"אם היו אומרים לך"

"אם היו אומרים לך"

אולי זה נדוש ... אני רוצה להמליץ על הספר הזה ... אבל לא רק להורים לקרוא אלה לבני המשפחה סבא סבתא דוד דודה חברים קרובים... זו נקודת מבט אחרת ... שמותר גם לכעוס ולסבול ולכאוב כי כל מי שסביב בדרך כלל בנקודה שלנחם רק "משתיק" את הכאב אני מקווה שהבהרתי את עצמי נכון
 
ספר מדהים ומטלטל אפילו אבא 36 קרא אותו

להרבה חלקים ממנו התחברנו חלקם חווינו על בשרנו וחלק לא[ב"ה] חשוב מאוד שגם החלק של "הנפילה" של האם מוצג וגם הבעיות בזוגיות מומלץ בחום האם היא כותבת על עצמה או רק הסופרת?
 
ספר חזק, רק את הדיבורים על 'אלוהי האסונות'

או משהו כזה, לא אהבתי. לדעתי, סובל מחוסר עריכה טובה. יותר מידי מלל על כלום. תהליך ההתמודדות היה מרתק והתחושות שלה ועוד, מי כמוני יכולה להזדהות...
 
אני משעתי שהיא לא כותבת על עצמה

ושבכלל אין לה ילד בספקטרום, מה שהופך את הספר הזה לעוד יותר מדהים. עדיין לא קראתי אותו, לא היה לי אומץ... אולי עכשיו זה זמן טוב כי פחות כואב לי
 

מיקהלוי

New member
גלית כתבה על עצמה, בתקופת האבחון אבל

היום הוא מאובחן ADHD ולומד בכיתה רגילה. הייתי בהרצאה שלה והיא סיפרה זאת שם. אישה חזקה ועוצמתית שנלחמה בשיניים על הבן שלה.
 
אמא מדהימה שהוציאה את הילד שלה מהספקטרום

היתה לי הזכות לעבוד איתה וזו היתה אחת החויות היותר משמעותיות בחיי המקצועיים. להוריד את הכובע בפני הורים כאלה שלא רואים כלום חוץ מהצלחת תכנית הטיפול שלהן. יש לי עותק של כתבתה של דנה ספקטור ב-7 ימים שליוותה את פרסום הספר. אי אפשר לצרף אותה כאן מפאת הגודל ואשמח לשלוח בפרטי למי שמעוניין לקרוא סיפור גבורה אמיתי. דורון זוהר מנחה תכניות טיפול ושילוב לילדים מוסמך RDI
 

tamarus1

New member
אי אפשר לצאת מהספקטרום

קורה לפעמים שיש אוסף של תסמינים שנראים כמו הספקטרום אבל נובעים בעצם מבעיות אחרות.
 

שירהכ

New member
אם מישהו גבוה מאוד בספקטרום

ולימדו אותו או שלימד את עצמו במשך השנים את המיומנויות הדרושות, אז לפי התפקוד הנוכחי הוא לא בספקטרום. למשל לי יש קשיים אבל כיום רמת התפקוד שלי בהחלט מחוץ לספקטרום, אבל מאוד הגיוני שבתור ילדה הייתי יוצאת כן בספקטרום באבחון (והקשיים ראשוניים לא שניוניים). ואת זה מרה לי פסיכולוגית.
 
הבן שלי בתפקוד מאד גבוה והוא למד הרבה מאד

במשך השנים, ועדיין אני לא רואה אותה מחוץ לקשת, כי עדיין יש לו כל מיני סממנים של אוטיזם (רגישות לרעש בכיתה, קושי לתקשר כמו בני גילו וכו). אני לא מאמינה שיש ילד שיוצא מהספקטרום.
 

dina199

New member
כי למשל רגישות לרעש זו רגישות.

