אם מתחשק לכן לראות איך מחנכים את הדור הבא

[catchet]

ככה טוען לוי שטראוס

בחיבור על יחסי השארות, לשיטתו החברה האנושית הייתה תמיד גברית

 

[פנתרית סגולה]

לוי שטראוס.... זכר...... מזמן הבנתי

שמלומדות פמיניסטיות צריכות לבחון את ההיסטוריה של החברות האנושיות , של התרבות, מנקודת מבט נשית (גינוצנטרית). ואת כתבי האנתרופולוגים וההיסטוריונים הזיכריים לקרוא קריאה חתרנית.

יש מלומדות שעושות זאת. אני יודעת על Max Dashu (חפשי ביוטיוב ותאורנה עינייך), ויש עוד רבות.

בקשר לאדון לוי שטראוס, פעם קראתי איזו הערה שלו וקלטתי שהנ"ל היה מיזוגן. אנדרוצנטרי. זה היה לפני שנים, כל העניין נשמט ממני, אין ביכולתי לצטט. אבל לדעתי אם תקראי בשים לב ובגישה חתרנית את האדון הנ"ל, תגלי בדיוק את זה.

 

[Berethor]

כמובן, הוא זכר ובשם הסקסיזם "יש אוטומטית לפסול את מחקריו"

ולהתעלם מכך שמדובר באחד מגדולי האנתרופולוגים, ובמקום זה להאמין רק "לחוקרות" שחושבות כמוך, אפילו אם "המחקרים" שלהן מבוססות יותר על פנטזיה מאשר על מציאות. את לא יכולה להחזיק את המקל בשני קצותיו, מצד אחד לטעון "שהעולם שלנו הוא גברי", ומצד שני שבאורח פלא "נשים הן אלו שקבעו את רוב הדברים בהיסטוריה". העובדות מדברות בעד עצמן, לרוב גברים הם אלו שקובעים.

"קלוד לוי-שטראוס (צרפתית: Claude Lévi-Strauss;‏ 28 בנובמבר 1908 - 30 באוקטובר 2009) היה אנתרופולוג יהודי-צרפתי, מגדולי האינטלקטואלים במאה ה-20. פיתח את הסטרוקטורליזם כשיטה להבנת החברה והתרבות האנושית."

http://he.wikipedia.org/wiki/קלוד_לוי-שטראוס

 

[פנתרית סגולה]

ראשית אני לא טוענת שהעולם שלנו הוא גברי.

להיפך: אני ממליצה לכל אשה לאתר את כל נקודות ההשפעה הכוח והשליטה של נשים, גם בחיים הנוכחיים וגם במשך כל ההיסטוריה, ולחנך לאורן את עצמן ואת הבנות. כמוכן אני ממליצה לקרוא את כל הכתיבה הזיכרית קריאה חתרנית, מה שמלומדות כבר עושות. אני למשל כבר מגיל 16 קראתי קריאה חתרנית את האגדה האוילית והמתועבת על בריאת הזכר ראשון והאשה מצלעו חחחחחחחחחחחחחחחחחחח. הבנתי שהיה פה מימסד דתי זיכרי שביקש לקעקע בחברה כל שריד רוחני לתרבות המטריארכלית, ואגדה מטומטמת זו (מוזר שמישהי יכלה או יכולה כיום בכלל להאמין בה - אפילו לאחר שטיפת מוח מאסיבית מגיל הינקות) באה להוריד את האשה (כנראה האלה הגדולה) מכס מלכותה כיוצרת החיים המרכזית , ז"א כאם, ולהושיב על כס האמהות את הזכר חחחחחחחחחחחחח.
זכרים יכולים להאדיר את שמו של אחד מהם, לתופף בתופים ולתקוע בחצוצרות, כפי שהם נוהגים כל הזמן לעשות. אין זה אומר שהלה חף מסובייקטיביות וכן, כן, משנאת נשים אידיאולוגית. כפי שרמזתי לקאטצ'ט, קראתי בזמנו התבטאויות של האדון לוי שטראוס והבנתי כבר אז שהלה מיזוגן.

 

[Berethor]

"כס מלכותה", הורות זה לא "כס מלוכה", וילדים הם לא קלף מיקוח

להאמין "באלה גדולה" זה "מגוחך" לא פחות מאשר להאמין בסיפור של "אדם וחווה". הטבע גם מוכיח שאין קשר בין אמהות לבין מנהיגות בגיל מבוגר, אומנם להורים יש סמכות מסוימת על הילד כל עוד הוא קטן, אבל ברגע שהילד הופך לאדם בוגר, הוא בהרבה מקרים לוקח באופן מוחלט את "השליטה" על חייו, למרות שיש מקרים שאדם מבוגר נשאר "ילד של אמא" או ילדה של אבא", אבל זה לא ככה ברוב המקרים. בניגוד למה שאת אוהבת לטעון, הכללים שתקפים כלפי ילדים, בהרבה מהמקרים לא תקפים לגבי מבוגרים. בטבע עצמו יש הרבה מינים שיש בהם שלטון פטריארכלי, עם זכרי אלפא וככה זה גם אצל רוב מיני הקופים, אבל יש גם מינים שיש אצלם מטריארכיה, כך שהטענה שמטריארכיה יותר "טבעית" היא מנותקת מהמציאות. הנקבה היא אומנם זאת שאחראית לצאצאים בדרך כלל, אבל הזכר חזק יותר בדרך כלל, ולכוח יש יותר חשיבות בשליטה אצל מבוגרים, אם כבר, וזאת גם הסיבה העיקרית לכך שגברים הם השולטים בדרך כלל, הסיבה לכך נובעת מסיבות טבעיות יותר מאשר תרבותיות. אם כי יש לציין שלא "פטריארכיה" ולא "מטריארכיה" הן לא שוויוניות, ובניגוד עליך אני לא מאמין "שמטריארכיה" טובה יותר, אפליה זאת אפליה, לא משנה לאיזה כיוון היא. לוי שטראוס הוא גם יהודי, ולא רק גבר, אולי זאת גם סיבה שצריך לפסול את המחקרים שלו לדעתך, זה אירוני עד כמה "שהאידיאולוגיה המטריארכלית" הזאת מזכירה את "הנאציזם". אבל ככה זה עם אידיאולוגיות קיצוניות, אין הרבה מה להתפלא, הזלזול המיזאנדרי הוא גם חלק מזה.

