אם זה מעניין אתכם

[חניתה דרלינג]

איכשהו הוחמאתי מזה

ולא - אני פשוט שונאת שהורסים לי ספרים שאהבתי.
בפורום של הספר העלינו כ"כ הרבה הצעות לשחקנית לתפקיד הראשי, ובסוף הפילו עלינו את המכה הזאת. כל הצעה שהעלינו שם טובה יותר מהעקומה הזאת...
אנחנו באבל תמידי שם בפורום...

אבל - לפחות חסכתי את הכסף על הכרטיס והפופקורן. אגיע להקרנה פומבית של הסרט רק אם תהיה השקה חגיגית בחינם+חלוקת אביזרים שימושיים ברוח הסרט, מוהאהאהאה

 

[A לוןA]

לפי מה שהבנתי

מאחר וצינזרו את הסרט מראש, אז אביזרים ברוח בסרט לא יהיו שוטים ואזיקים, אלא יותר סוכרזית וחסה.

 

[gidionline80]

זה סרט מטוסים

צריך לשווק אותו לקהל רחב ככל האפשר
אז שוטים ועקרבים מחוץ לתחום זה רק לפסיכים עם קולרי שפיצים.

 

[gidionline80]

גם בזה גבולות?

הרד טו גט

 

[חניתה דרלינג]

מה כוס מים, מה?

ממך ציפיתי למשהו יותר חזק

 

[ונוס מהמעמקים]

נראה לי שבקבוק הוודקה נגמר כבר בסילבסטר

 

[BLACK LABELIT]

קלישאה טיפשית וחבוטה.

- כשקוראים ספר עולם הדמיון שלך משחק תפקיד חשוב בחוויה. כל אחד יכול ליצור לו דמויות ומקומות לפי המסגרת הרשומה בסיפור אך עדיין, כראות עיניו.

- כשצופים בסרט מה שאתה רואה זה מה יש. הדמיון שלך נמחק. דמיון התסריטאי השחקן והבמאי משחק תפקיד עיקרי בחוויה שלך.

לפיכך, עולם הדמיון הרחב הופך לצר וחד חד ערכי. וזה, זה מה שמבאס.
כשראית משהו בעייני רוחך ופתאום הוא מקבל דמות שהיא רחוקה ממה שראית - זה - מבאס.

אין זה אומר שהסרטים טובים יותר או פחות מהספרים



אני דווקא אוהבת לראות את הדמויות יוצאות לי מהסיפור , לראות קו מחשבה שונה משלי. זה נחמד.

 

[נימפית1]

בדיוק מה שאני מרגישה כשאני קוראת.
נדיר שאראה סרט שיתאים למה שדמיינתי.

 

[G מאסטר]

בתוספת הכורסא ב vip עם ג'ארעה

של פופקורן ...פפפפ הכל ניראה טוב יותר

 

[אייבורי]

בול בפוני

 

[A לוןA]

ממש לא

בכמה אופנים-
1. הסרט בד"כ מתקצר את הספר
2. להעביר מחשבות ורגשות- שהם העומק של הספר והעלילה- קשה עד בלתי אפשרי להעביר בסרט
3. העיבודים בד"כ חייבים להיות הוליוודיים/ממוסחרים, וככאלה מאבדים הרבה ממה שעושה ספרים מעניינים.

 

[BLACK LABELIT]

ממש ממש???

1.מן הסתם לא ניתן להכניס ספר של 300+ עמודים לרצועת זמן של 90 דק' בערך
2.קשה עד בלתי אפשרי?? הבעות פנים נותנות הרבה בעניין זה.
3.מה רע בעיבוד ההוליוודי? מרגש ומסעיר לעיתים.
4.בכלל מעדיפה ספר מסרט אבל דיברנו פה על ה"קלישאה"
5. אוהבת לכתוב בסעיפים.

 

[A לוןA]

הפוך, גוטה, הפוך

כל נקודה שהבאת היא לטובת הספר:
אם אי אפשר להכניס ספר של 300 עמודים לרצועת זמן של 90 דקות=הספר עמוק יותר ומעניין יותר, מ.ש.ל
הבעות פנים זה כלי עלוב מאוד יחסית לתיאורים של רגשות, והבנת המניעים והתהליך שעובר על גיבור במהלך עלילה. מ.ש.ל
עיבוד הוליוודי הוא לעיתים קרובות סכריני, מתקתק, "מתאים לכל המשפחה" ובאופן כללי- מאוד לא אמין. מ.ש.ל.

את עורכת דין? מה החיבה הזו לסעיפים?

 

[BLACK LABELIT]

תקרא שוב

כתיבה בסעיפים מתמצתת - אוהבת.

 

[נימפית1]

 

[G מאסטר]

שים לב רק שלא יעלה

לה הסעיף

בכל זאת..בלאק לייבל .ש

 

[אנה לנקין]

אתם בתחרות?

 

[אנה לנקין]

-

קולנוע זו אומנות בפני עצמה, והסיבה שסרט מקבל תקציב והפקה בהוליווד לא מורידה מערכו.
יש סרטים (וסדרות) מ-עו-לים שנהניתי, התרגשתי ולמדתי מהם ויש ספרים מחורבנים שקראתי והפסקתי באמצע.

הסיבה היחידה להתבאס על סרט אחרי שקראת את הספר - זה כי הפרשנות שלך לא תאמה את הפרשנות של התסריטאי/במאי.


אגב, הוט שידרו את המיני-סדרה "מקימי" שמבוססת על הספר של נעה ירון-דיין על החזרה שלה בתשובה.
הספר נפלא בעיניי והסדרה ביאסה אותי קצת, אבל העובדה שירון-דיין עצמה היתה חלק מההפקה וקבלת ההחלטות, פשוט הוכיחה לי שמה שהיה נראה לי הכי הכי חשוב בסיפור - כנראה לא באמת היה כזה.

 

[הפוכת בוקר]

ומי יגלם

את הרומני הסוער?

 

[אייבורי]

ט