיק כאן../images/Emo101.gif

יש לנו רק שיר כאן אז אנחנו לא בדיוק יכולים לעשות ניתוחי אישיות מבעד למסך מחשב, כבר צינה (קטי) שמיעה בקול היא לא הבעיה כאן, המיעה הרגשית היא הבעיה. אם נמצה ונסחוט את השיר בנושא החרשות אני יכול לשער שאולי אותה האימא היא בתהליך התחרשות מדורג בלי עזרה מתאימה, ולעניות דעתי למתחרשים מבחינה רגשית קשה יותר מלקויי שמיעה, אבל כאמור זאת השערה בלבד שמסך הערפל והשיר לא עוזרים בדיוק להבהיר אותה... בין שהבעיות התחילו עם בעיות שמיעה ובין אם השמיעה רק חשפה איזה מוקשים טמונים בפסיכולוגיה של האימא והמשפחתיות שלה, ההתמודדות בכלל לא במישור השמיעה, אבל יעוץ נכון צריך להיות מכוון לבת בלבד, כי היא זאת הכותבת, והיא זאת שאולי אפשר למסור לה משהו... היות ומסך מחשב הוא גם מחיצה, הייתי מסתפק במשהו כללי כמו לצאת מהמסגרת המשפחתית הלוחצת, להתרכז בבחיי חברה ובמיסגרת הלימודית ואולי לשקול מעבר לאולפנה או כפר נוער כלשהו החוצה מהבית, ואת היחסים בתוך המשפחה הייתי משאיר לאלו שבצד השני של מסך המחשב...
 

K u d z u

New member
נכון מאוד

שהשיר משקף רק נקודת מבט אחת וגם שאין טעם לסחוט ממנו יותר מדי פרשנויות. כן אפשר להגיד שמהשיר שלעצמו משתקפת מציאות חיים די קשה ולא נעימה, שבה האם בוחרת לא להקשיב ועונה לכל טענה בשורת המחץ "קשה לי כי אני לא שומעת". השאלה אם התחרשה או תמיד היתה במצב הזה לא רלבנטית - זה כבר נקרא לחפש את המטבע מתחת לפנס. בהחלט כן יכול להיות שהילדה צודקת ויש כאן בעיה שהמרכז שלה היא האמא, אבל אנחנו לא יכולים לדעת את זה, אלא רק לומר - שיש לקוות שהורים חרשים, או חרשים ולק"ש בכלל, מספיק חכמים להבין שלא כל הבעיות בחיים נובעות מהשמיעה שלהם ולא ראוי לחשוב על אחרים שבעיותיהם מגוחכות או קטנות כי הם שומעים. לפי השיר הזה, זו הבעיה בעצם: שהאם נמנעת מלהתמודד עם הבעיות שלה בטענה שמגיעים לה רחמים כי היא חרשת.
 

ה מוזה

New member
תודה לכם על ההתייחסות ../images/Emo39.gif

רוצה גם להודות למנהל הפורום שהסב את תשומת ליבכם להודעה ברשותכם רוצה גם להתייחס מעט למכתב עצמו ולסיבה שהביאה אותי להעביר את הקישור לידיעתו . ראשית זהו לא שיר ..ההודעה היא מכתב שלא נשלח ,מכתב מהלב וכפי ששמתם לב נכתב בסערת רגשות שמן הסתם נשמרה זמן רב בבטן אם זה היה עוד מכתב שנכתב על קשר אם- ילדה לא הייתי מבקשת את ההתייחסות שלכם , בקשתי היות וחשתי שיש אי שם ילדה במצוקה ואמא במצוקה שמעבר לכל המריבות הכעסים יש סיבה שמרחפת מעל ראשיהם גלויה וסמויה ליקוי השמיעה של האם . כאדם שומע שגדל בסביבה שומעת לי אין כלים לחוש.. מה עובר על ילדה שגדלה עם הורה לקוי שמיעה? והילדה במכתב מעבר להוצאת מועקה ,זועקת לעזרה .. חשבתי שכאן אולי יוכלו לתת עצות בונות לילדה מתוך ניסיון או ידע תמיכה שבה היא תוכל להעזר ביחסים המורכבים שלה עם האם יחסי הורה - ילד הם מורכבים גם ככה וכשנוסף על זה לקות / בעיה רפואית של הורה שמתקשה להתמודד עם כך , מה אומרים לילד ? לו היא היתה כותבת כאן ומבקשת "תעזרו לי עם אמא " מה הייתם כותבים לה ?... ברור מהמכתב שיש לאם בעיה עם היותה חירשת אולי היא לא משלימה עם זה ומחפשת "אשמים" ..אולי בכל אופן תודה לכם קראתי את השרשור בעניין רב
 

moran f

New member
אם היא צריכה עזרה

(ומאוד נראה שכן), פורומים הם לא בדיוק המקום. אני הייתי מפנה אותה למישהו מקצועי - אולי להתחיל מהיועצת? בכל מקרה, לי אישית לא ברור לחלוטין שבעית השמיעה של האמא לגמרי קשורה לזה, גם אם הילדה חושבת שכן.
 