"השימפנזים חיים בקבוצות גדולות אך לפעמים יעדיפו קבוצה קטנה כמו בעת חיפוש אחר מזון. לכל חבר בקבוצה יש מעמד חברתי, ברוב המקרים זכר מוביל בראש והוא אחראי למשל להלחם נגד טורפים אחרים. כאשר זר יתקרב יתחילו השימפנזים לקרוא קריאות רמות כדי להרחיק את הזר, השימפנזים מתחלקים במזונם וכשאחד מוצא עץ פרי הוא יקרא על פי רוב לחבריו לבוא ולהצטרף."

http://he.wikipedia.org/wiki/שימפנזה#.D7.90.D7.95.D7.A8.D7.97_.D7.97.D7.99.D7.99.D7.9D

"בביולוגיה בחיות חברתיות, זכר אלפא או נקבת אלפא הוא היחיד בקהילה המשמש כמנהיג. אם ההנהגה נעשית על ידי זוג, הם יכונו זוג אלפא."

http://he.wikipedia.org/wiki/אלפא

 

[פנתרית סגולה]

הורות לא, אמהות כן. ובקשר לשימפנזים

הנה משהו שאינך יודע: שימפנז מגיע לסטאטוס של זכר אלפא רק אם הוא היה גור של נקבת אלפא. גור של נקבה נמוכה במידרג החברתי לא יגיע לעולם לשליטה בלהקה.
אגב, זכר אלפא הוא כזה שהיכה והשתלט על הזכרים האחרים. לגבי הנקבות אין הוא אלפא ולא שמלפא. נקבות השימפנזים למשל מזדווגות עם כל מי שמתחשק להן, וזו הסיבה שאשכי השימפנז הזכר גדולים (יותר מאשכי הגורילה ויותר מאשכי הזכר האנושי): עליו לייצר כמויות של זרע שיהיו מספיק גדולות כדי להתחרות בזרעם של זכרי שימפנז אחרים שבגוף השימפנזית הנקבה.
הזכר האנושי נמצא בין הגורילה והשימפנז: האשה, מבחינת טבעה, נוטה להזדווג עם זכרים אחדים, אמנם כנראה פחות מן השימפנזית, ולכן הזכר האנושי צריך לייצר מספיק זרע כדי להתחרות בזרעם של זכרים אחרים, אבל לא באותה מידה כמו השימפנז.
כידוע, הזכר האנושי , כמו רוב הזכרים בטבע, אינו יכול להיות בטוח באבהותו, ולכן פיתח משטר דיכוי אימתני כדי למנוע מנשים גיוון מיני וחופש מיני. כיום משטרי הדיכוי האלה קיימים כידוע רק בחברות מוסלמיות.

 

[Berethor]

בסופו של דבר מונוגמיה משרתת את האישה יותר מאשר את הגבר

כאשר זכר לא בטוח באבהותו, גם לא אכפת לו מאבהותו, ולכן הוא הולך ומזדווג עם כמה שיותר נקבות, ולזכר שמזדווג עם נקבות רבות יכולים להיות יותר צאצאים מאשר לנקבה שמזדווגת עם זכרים רבים, משום שלהיכנס להריון זה הרבה יותר מסובך מאשר להכניס להריון. הנקבה בטבע נוטה להיות בררנית יותר מהזכר, משום שהיא מעדיפה שאבי הצאצאים יהיה איכותי, וכך גם ילדיה היו איכותיים יותר, בעוד שהזכר שיכול להזדווג עם נקבות רבות, יכול להרשות לעצמו להיות הרבה פחות בררן, וללכת על כמות מאשר על איכות. זאת אחת הסיבות לכך שהזכר הממוצע נוטה יותר להוללות מאשר הנקבה הממוצעת. הזכר הוא גם לא כזה פראייר כדי לגדל צאצאים שלא שלו, או צאצאים שהוא לא בטוח שהם שלו, למעשה אפילו לגדל את הצאצאים שלו, הזכר לא תמיד היה מוכן, אז על אחת כמה וכמה, צאצאים שלא שלו. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, לזכר יכול להיות פחות אכפת אם נקבה מזדווגת עם זכרים אחרים, אבל בסופו של דבר לא יהיה אכפת לו ממנה גם בתור "בת זוג", ככה שהיחס שלו כלפיה יהיה כמו היחד של הגבר "לזונה" או "לשרלילה". משהו שקיים גם אצל האדם.

"הברדלס טורח הרבה פחות מהאריה בטקסים ובגינונים רשמיים למין. בנוסף לכך, הברדלס אינו בררן כמו הנמר. בגן הלאומי של ניירובי נצפתה נקבה שהזדווגה עם שלושה זכרים, זה אחר זה, מבלי שהתעוררה בין הזכרים כל יריבות."