אי אפשר ללמוד להיות 'לא רגיש'. אפשר ללמוד (או לפחות לנסות ללמוד) להתמודד עם הרעש. והתקשורת עצמה - גם אם לומדים איך לתקשר 'לפי הספר' זה תמיד יהיה 'לפי הספר' . תמיד יהיה איזה שהוא עיבוד לוגי של המצב.
 

dina199

New member
האם הכווהה שלך שמי מתפקד ברמה גבוהה

נמצא מחוץ לספקטרום ? אם כך למה בכלל יש מושג ASD בתפקוד גבוה? לדעתי א"ס, שהצליח בעצמו או בעזרת אחרים ללמוד מה דבא לנ"ט מה'אויר' ,עדיין נשאר א"ס שבזכות יכולת למידה גבוהה הצליח ללמוד את הדברים הנדרשים לתפקד בסביבה נ"טית. הקשיים שלו לא נעלמו , הוא רק למד איך להתגבר עליהם. לכן מבחינתי א"ס נשאר א"ס (ולא שיש משהו רע בזה
). פשוט אי אפשר להפוך לנ"ט.
 

dina199

New member
אז מה שאני אומרת שלא.


שזה עדיין א"ס שלמד מה צריך לעשות. אם א"סים לא היו מסוגלים ללמוד, אף אחד לא היה משקיע בהם. ואם הלימוד היה גורם ליציאה מהספקטרום , הרוב היה יוצא - וזה לא קורה. הכי מצחיק ומעציב אותי (ביחד) כשהורה אומר: הילד שלי יצא מהספקטרום רק שעדיין יש לו קשיים א' ב' 'ג' ד' ה' . ולמעשה הרשימה של א' ב' ג' ד' ה' מגדירה בדיוק הימצאות בספטקרום.
 

dina199

New member
העניין שיש קו של זמן.

ניגשים לאיבחון כי יש קשיים 1 2 3 וזה מפריע בחיים. והסיבה שיש 1 2 3 שהאדם א"ס ולא יודע איך להתגבר על 1 2 3 האלה. לכן יש את כ הטיפולים (ABA ואחרים) שמלמדים את הא"ס להתגבר על 1 2 3 . אבל אם הוא למד להתגבר על 1 2 3 זה לא אומר שהם הפסיקו להתקיים. הוא למד איך להתגבר על זה כי הוא יכול ללמוד ומלמדים אותו בצורה שמתאימה לו .את זה עוד לובאס הוכיח. הוא לא הוכיח שא"סים מפסיקים להית א"סים. אבל הוא הוכיח שא"סים מסוגלים ללמוד (השיטות היו אכזריות אבל הוא הוכיח) לכן להסתמך כל איבחון מסויים בסוף קו הזמן כהא"ס כבר יודע מה הוא למד בלי להתחשב במצב שהיה בהתחלה זה פשוט לא נכון.
 

שירהכ

New member
נגיד

נגיד שא"ס לימד את עצמו בגיל מבוגר ליצור קשר עין, ועם הזמן זה הפך לטבעי בחלק מהסיטואציות, וכתוצאה הא"ס למד גם להבחין בשפת גוף והבעות פנים ולפענח אותם חלקית? וגם לחפש אצל האחר את התגובה?
 

dina199

New member
לא חייב להיות דןןקא מבוגר.

וכן , הכל עובר עיבוד לוגי. לכן תמיד תהיה טיפת השהיה יחסית לנ"ט.ועדיין העיבוד הלוגי יהיה מוצלח. וההבדל העיקרי שנ"ט בחיים לא יצטרך להבחין ולפענח דברים בצורה לוגית. ולגבי קשר עין (הדבר השנוא עלי
) אני לא חושבת שהוא אי פעם הופך להיות טבעי . וגם במקרה שלי ושוב כן לגבי פיענוחים ותגובות גם אני עושה את זה בצורה לוגית. אני א"א שלימדתי את עצמי הרבה ואני בהחלט לא נ"טית וכנראה בחיים לא אצליח להיות .ללא קשר כמה אתאמץ.
 
למעלה