אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אמא אומרת...
- פותח הנושא 0ne Man
- פורסם בתאריך
אפשר לדעת, בעקיפין, על...
המצב הפסיכולוגי של המשורר (ובמקרה שלנו - המשוררת). ההבנה לא נעשית על סמך מה שהיא כתבה אלא, על סמך איך שהיא כתבה. הבתים הראשונים של השיר עמוסים לעייפה בסימני קריאה, המעידים על זעם וכעס. השורות הארוכות והקצרות לסירוגין מעידות על פרץ רגשות. בהמשך, מסתמן "ריכוך" בכעס אך, הנערה עדיין לא סולחת לאימה על התנהגותה כלפיה. הבעיה אינה המכשיר או חרשותה של האם אלא בעייתה החברתית של האם. הנערה מציירת את אימא כחסרת טאקט (שהיא טוענת שלאם אין בעיה להשפיל אותה בפני כולם). אפילו, מציינת שהאב והאח כבר אינם מגיבים למעשי האם כי הם יודעים שזה עלול להחמיר. נכון שפגועים וכועסים יש נטייה להקצין אך אם הייתה באמת הקצנה מוגזמת היו מתגלות "סתירות" מסויימות.
המצב הפסיכולוגי של המשורר (ובמקרה שלנו - המשוררת). ההבנה לא נעשית על סמך מה שהיא כתבה אלא, על סמך איך שהיא כתבה. הבתים הראשונים של השיר עמוסים לעייפה בסימני קריאה, המעידים על זעם וכעס. השורות הארוכות והקצרות לסירוגין מעידות על פרץ רגשות. בהמשך, מסתמן "ריכוך" בכעס אך, הנערה עדיין לא סולחת לאימה על התנהגותה כלפיה. הבעיה אינה המכשיר או חרשותה של האם אלא בעייתה החברתית של האם. הנערה מציירת את אימא כחסרת טאקט (שהיא טוענת שלאם אין בעיה להשפיל אותה בפני כולם). אפילו, מציינת שהאב והאח כבר אינם מגיבים למעשי האם כי הם יודעים שזה עלול להחמיר. נכון שפגועים וכועסים יש נטייה להקצין אך אם הייתה באמת הקצנה מוגזמת היו מתגלות "סתירות" מסויימות.
תתארי לעצמך גרף...
שמתאר את קו המחשבה של הדובר ביחס לנושא מסויים. בד"כ, שהדובר במצב "נורמלי", כלומר, כשהוא שולט בדבריו ואינו מקצין אותם העקומה "נראת" בקרבת קו ה"נושא". כשהוא מקצין את דבריו נוצרת, למעשה, "עקומה" ברורה שבאמצעותה אנחנו יכולים להבין שהוא לא מיישר קו עם הנושא, שהוא פשוט מקצין ומוציא את העניינים מהפרופורציות. אותה העקומה היא למעשה סתירות פנימיות שנאמרו בלי כוונה ע"י הדובר. אני יודע שזו צורת חשיבה מוזרה אבל לי דווקא זה עוזר לשמור על קשר עין עם בני-שיחה. מה את אומרת על זה? מוזר, לא?
שמתאר את קו המחשבה של הדובר ביחס לנושא מסויים. בד"כ, שהדובר במצב "נורמלי", כלומר, כשהוא שולט בדבריו ואינו מקצין אותם העקומה "נראת" בקרבת קו ה"נושא". כשהוא מקצין את דבריו נוצרת, למעשה, "עקומה" ברורה שבאמצעותה אנחנו יכולים להבין שהוא לא מיישר קו עם הנושא, שהוא פשוט מקצין ומוציא את העניינים מהפרופורציות. אותה העקומה היא למעשה סתירות פנימיות שנאמרו בלי כוונה ע"י הדובר. אני יודע שזו צורת חשיבה מוזרה אבל לי דווקא זה עוזר לשמור על קשר עין עם בני-שיחה. מה את אומרת על זה? מוזר, לא?
אבל מה קו הנושא כאן?
איך אתה יכול לדעת איפה מה שהיא אומרת נמצא ביחס לקו המציאות? עדיין לא הבנתי איזה סתירות אתה מצפה לראות במקרה של הגזמה - אתה יכול אולי לתת לי דוגמה לסתירה שהיית מצפה לראות אם זו באמת הגזמה? ואגב - אני לא אומרת שהיא משקרת או משהו כזה. אני רק אומרת שזו הדרך בה היא ראתה את המציאות בזמן בו היא כתבה את הקטע. זה לא אומר שזו באמת המציאות, זה אפילו לא אומר שזו הדרך בה היא תראה את המציאות גם אחרי שיעבור זמן והיא תרגע.