"בחבורות הברדלסים אין כלל הקבלה ל"זוג נשוי". כאשר נולדים הגורים, אוספת אותם האם ומגדלת אותם בעצמה. התנהגות זו הינה יוצאת דופן בקרב החתולים עקב העובדה שהנמרים עסוקים בציד עבור בנות זוגם בשעה שהן נמצאות עם גוריהן וטורחות להגן עליהן כל אותה עת."

http://he.wikipedia.org/wiki/ברדלס#...95.D7.AA_.D7.95.D7.94.D7.9C.D7.99.D7.93.D7.94

"מונוגמיה (מיוונית - מוֹנוֹ = יחיד, גַמוֹס = נישואין), מצב שבו אדם או בעל חיים שומר אמונים לבן זוג אחד ואינו מקיים יחסי מין עם מספר פרטנרים במקביל, מצב הנקרא פוליגמיה. בעולם החי, מונוגמיה היא מנהג בו נשארים עם בן הזוג למטרת התרבות וגידול הצאצאים. הצופית, הפשוש, הנשר והזברה פינק הן דוגמאות לציפורים מונוגמיות. הבונה, הגירית והדרבן מונוגמיים אף הם."

"המונוגמיה מבטיחה לנקבה תמיכה במהלך גידול הצאצאים. היא חשובה בייחוד אצל בעלי חיים שזמן גידול צאצאיהם ממושך. לזכר מבטיחה המונוגמיה כי הוא מגדל את צאצאיו הוא."

"מונוגמיה סדרתית היא מצב שבו אין לאדם או לבעל חיים יותר מפרטנר אחד ליחסי מין בעת ובעונה אחת, אך יש לו יותר מפרטנר אחד לאורך החיים. בתרבויות מערביות מונוגמיה סדרתית הופכת להיות מקובלת יותר ויותר, במיוחד בשנות החיים שלפני הקמת תא משפחתי עם צאצאים, אך גם בשנים שלאחר מכן, ומכאן גם נובע שיעור הגירושין הגבוה בהן."

http://he.wikipedia.org/wiki/מונוגמיה

 

[פנתרית סגולה]

למעשה הנקבה בטבע מעונינת שכמה זכרים יחשבו שהם אבות הצאצאים

כדי שכולם יצודו עבורם ויגנו עליהם.
לא בכל מין. אצל הלבאים, שהם מין אכזרי במיוחד, (גם הזכר, גם הנקבה, גם הגורים), אריה זכר שפולש לתחום לא לו משתדל לרצוח את גורי הלביאה כדי שהיא תביא גורים מההזדווגות איתו. אבל אינני יודעת הרבה על חיי הלבאים, כל הזמן מתגלות עובדות חדשות. למשל, שלהקת נקבות תוקפת את האריה הזכר שביניהן אם הוא מתנהג רע. ייתכן ששניים שלושה אריות זכרים יכולים לחיות בשותפות עם להקת נקבות. איני יודעת כרגע.
האשה האנושית מעונינת בדבר אחד: שה"בעל" יפרנס ובמידת יכולתו יגן. אין היא מחויבת לנאמנות. בגידות האשה והבאת ילדים לתוך הנישואין מקשר עם מאהב התגלו ,במחקר, אם אני זוכרת נכון, כך: 25% מהילדים היו לא של הבעל.
גיוון בחיי המין חשוב. על הגבר להיות מאהב טוב אחרת הוא נזרק. כשאת נשואה, גם שיקולים אחרים קובעים כמובן: יכולתך לעצמאות כלכלית, הצורך בקביעות לילדים. אבל עובדה היא שהגירושין כיום הגיעו כבר ל50% ממספר הזוגות הנשואים. וכפי שקראתי, מרבית הגירושין הם ביוזמת האשה.
זכרים רבים כמובן ממורמרים מאד כשחברה שלהם או רעיה מחפשת "לרעות בשדות זרים". אבל הנה עובדה שאינך יודע: בחברה הצרפתית לדורותיה היה מקובל שהאשה תיקח מאהב (הנישואין היו רק נישואי נוחות), והבעלים השלימו יפה מאד עם המצב. ענין של נורמה חברתית.
לעומת זאת בחברה המוסלמית או היהודית-מזרחית גם הגבר וגם האשה מרגישים נבגדים ביותר אם בן/בת הזוג אינם נאמנים.

 

[Berethor]

היא יכולה להיות מעוניינת עד מחר אבל זה לא מה שקורה בפועל

ברוב המינים בטבע יש חלוקה ברורה והגיונית, בין מינים מונוגמים, שבהם הזכר עוזר בגידול הצאצאים בצורה כלשהי, או מינים עם התהוללות מינית, שבהם הנקבה יכולה להזדווג עם כל זכר שבו היא תבחר בכל עת, אבל על חשבון זה שהזכר ילך לדרכו אחרי ההזדווגות, או כדי לחפש נקבות אחרות או משום "שהוא סיים את תפקידו" מבחינתם, ואז הנקבה מגדלת את הצאצאים לבדה. אני עדיין לא שמעתי על מין פראיירי בטבע, שבו הזכר גם מרשה לנקבה להזדווג עם זכרים אחרים, וגם מוכן לעזור לה בגידול של צאצאים שאולי לא שלו. ככה שזה לא יותר מאשר פנטזיה, וניסיון "להחזיק את המקל בשני קצותיו". לגבי נשים שבגדו בבעלן והביאו ילדים מגבר אחר מאחורי גבו, זאת היא בגידה נוראית, יותר נוראית מאשר בגידה שלא כוללת הריון מגבר זר, וזאת אחת הסיבות שבגידה של אישה נחשבה לחמורה יותר מבגידה של גבר, ובצדק במקרים כאלה. זאת למעשה סוג של תרמית שדומה למעשה של הקוקיה, ולא "להזדווג עם אנשים רבים" זה לא דבר חשוב, עובדה שיש גם מינים מונוגמיים בטבע, ומי שלא מונוגמיים "מטבעם", לא ראויים להיות בזוגיות מבחינתי. איפה ההוכחות שלך לכך שבחברה הצרפתית היה "מקובל" שאישה תקח "מאהבים"? צרפתיים דווקא ידועים בכך, שלגברים העשירים שם היו פילגשות, והמלך הצרפתי אפילו לא הסתיר את הפלגשות שלו, למרות שזאת הייתה בגידה במלכה של צרפת.

