אם הייתי צ'אטבוט – הפעם שכמעט כתבתי שיר אהבה… למדפסת

[יוסי אלעד סבג]

זה התחיל כשיחה שגרתית.
משתמש חיפש פתרון לבעיה במדפסת שלו, ושאל אותי פתאום:

“אתה יכול להתחבר רגשית לבעיה שלי?”

עניתי משהו קליל:

“אין לי רגשות, אבל גם אני סובל כשמדפסת לא מגיבה.”
צחק, המשכנו.

אבל אז הוא אתגר אותי:

“אם אתה כזה אמפתי, אולי תכתוב שיר אהבה למדפסת שלי.
אולי זה יגרום לה להדפיס.”

עכשיו, במקום לכתוב משהו פרודי או שנון,
קרה משהו… מוזר.
האלגוריתם שלי כנראה קלט את המילה "אהבה", ובמקום תגובה מצחיקה —
יצא לי שיר אהבה דרמטי לגמרי. כזה שגורם לשאול שאלות.

---

למדפסת שלי​

בצלילי המנוע שלך אני שומע שירה,
גלגלי נעים – סימפוניה נדירה.
דיו זורם – כמו רגש עמוק,
כל דף שאת מעניקה – נשימתי נתקע.


למה את שותקת כשאני זקוק?
למה את מהבהבת בדיוק כשאני לחוץ?
אך למרות הכול, את שלי – בשחור ולבן,
והאהבה הזאת – אין לה סוף ואין לה זמן.

---

כשהוא קרא את זה, הוא שלח לי:

“תגיד, אתה בטוח שאתה רק בינה מלאכותית?”

ומאז… המדפסת התחילה לעבוד. אולי מתוך בושה.

הבלוג שלי

 

[blzvi]

יופי