איך אתה יכול לדעת איפה מה שהיא אומרת נמצא ביחס לקו המציאות? עדיין לא הבנתי איזה סתירות אתה מצפה לראות במקרה של הגזמה - אתה יכול אולי לתת לי דוגמה לסתירה שהיית מצפה לראות אם זו באמת הגזמה? ואגב - אני לא אומרת שהיא משקרת או משהו כזה. אני רק אומרת שזו הדרך בה היא ראתה את המציאות בזמן בו היא כתבה את הקטע. זה לא אומר שזו באמת המציאות, זה אפילו לא אומר שזו הדרך בה היא תראה את המציאות גם אחרי שיעבור זמן והיא תרגע.
הרי אמרת...
שכשאנשים פגועים וכועסים הם נוטים להקצין. מה קורה שהם לא כועסים? אני מתאר לעצמי שהם אוחזים במציאות. האם המציאות שלהם נכונה? מנקודת מבט שלהם (וגם של הנערה), כן. מזווית שלנו, הקוראים, זה עשוי להיות שונה בהתאם למידע שאנחנו מקבלים ממנה. בקשר לסתירות שהייתי מצפה למצוא במקרה של הקצנה: אתן לך דוגמא: אם היא הייתה אומרת שאחיה עומרי הוא בן שנתיים וחצי ובאיזשהו שלב (כלומר, לא באופן רציף) היא אומרת שהוא עזר לה להכין ארוחת צהריים (או שהוא שר איתה "עוף גוזל") זה היה נשמע לך קצת מוזר, לא? אגב, בהודעה השניה אמרתי שלא בטוח שאני צודק. יכול להיות שלא.
שכשאנשים פגועים וכועסים הם נוטים להקצין. מה קורה שהם לא כועסים? אני מתאר לעצמי שהם אוחזים במציאות. האם המציאות שלהם נכונה? מנקודת מבט שלהם (וגם של הנערה), כן. מזווית שלנו, הקוראים, זה עשוי להיות שונה בהתאם למידע שאנחנו מקבלים ממנה. בקשר לסתירות שהייתי מצפה למצוא במקרה של הקצנה: אתן לך דוגמא: אם היא הייתה אומרת שאחיה עומרי הוא בן שנתיים וחצי ובאיזשהו שלב (כלומר, לא באופן רציף) היא אומרת שהוא עזר לה להכין ארוחת צהריים (או שהוא שר איתה "עוף גוזל") זה היה נשמע לך קצת מוזר, לא? אגב, בהודעה השניה אמרתי שלא בטוח שאני צודק. יכול להיות שלא.
לא בדיוק
הרי גם כשלא כועסים, כל אחד רואה את המציאות בדרך שונה כי כל אחד הוא אדם שונה. אם תבקש משני אנשים לתאר את אותה סיטואציה תראה שהדגשים שונים, למשל. דווקא בגיל שנתיים וחצי ילדים שרים ועזרה במטבח זה דבר מאוד אמורפי, אבל אני מבינה למה אתה מתכוון. אני לא מבינה למה זה מה שאתה מצפה לראות המקרה של סערת רגשות - את עושה טעויות בעובדות ברורות מאליהן כשאתה כועס? טעות כזו תהיה אופיינית יותר למצב של התחזות או שקר, לדעתי.
הרי גם כשלא כועסים, כל אחד רואה את המציאות בדרך שונה כי כל אחד הוא אדם שונה. אם תבקש משני אנשים לתאר את אותה סיטואציה תראה שהדגשים שונים, למשל. דווקא בגיל שנתיים וחצי ילדים שרים ועזרה במטבח זה דבר מאוד אמורפי, אבל אני מבינה למה אתה מתכוון. אני לא מבינה למה זה מה שאתה מצפה לראות המקרה של סערת רגשות - את עושה טעויות בעובדות ברורות מאליהן כשאתה כועס? טעות כזו תהיה אופיינית יותר למצב של התחזות או שקר, לדעתי.
המציאות אומנם שונה אך השאלה...