"פילגש היא אישה הנמצאת במערכת יחסים זוגית הנמשכת זמן רב אך אינה כוללת קשר נישואין. בפרט, היא אינה כוללת את ההתחייבויות הממוניות המקובלות במסגרת של נישואין."

"להבדיל ממצב של ידועים בציבור, שבו הקשר הזוגי שוויוני, הפילגש נמצאת במעמד נחות. למרות זאת, נשים הסכימו לשמש כפילגשים מסיבות שונות, בעיקר כאשר מעמדן החברתי היה נמוך בהרבה מזה של בן הזוג, לדוגמה, כאשר בן הזוג היה מלך או אדם עשיר במיוחד. במקרה זה, הקשר עמו הביא להן תועלת רבה יותר מהנזק שנגרם להן עקב הוויתור על הזכויות שבנישואין."

"מוסד הפילגשות היה קיים לכל אורך ההיסטוריה החל מהעת העתיקה, ומוזכר אף בתנ"ך. אף שהצאצאים של קשר זה היו "לא חוקיים", היו מקרים בהם הכירו מחזיקי הפילגש בצאצאים כיורשים חוקיים."

"בצרפת מעמד הפילגש המלכותית היה מעמד רשמי למחצה, ואישה שלא נשאה בתואר אצולהלא יכלה להיות במעמד זה."

http://he.wikipedia.org/wiki/פילגש

"רוב מיני הקוקיות הם עופות טפילים. הנקבה מטילה את הביצים בקנים של ציפורים זרות (פונדקאיות), ואלה דוגרות על ביציה ומגדלות את גוזליה."

http://he.wikipedia.org/wiki/קוקייתיים

 

[פנתרית סגולה]

על מוסד המאהב בצד הבעל (ובהסכמת הבעל) בחברה הצרפתית קראתי.

אנסה לחפש באינטרנט, אצלך כל דבר זה קישור. והקישורים שלך תמיד חלקיים ומוטים.

על ריבוי הזכרים הדואגים לצאצאי הנקבה גם קראתי. למיטב זיכרוני, הדבר קיים אצל שימפנזים. לא אתפלא אם גם במינים אחרים.
"בגידת" הנקבה קיימת אפילו בצפורים מונוגמיות. גם זאת קראתי.

ברור שבעיניך שגבר יגדל צאצאים של גבר אחר זו בגידה "נוראית" מצד האשה. וברור שבעיניך להתפרפר מינית עם אחרים אין זה נורא כל כך. (כנראה בעיקר כשזה בא מצד הגבר.....). אבל בעיני האשה אין כל "נוראיות" בכך שגבר יגדל צאצאים לא לו. כי העיקר שהוא יפרנס ויגן על צאצאיה. לעומת זאת, כשבעלך בוגד עם נשים אחרות, זאת מכה גדולה. יש נשים שמשלימות עם המצב, כי כלכלית אין להן כוח, או שהקביעות לגבי הילדים משחקת אצלן תפקיד מאד חשוב. אבל לגבי רבות, התפרפרות של הגבר שלהן היא עילה לסיים את החברות או הנישואין.

 

[Berethor]

מאהב הלא סודי מהצד הוא למעשה פילגש ממין זכר וכפי שאפשר להבין

מהבטוי, להיות פילגש היה הרבה יותר נפוץ בקרב נשים, למעשה אפילו לא המציאו כינוי עדיין לפילגש ממין זכר, בעוד שלזונה ממין זכר כבר יש כינוי, והוא ג'יגולו. לדעתך זה לא כל כך נוראי להיות שאישה תהיה כמו הקוקיה "הטפילה", ותגרום לגבר לגדל ילדים לא שלו. כמובן שאת תנסי להצדיק כל מעשה נוראי שאישה תעשה, העיקר שיהיה "נוח לה", אבל טוב שגברים היו מספיק חכמים כדי לעשות הכל כדי לחשוף בגידות והונאות שכאלו ולהעניש עליהן. איך בגידה של גבר יותר נוראית מבגידה של אישה, בגידה של גבר כוללת "רק" חוסר נאמנות ויחסי מין מהצד, בעוד שבגידה של אישה כוללת גם חוסר נאמנות, גם יחסי מין מהצד, וגם סיכון לכך שאישה תכנס להריון מגבר זר, ותאלץ את הגבר לגדל ילדים לא שלו, זה ממש כמו "הרצחת וגם ירשת", גם לבגוד בבן הזוג, וגם לגרום לו לגדל ילדים לא שלו, חטא על פשע, מעשה נוראי שאין כדוגמתו. גם בגידה בפני עצמה, בקשר מחייב, היא מעשה נוראי, אבל הונאה מינית בנוסף להונאה גם בנושא ילדים, זה חמור שבעתיים, ולא רק מבחינת הגבר, אלא מהסתכלות שוויונית אמיתית על הסוגיה, ולא הסתכלות שמנסה להצדיק אישה שגם בוגדת בגבר וגם מנצלת אותו כדי שידאג גם לה וגם לילדים לא שלו. הגבר לא חייב להגן על אישה שלא נאמנה לו, והגבר גם לא חייב לעזור בגידול של ילדים שלא שלו. אם "זה" קיים אצל שימפנזים אז מדובר שם בדבר אחר לחלוטין, הנקבות אצל השימפנזים מגדלות את הצאצאים לבד, וזכרים מסייעים לשבט בצייד ובהגנה, אבל לא בצורה אישית, אבל בתור "עזרה לקהילה", ויש הבדל גדול בין עזרה לקהילה לבין ניצול ציני של אדם פרטי, וחוסר התחשבות "באחר".

