אצלי זה היה
טיפה יותר עדין אבל בבום מה זה בום פצצת אטום זה כאילו שיש לך הכל ופתאום אין לך כלום מה שקרה אצלה בגדול : "לא מרגישה אלייך כמו פעם כמו בלון שהתפוצץ וכל האוויר יצא" הרגשתי שהשמים נפלו עלי אבל שהיא אמרה לי את המשפט הזה "לא מרגישה...וכל האוויר יצא" אני חושב שאז איבדתי לגמרי תקווה והפסקתי להלחם על חיי שתשאר זה כל כך מעצבן להזכר במה שהיא אמרה לי כמה ימים לפני שהיא הלכה " אוהבת אותך..חולה עלייך.." ואפילו יותר מזה יום לפני שהיא הלכה היתי כזה עם עצמי בלי יותר מידי מצב רוח והיא וואוו כמה שהיא השתדלה להרים אותי משם ואז יום אחרי היא פשוט אמרה "נגמר, קבלתי החלטה אני מקווה שתבין " והלכה ששאלתי אותה בשיחה האחרונה שלנו איך זה יכול להיות שכמה ימים לפני היא העניקה לי את כל האהבה בעולם ואיך זה שיום לפני היא פשוט יצאה מדעתה על מנת שארגיש טוב תשובתה היתה : "הכנתי את הקרקע" עד עכשיו אני בשוק