אם המציאות הזו, לפי המידע שהשומע מקבל, מתיישבת עם השיחה ואין הגזמות שמראות מציאות מוזרה (בעיני המאזין). אתן לך דוגמא: אם אימא מבקשת מהבת שלה לסדר ת'חדר באמצע שהבת משוחחת בטלפון והבת מתעצבנת על האימא: "מה?! אפילו בטלפון אני לא יכולה לדבר? מה, אתה רוצה שאני אנתק באמצע השיחה? אני לא מבינה למה כל העולם נטפל אליי??" זו דוגמא ששמעתי במציאות. תאמרי לי, בבקשה, מה את חושבת על מה שהיא אמרה? נכון שזה נאמר מתוך כעס? את החדר לא חייבים לסדר באמצע השיחה. אפשר לסדר גם אחרי השיחה. שמת לב שאין קשר ברור למה שאמרה האם ולמה שהבת חושבת? אני מסכים שזו מציאות שונה (של האם ושל הבת) אך לבת אין עקומה יישרה, לדעתי, עם הנושא שהוא - לסדר את החדר.
אם המציאות הזו, לפי המידע שהשומע מקבל, מתיישבת עם השיחה ואין הגזמות שמראות מציאות מוזרה (בעיני המאזין). אתן לך דוגמא: אם אימא מבקשת מהבת שלה לסדר ת'חדר באמצע שהבת משוחחת בטלפון והבת מתעצבנת על האימא: "מה?! אפילו בטלפון אני לא יכולה לדבר? מה, אתה רוצה שאני אנתק באמצע השיחה? אני לא מבינה למה כל העולם נטפל אליי??" זו דוגמא ששמעתי במציאות. תאמרי לי, בבקשה, מה את חושבת על מה שהיא אמרה? נכון שזה נאמר מתוך כעס? את החדר לא חייבים לסדר באמצע השיחה. אפשר לסדר גם אחרי השיחה. שמת לב שאין קשר ברור למה שאמרה האם ולמה שהבת חושבת? אני מסכים שזו מציאות שונה (של האם ושל הבת) אך לבת אין עקומה יישרה, לדעתי, עם הנושא שהוא - לסדר את החדר.
אבל מה הקשר?
כן, הילדה כועסת. אבל יש קשר בין מה שהאמא אמרה ומה שהבת אמרה. הדוגמה הזו מאוד שונה מהדוגמה הקודמת שנתת - כאן זה כבר עניין של פרשנות. הרי יכול להיות שהילדה מכירה את האמא ויודעת שכשהיא מבקשת משהו היא מצפה שזה יעשה מיד, לא? ויכול להיות שהילדה באמת הגיבה בקיצוניות שלא היתה במקום. זו בעצם הנקודה שלי - בתור מישהו ששמע את השיחה הזו ולא מכיר את הנפשות הפועלות, איך תדע איזה משני המקרים נכון? הרי הקשר לא חייב להיות ברור לך כדי שהוא יהיה קיים.
כן, הילדה כועסת. אבל יש קשר בין מה שהאמא אמרה ומה שהבת אמרה. הדוגמה הזו מאוד שונה מהדוגמה הקודמת שנתת - כאן זה כבר עניין של פרשנות. הרי יכול להיות שהילדה מכירה את האמא ויודעת שכשהיא מבקשת משהו היא מצפה שזה יעשה מיד, לא? ויכול להיות שהילדה באמת הגיבה בקיצוניות שלא היתה במקום. זו בעצם הנקודה שלי - בתור מישהו ששמע את השיחה הזו ולא מכיר את הנפשות הפועלות, איך תדע איזה משני המקרים נכון? הרי הקשר לא חייב להיות ברור לך כדי שהוא יהיה קיים.
בוודאי
אבל אנשים פה ניסו לא רק להבין מה מרגישה הכותבת אלא גם מה מצבה הרפואי של אמא שלה ומה היא מרגישה בקשר אליו, איך פועלת הדינמיקה המשפחתית ומה צריך לעשות כדי לשפר אותה. הטיעון שלי היה שמקטע אחד שכתבה אחת מתוך (כנראה) חמישה בני משפחה ושנראה כאילו הוא נכתב מתוך סערת רגשות אי אפשר להסיק כל כך הרבה.
אבל אנשים פה ניסו לא רק להבין מה מרגישה הכותבת אלא גם מה מצבה הרפואי של אמא שלה ומה היא מרגישה בקשר אליו, איך פועלת הדינמיקה המשפחתית ומה צריך לעשות כדי לשפר אותה. הטיעון שלי היה שמקטע אחד שכתבה אחת מתוך (כנראה) חמישה בני משפחה ושנראה כאילו הוא נכתב מתוך סערת רגשות אי אפשר להסיק כל כך הרבה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.