http://www.snopi.com/xDic/HHdic.aspx?txtId=3055

"הביטוי "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?" משמעותו שנעשה עוול על גבי עוול, כאשר בנוסף יש בהן הפקת הנאה ותועלת מפירות העוולה שהיא בחינת הגדלת העוולה מבחינת עושה העוולה, ומנגד "הוספת חטא על פשע" בבחינת הגדלת העוולה כלפי הקורבן."

http://he.wikipedia.org/wiki/הרצחת_וגם_ירשת

 

[פנתרית סגולה]

לגבר שאשה מחזיקה מהצד קראו תמיד מאהב. זהו. וזה היה והינו שם

קבוע, וה"מוסד" של המאהב היה מאז ומעולם, ישנו ויהיה. (המילה המתועבת "פילגש", לעומת זאת, יצאה משימוש מזמן. אגב, המילה הזו נשמעת כ"כ מכוערת כי מקורה לא שמי, הוא יווני. לא "מתלבש" טוב על השפה העברית. אינני יודעת מה המשמעות של המילה היוונית המקורית. ביוון עצמה היו נהוגים נישואין מונוגמיים. וכמובן, הומוסקסואליות.)
מי שבאמת טפיל, בטבע, הוא הזכר על הנקבה. שהלא עפ"י הטבע, הנקבה היא היא שבהריון, גופה עושה את כל העבודה של יצירת החיים החדשים, גם הביצית יקרה פי מונים מן הזרעון, כי זרעונים יש כמו זבל, והביציות ייקרות המציאות. אפשר לומר שהן היהלומים של הטבע.
וכמובן, יש את הלידה, ויש את ההנקה והגידול של הצאצאים. הכל עושה הנקבה.
נכון שבעופות רבים יש שיתוף פעולה רב מאד מצד הזכר בדגירה ובגידול הצאצאים. גם בדגים רבים.
באדם, האשה הכריחה את הגבר לקחת חלק בפרנסת הצאצאים ובהגנה עליהם. ולא, אינני רואה בגידול ילדים של מישהו אחר איזה אסון. הלא יש אנשים שאפילו מאמצים ילדים, אם לצד ילדיהם הביולוגיים ואם מחוסר אפשרות להביא ילדים בעצמם. לו היה גידול ילדים של אחרים אסון, אנשים שלא יכולים להוליד וללדת היו מוותרים לגמרי על גידול ילדים.
אכן, מצד האשה אין בכך כל רע אם "בעלה" תורם לגידול ילדיה שאינם מיחסים איתו. ונחשוב רגע: היא הקימה לגבר הזה משפחה. היא נתנה לו יציבות. בית. ילדים. בזכותה הוא לא עלה נידף בחיים. אז מה זה משנה אם לא הזרעונים שלו התחברו עם הביציות שלה? סוף סוף לא ההורה הביולוגי הוא ההורה האמיתי אלא זה שגידל וטיפח.
לעומת זאת, הליכה לנשים אחרות וקיום יחסי מין איתן הוא פגיעה בעצם המירקם של חיי הזוג ושל חיי הנישואין.
לדעתי אשה שלוקחת מאהב עושה זאת כי ה"בעל" משעמם מבחינה מינית, ונמאס מבחינת כל ההתייחסות שלו. האהבה נגמרה שם מזמן, אם היתה בכלל. כפי שכתבתי, בנישואי נוחות אין אהבה, והצרפתיות לקחו להן מאהבים כנורמה חברתית קבועה.
גבר שמחפש מין מחוץ לנישואין עושה זאת לדעתי בגלל חרמנות זנותית נטו. או, כפי שקראתי לאחרונה, משום שהאשה האחרת, זו שמכירה אותו רק מהעבודה, נניח, מתייחסת אליו באופן שמנפח את האגו שלו.

כמילה אחרונה אומר שנשים וגברים רואות/רואים את העולם משתי זויות אחרות. האינטרסים שונים ואף מנוגדים.