K u d z u

New member
לא תמיד יועצים עוזרים -

תלוי עד כמה הצד השני מוכן להיות עם ראש פתוח, ומנסיון - הרבה פעמים לצדדים אין ראש מספיק פתוח לגרום לייעוץ לעבוד. אבל מה שכן, אם הן מוכנות, אולי שווה לנסות. אם חלק מהבעיה (ואני מבינה שיש הרבה בעיות - תחושה של העדפת האחים, יחסים מדרדרים בין ההורים ועוד) נעוצה בזה שהאם לא מתמודדת טוב עם היותה חרשת, יכול להיות שצריך לנסות לקשר בינה לבין קבוצת תמיכה, אם לא ללק"ש אז לבין זוג שמתגרשים או משהו כזה. זה נותן מקום להוציא דברים מהלב מבלי להוריד אותם על הראש של הילדה, ואולי למצוא דרכים אחרות להתמודד עם זה. ניתן במקרה כזה להתייעץ עם העובדים הסוציאליים של ארגונים כמו "בקול" ואח"א, תלוי איך האמא מתקשרת (שפת סימנים זה אומר אח"א ולקות שמיעה עם תקשורת אוראלית זה בדרך כלל אומר שאולי כדאי לנסות את בקול). אם הילדה מוכנה, היא יכולה לנסות להתקשר לעו"ס של אחד הארגונים האלה, ולשאול איך אפשר לעניין את האם בקבלת ייעוץ וסיוע בנוגע לחרשותה ודרכי התמודדותה עמה; איך לבחור אביזרי עזר שיעזרו לאם להסתדר בצורה עצמאית (וכך אולי ישפרו את גישתה הכללית לחיים) וכך הלאה.
 

moran f

New member
ברור שיועצים לא תמיד עוזרים

אבל כדי לדעת אם במקרה הזה הם עוזרים או לא צריך לנסות קודם. אני לא הייתי ממליצה לילדה להתקשר מיוזמתה לארגון כדי לעזור לאמא כי נראה לי שיש סיכוי לא רע שזה רק יחמיר את המצב (את לא היית מרגישה במצב כזה ש"הולכים מאחורי הגב שלך"? הילדה היא ילדה והאמא היא אמא והפיכת התפקידים לא נראית לי טובה לאף אחד מהצדדים). לנסות לשכנע את האמא לפנות בעצמה נראה לי יותר סביר. אם בכלל צריך... (ובשקט אני רק רוצה להגיד שיש מצבים בהם גירושים של ההורים עדיפים על המשך החיים ביחד בכוח).
 
התגובה שלי לתגובות שלכם ולמכתב.

אני חושבת שהילדה כבר לא כל כך ילדה.
לדעתי אתם צודקים כשאתם אומרים שחלק מהבתים אכן נכתבו בכעס. ובקשר לשאר הבתים - חלקם נכתבו מייאוש, חלקם נכתבו מאכזבה, אבל חלק קטן גם נכתבו בתקווה, בתקווה שיהיה טוב ונצליח להתגבר. בתקווה שאימא תפקח את האוזניים ותקשיב. אולי אתם לא מרגישים את זה כשאתם קוראים את השיר, אבל כשאני קוראת אני יודעת ומרגישה את זה - תקווה. בעניין ההגזמה - אני לא חושבת שהגזמתי, הדברים נכתבו בדרך שנאמרו.. ממ..מה עוד? אה כן, אמי התחרשה עוד לפני לידתי. בעצם, אני חושבת שעוד לפני לידת אחי הגדול. במחצית השניה של שנות העשרים שלה. לסיום, אני רוצה להודות לכל אחד ואחת מכם על הפרשנויות/עצות/רעיונות/ניתוחים(?!) וכו'.
עוד משו? אה כן, אחי הקטן בן 8 וחצי בערך ושוב - תודה רבה רבה!
ד"א, לא היה לי מושג שהמכתב הגיע עד לפה - רק בעקבות מסר בתפוז גיליתי.
אם אתם רוצים לשאול שאלות בשביל להבין את המכתב מנקודת המבט שלי, תשאלו חופשי.
 