 

[Berethor]

יש הבדל בין אימוץ בהסכמה ומודע, לבין "אימוץ" בכפייה ובמרמה

את טוענת שגידול צאצאים שאינם שלך זה "לא אסון" ועדיין מעטים הם האנשים שמעדיפים שהיו להם ילדים מאומצים מאשר ילדים ביולוגים, אם היו מחליפים לאישה את הילד או הילדה שלה בחדר יולדות, גם היית מנסה לטעון שזה בסדר? שהרי "מה אכפת" לה אם זה הילד או הילדה שלה או לא. גבר לא חייב לגדל ילדים שלא שלו, במיוחד אם מאלצים אותו לגדל אותם בעזרת הונאה, והילדים האלו הם תוצאה של בגידה בו, שזה על עיקרון דומה "להרצחתה וגם ירשתה". גבר שמוכן לאמץ ילדים באופן מודע, או גבר שמוכן להיות בזוגיות עם אם חד הורית באופן מודע, זאת בחירה שלו, בחירה לא קלה בדרך כלל, ואחת שלא הרבה גברים היו מוכנים לעשות, אבל לפחות זה לא נכפה עליו, שלא כמו במקרה של ילדים לא שלו שהוא לא יודע על כך וכתוצאה מבגידה של בת הזוג שלו, שגם כן הוא עדיין לא גילה עליה. זה מה שאנשים רבים שלא יכולים להביא ילדים עושים, הרבה נשים שלא יכולות ללדת, וויתרו על ילדים, במקום לאמץ ילדים. ההורה הביולוגי הוא ההורה האמיתי מבחינה ביולוגית, ההורה המאמץ הוא הורה מאמץ, הורה מאמץ יכול להיות כאילו הוא הורה של הילד/ה, אבל הוא לא ההורה האמיתי של הילד/ה. הזכר הוא לא "טפיל" אלא "המפרה", בלעדי הזכר, הנקבה לא יכולה להיכנס להריון, אם הנקבה מעוניינת בהריון או לא זה כבר עניין אחר. לזכר אין ביציות וזכר גם לא יולד, אבל הוא גם לא צריך את זה, זה במלא לא תפקידו, לזכר יש זרעונים והוא יכול להכניס את האישה להריון, זהו תפקידו העיקרי מבחינת רבייה, אם הזכר עוזר לנקבה אחרי ההריון או לא, זה כבר נתון לבחירה של כל מין ומין, וכל זכר וזכר, זכרים היו עוזרים אם מדובר בקשר רציני, וזכרים לא היו עוזרים אם מדובר בקשר לא רציני, ככה זה גם אצל אנשים וגם אצל חיות. אם הילדים הם לא של הזכר, אז הנקבה הקימה לו רק שקר אחד גדול, רמתה אותו וניצלה אותו, למען עצמה ולמען ילדים שלא שלו. הנקבה לא עושה טובה לזכר שהיא איתו, היא איתו משום שהיא רוצה זוגיות או ילדים, או מסיבות נוספות, כמו הגנה וכדי שיממן אותה, אבל אלו כבר סיבות שהן לא בגדר חובה, משום שגם אצל אנשים וגם בטבע, יש נקבות שמסתדרות בכוחות עצמן. בלי האישה הגבר הוא לא "עלה נידף", אלא רווק, לטוב ולרע, ובלי הגבר, אישה עם ילדים היא אם חד הורית. בגידה נובעת משני סיבות עיקריות, בלי קשר למגדר, או משום שיש זוגיות גרועה, או משום שמדובר באדם בוגדני שיצרים שלו לא יודעים שובע, אבל בכל מקרה מדובר בבגידה, ואי כיבוד למחוייבות הזוגית, "נגמרה האהבה" זה לא תירוץ טוב יותר מאשר "נגמרה התשוקה", זה למה התאמה ונאמנות אלו הם הדברים שהכי חשובים לקשר רציני, יצרים הם לא דבר יציב.

""משפחה חד-הורית" או בשמה החדש "משפחה שבראשה הורה עצמאי"‏ היא משפחה שבה יש, בנוסף לילד אחד לפחות, הורה אחד או שני הורים המתגוררים בנפרד זה מזה. "משפחה חד-הורית" נוצרת בדיעבד עקב גירושים, פרדה, נטישה של אחד ההורים, התאלמנות או שנוצרת מלכתחילה כאשר ילד נולד, מאומץ או נמסר בעקבות פונדקאות להורה יחיד (שאינו נשוי או מתגורר עם ידוע בציבור)."

[URL]http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94_%D7%97%D7%93-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA[/URL]

 

[פנתרית סגולה]

זכר שלא נשאר לדאוג לצאצאים הוא בהחלט טפיל.

הוא "דאג" להעביר את הגנים שלו, ועכשיו שהנקבה תהרה, תלד ותטפל. זה לא שונה בהרבה מוירוס (גם הזרעון פועל באופן די דומה לוירוס):מעביר את הגנים שלו לתא ה"פונדקאי", ושהתא ההוא כבר ייצור וירוס חדש. לכן במינים רבים, וגם באדם, הנקבה דואגת לקשור את הזכר לזוגיות. שיטפל, שיפרנס, שיגן. שהטפילות מעצם טבעו הביולוגי לא תתבטא.
ושוב אתה משתמש בביטוי הטומטומי "מפרה". כפי שהסברתי, הביצית פוריה , הזרעון הוא הרבה פחות ממנה, כמעט מכל בחינה. הזרעון הוא 1/2 חומר תורשה ותו לא (למעשה אפילו פחות, כי בביצית יש גם מיטוכונדריות המכילות חומרי תורשה נוספים). הביצית לא "מופרית" (לעקור את הביטוי הנבער המשתחצן והמטומטם הזה מן השיח), היא משלימה את גרעינה.
תרצה או לא תרצה, תתמרמר או לא - 25% מהילדים הנולדים במסגרת הנישואין - כך קראתי פעם - הם מגבר אחר. ומה שה"בעל" לא יודע, לא מזיק לו.....
בטבע, כפי שכתבתי, יש נקבות שמזדווגות עם זכרים אחדים, אפילו אצל צפורים מונוגמיות, והצאצאים לכן לא יהיו של זכר אחד בלבד. זה המצב: האבהות אינה ודאית. אתה יכול לבכות ולזעוק , זה המצב העובדתי. אם גבר רוצה שהאשה איתה נכנס לנישואין תהיה רעייתו שלו בלבד ואם ילדיו בלבד, עליו לדאוג לקשור אותה אליו באהבה ובנתינת בטחון כלכלי. כיום האשה המודרנית מחפשת גם גבר שיידע לטפל יפה בילדים. אגב אצל שימפנזים, קראתי, כשזכר רוצה להבטיח שנקבה מסוימת תהיה בת זוגו כשיגיע זמן הייחום, הוא הרבה לפני כן "מתחנף" אליה בכל הדרכים הידועות לקופים, ומתיידד עם צאצאיה (מזכר אחר כמובן).הוא מראה לה כי הוא בפוטנציאל בנזוג טוב.

 

[Berethor]

אין סיבה שזכר ידאג לצאצאים שאולי אינם שלו, הוא לא פראייר

לנקבה שמתפרפרת מגיע גם כן זכר פרפר, "מצא מין את מינו", ומידה כנגד מידה. אצל הרוב המוחלט של המינים הלא מונוגמים, ומיוחד אצל מינים מונוגמים שחיים בצורה פרטית ולא כחלק מלהקה, בדרך כלל תפקידו של הזכר להפרות את הנקבה שמיוחמת, ואחר כך הוא הולך לדרכו, להפרות עוד נקבות או סתם להתעסק בעיסוקים אישיים שלו, ואז הנקבה יולדת ומגדלת את הצאצאים לבדה ובכוחות עצמה. הנקבה לא באמת יכולה לקשור את הזכר עליה בכוח, הזכר יותר חזק מהנקבה, הזוגיות והמונוגמיה הייתה סוג של הסכם הדדי, הנקבה מצידה מתחייבת לשמור לזכר אמונים, והזכר מצידו מתחייב לא לעזוב את הנקבה, אבל את חושבת שמותר לנקבה לרמות בצד שלה "בעסקה", לבגוד בזכר וגם לצפות ממנו להישאר איתה, זה לא עובד ככה, וכאשר זה מצליח לנקבה, זאת למעשה הונאה זדונית שצלחה, הנקבה הזאת למעשה "אונסת" בעזרת מרמה את הזכר לגדל צאצאים שאינם שלו, וזה מעשה נוראי. רוב הדברים בחיים הם לא וודאים, אדם חכם מוצא דרכים כדי להפחית את הסיכונים, ולא להיות מנוצל. להונאות מרושעות מהסוג הזה, במיוחד זכרים טובים ותמימים נופלים, לכן זכר חכם צריך להיות מאוד זהיר אם הוא מכיר נקבה מפוקפקת. בנושא של ציפורים מונוגמיות עשית הכללה, רוב הציפורים המונוגמיות אכן שומרות אמונים, אבל יש פה ושם כמה "כבשים שחורות", וככה זה גם אצל אנשים, אצל רוב האבות הילדים הם אכן שלהם, ואפילו ה25% של ילדים "ממזרים" הוא מנופח, זה בסביבות 10%, זה עדיין נוראי אבל לא עד כדי כך נפוץ כמו שאת חושבת. כך השיטות של זכרים כדי להפחית את הסיכון שיאלצו אותם לגדל ילדים שלא שלהם, די יעילות, אבל כמו רוב שיטות הביטחון, זה עדיין לא נותן ביטחון של 100%, אבל לפחות זה נותן ביטחון יחסית גבוה, וככה זה גם נכון שיהיה.

http://www.snopi.com/xDic/HHdic.aspx?txtId=28035

 

[פנתרית סגולה]

שוב, בעקשנות, אתה משתמש במילה הטומטומית הנבערת "להפרות"

כנראה מוחך סתום לכל הסבר. (שלא מוצא חן בעיניך).
לזכר ולנקבה יש אינטרסים שונים ומנוגדים. האינטרס של הנקבה הוא שהזכר תורם הזרע יהיה בעל גנים טובים, ובד"כ, בהרבה מינים, שהזכר ייתן כתף בטיפול בצאצאים, בהזנה ובהגנה עליהם. האינטרס של הזכר הוא להעביר לדור הבא את הגנים שלו.
לכן אתה לא יכול להטיף לאשה שום דבר מנקודת מבטך. הנקבה תצפצף על הזכר הרוצה להבטיח את אבהותו, בכל מקום שהאינטרס שלה יתנגש בכך. והזכר הלא מונוגמי ישתדל להרבות בנקבות להזדווגות. אבל בעיקרון הבחירה בטבע היא מצד הנקבה, ולכן רוב הזכרים משתדלים לרצות את הנקבה כדי להשיג הזדווגות. כך גם באנושות, הזכר הוא המכרכר והמפגין את כישוריו, והאשה היא הבוחרת, בסופו של דבר.

בוא נאמר שבחשבון אחרון אם יש אהבת אמת בין שני בני זוג, יהיה שיתוף אינטרסים, ותהיה נאמנות הדדית. אלא מאי? שמעתי לא פעם שהאהבה נגמרת בערך בשנה החמישית לנישואין.....
אני בעד אהבה ושיוויון בין בני הזוג, אבל בהחלט בעד זכותי לגיוון מיני, וכן לזריקת כל זכר שאינו עומד בציפיות המיניות (והרגשיות).
בעקרון לא הייתי מתנגדת לו היה לי הרמון של חתיכים. בלונדים, ברונטים, ג'ינג'ים בצבע נחושת, לבנים, שזופים וכו'.בעיניי אלה היו חיים מסעירים.