0ne Man

New member
אני שמח מאד לראות אותך כאן ../images/Emo13.gif

ברוך בואך לפורום, מורטישה, גם אני חושב שהילדה כבר לא ילדה...
השיר שלך ריגש מאד את כולנו, ואני מאד מקווה שתצליחי למצוא דרך אל ליבה של אמא שלך, וששתיכן תתחלנה להקשיב זו לזו. את מוזמנת להמשיך ולשפוך את ליבך אצלנו, ואנו נשתדל לסייע במילים חמות ומעודדות, ואם נוכל - גם בעיצות. בהצלחה!
 
אותי הוא לא ריגש

יותר מדי סימני קריאה. זה שאנשים לא שומעים לא אומר שצריך לצעוק להם גם בטקסט. קורה שיש בעיות בחיים, אבל למה להאשים את הבעיה בשמיעה? זה שם על רוב או כל המבקרים בפורום זה תווית של "דפקטיבי". היא בת 14 for God's steaks. היא לא כועסת בגלל בעיית השמיעה.
 

Motti19

New member
נראה לי שלא הבנת כלום מהשיר....

נתחיל מהכותרת "אותי הוא לא ריגש" - האמת, קשה להיות אדיש לשיר כזה... שנית, היא לא מאשימה את בעית השמיעה של אימא שלה. היא מודה שהיא לא מתביישת בה וש"זה לא בגלל המכשיר". סימני הקריאה הם חלק מעיצובו של השיר. סימני הקריאה ועוד סימנים ספרותיים שקיימים בשיר נועדו להראות לקורא את המצב שבו נתונה המשוררת. זה לא שהיא סתם צועקת. לגמרי הוצאת את הקשר... השיר דווקא יפה בעיני אבל תוכן עצוב...
 

moran f

New member
זה לא שיר

ואני לא חושבת שהיה כאן נסיון לרמוז שהילדה מאשימה את בעית השמיעה של אמא שלה - להפך, אם כבר. סימני הקריאה בהחלט היו במינון מוגזם. מה שכן, מותר לאנשים לא להתרגש ממשהו שלך קשה להיות אדיש אליו. ככה זה בעולם, אנשים שונים מתרגשים מדברים שונים.
 

0ne Man

New member
לי זה נשמע כמו שיר

אבל בעצם זה לא משנה אם זה שיר או מכתב. מורטישה ניסתה לשפוך את ליבה ואת רגשותיה על הכתב. לא ניראה לי שהיא מאשימה את אמא שלה בכך שהיא חירשת, אלא בכך שהאם לא למקשיבה, ושופכת את תיסכוליה על הבת, שכביכול "מתביישת בה", והילדה מנסה להסביר, שהיא אף פעם לא התביישה בחירשות של אמא שלה. כל הכבוד למורטישה על כושר ההבעה המרשים שלה, ועל הצורה שבו הצליחה להעביר חלק מרגשותיה אל הכתב. יש המון אנשים בעולם, שלעולם לא יצליחו להביע בעוצמה כזו את רגשותיהם על הכתב, ואפילו בעל פה, ומורטישה הצליחה לעשות זאת בכתב. סימני הקריאה אולי היו במינון מופרז, אבל הדבר מצביע על סערת הרגשות של הכותבת. וכמו שאני כבר כתבתי כמה פעמים, פרטים קטנים לא ממש מפריעים לי. חשוב יותר העלילה, או במקרה שלנו- השיר או המכתב שכתבה מורטישה. אי אפשר להישאר אדישים כלפיו.
 

moran f

New member
מה הופך את זה לשיר?

אז לך הפרטים הקטנים לא מפריעים. למה זה אומר שאני (או אנשים אחרים) צריכים להתעלם מהם? ודי כבר להגיד לאנשים אחרים צה אפשר או אי אפשר. מסתבר שאפשר להשאר אדישים כלפיו, גם אם זה לא מוצא חן בעיניך - ראית דוגמה לזה כמה הודעות במעלה הפתיל.
 

0ne Man

New member
סליחה, אבל מותר לי להביע את דעתי

גם אם זה לא מוצא חן בעינייך. לא את תקבעי לי מה אני אכתוב ומה לא אכתוב. אני הבעתי את דעתי על השיר או מה שזה לא יהיה, ולא ניסיתי "לתת הוראות" מה לחשוב עליו. בסך הכל כתבתי את דעתי.את מוזמנת להתעלם מדעתי. ואין צורך לענות לי "תודה שאתה מרשה לי להתעלם מדעתך". אני כבר יודע. שבת שלום
 
למעלה