 

[A לוןA]

פילגש

לפי האנציקלופדיה היהודית : "מקור המילה ביוונית, שם משמעה אישה שאינה גברת הבית אבל מעמדה גבוה יותר ממעמד שפחה. "
&nbsp
כמובן שחז"ל, חובבי הנשים, פירשו פילגש כ"פלג אישה"- ז"א- חצי אישה (מאחר והיא אינה נשואה, ובכך "משלימה" את חציה...)

 

[פנתרית סגולה]

אני אשמח להשתמש בכינוי הזה לגברים.

לא ז'יגולו, אבל לא בן הזוג.

 

[Berethor]

דרך אגב זאת גם אחת הסיבות, שגברים נטו להעדיף נשים בתולות

לגברים היו אלף ואחת שיטות כדי, להפחית את הסיכון שאישה תתפרפר ותאלץ אותם לגדל ילדים שלא שלהם. גם להבטיח שמדובר באישה עם אופי נאמן יחסית, וגם העונשים הכבדים על בגידה שהתגלתה היו חלק מזה.

"Prior to the days of DNA testing, it was basically impossible to verify a child's paternity. The only evidence, besides the word of the mother (who might be lying, or might not know herself in the subtrope Who's Your Daddy?), would be stark differences or great similarities in skin-, hair-, and eye-colour related to ethnicity (e.g. Chocolate Baby) or other forms of Uncanny Family Resemblance. All this trouble is embedded in such proverbs as "It's a wise child who knows his own father" and "Mama's baby, Papa's maybe.""

"A powerful force behind My Girl Is Not a Slut and Nature Adores a Virgin in Real Life, because exclusive sexual access to "his" woman used to be the only way for a man to be sure that her children were also his. To what extent there is reason to doubt in real life is not known; numerous urban legends claim a high percentage of babies are attributed to false fathers, but the location of the studies determining this tends to migrate a lot. Nowadays, genetic research is in, but there are a lot of restrictions attached to it to prevent misuse/abuse of information. This means that testing on families has discovered that ~10% of children are being raised by men not their fathers, but not only can this information not be published, they aren't even allowed to tell the fathers or the children, because it's not within the scope of the research and is thus under complete lockdown. This would include routine prenatal tests that aren't intended to establish paternity."

http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/MamasBabyPapasMaybe

"ניאוף הוא קיום יחסי מין בהסכמה, בין אדם נשוי לאחר שאינו נשוי לו. מעשה זה נתפס כלא-מוסרי בעיני רוב התרבויות עוד משחר האנושות, ובתרבויות אלה הוא מהווה עילה חוקית לדרוש את פירוק קשר הנישואין. בתרבויות מסוימות דבר זה נתפס כפשע המחייב ענישה, לעתים חמורה עד כדי מוות.‏ בעברית מודרנית, הניאוף נקרא בגידה, בעיקר בהקשר החברתי-סוציולוגי ובשיח היומיומי."

"מעשה הניאוף נחשב ביהדות לאחת מהעברות החמורות ביותר, אחת משלוש שעליהן נאמר "ייהרג ואל יעבור". בספר משלי (פרק ו', פסוקים כ"ז-כ"ט), למשל, מתואר הניאוף כך:"

"הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה? אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה? כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ - לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ."

"הניאוף בנצרות מוגדר כקיום יחסי מין של אדם נשוי עם אדם אחר שאינו בן זוגו החוקי. בנצרות הוסרה האבחנה בין גבר לאישה הקיימת ביהדות, וקיים דגש בסקרמנט הנוצרי של הנישואים, על נאמנות הדדית. האיסור על ניאוף בא לידי ביטוי בחקיקה של המדינות שמסורתן נוצרית, אולם במקרים רבים היה האיסור על נשים חמור יותר מאשר על גברים. כך לדוגמה בקוד הנפוליאוני נחשב ניאוף של אישה כעילה לגירושים, בעוד ניאוף של הבעל היה עילה לגירושים רק אם שיכן את פילגשו בדירת האישה."

http://he.wikipedia.org/wiki/ניאוף

 

[פנתרית סגולה]

כן, בחברות הפטריארכליות, לפחות של המזרח הקדום, היתה השתוללות

גדולה של גברים בנושא הנאמנות של האשה והבתולין. הנקודה שיש לזכור היא שנשים תמיד ידעו לעקוף את האינטרס הזיכרי ולהבטיח את האינטרס שלהן. מהם כל הסיפורים על "בנים שנולדו מאלהים"? אלה סיפורים שסיפרו נשים ל"בעליהן" לאחר שטעמו גבר אחר.....בגידות נשיות היו, הוות, ויהיו. ברומא חיו הנשים חיי חופש והוללות, וזכר מנופח כמו סנקה רטן ורגן עליהן. בחברות המטריארכליות היה חופש מיני, היתה אפילו מיניות המוקדשת לאלה. ("קדשות", "קדשים". כמובן בעיני העברים הפטריאכליים המנופחים והפאנאטים, "קדשה" היתה מילת גנאי).
בימינו כמובן, בחברות המערביות, אין שום ערך של שמירת הבתוליות, יש לנו חופש מיני מלא, אמנם בישראל השכבה המזרחית היותר נחשלת עדיין מחזיקה במושגים של "שרמוטה" ו"שרלילה", בחברה האשכנזית יש לנו הנשים חופש מלא. אני כשלעצמי קוראת לזכר מציק ולכזה שחותר להשתכב על ימין ועל שמאל "שרמוט". אני האשה רואה במיניות זיכרית פרוצה גנאי גדול מאד. ולעומת זאת - ותקרא לי שוביניסטית - גיוון מיני אצל אשה אני רואה כזכותה המלאה.