אם אפשר לשאול..

[candy77091]

אם אפשר לשאול..

האם הרגשתן פחד להנשא?אפילו שאני בטוחה בבחיר ליבי.אני מפחדת לעשות את הצעד הזה...יש משהי שחושבת למה זה קורה לי?

 

[הילה בסגול]

שאלת את עצמך מדוע את מפחדת ?

מאין זה נובע האם השיקול שלך להינשא הוא שיקול טהור או בעצם מגיע ממקום אחר לגמרי ? אני באופן אישי לא דוגמא... נישאתי בגיל 21 לאביר נעוריי, אהבה ראשונה שלי וזה היה כמעין תהליך טבעי של החיים. יחד סיימנו בי"ס, התגייסנו, השתחררנו, עבדנו קצת והנה לנישואין. היום במבט לאחור הייתי נישאת לו שוב אבל לא חושבת שבגיל כזה צעיר. בכל זאת הנישואין עושים משהו... לטוב ולפחות טוב. הפסדתי לא מעט בגלל הנישואין או יותר נכון לאמר בגלל הלופ שנכנסתי אליו - נישואין = בית = משכנתא וכיו"ב.

 

[candy77091]

אני לא יודעת...

זה מה שאני מנסה להשיג כשאני שואלת.להבין את עצמי.אני פוחדת מהתהליך הזה מכמה סיבות. אני פוחדת שאני מאבדת את הנעורים שלי, ז"א לא הספקתי לעשות את כל מה שרציתי אני לא יודעת אם אי-פעם אספיק.. למרות שכשאני נמצאת איתו אני מרגישה שזה גבר חלומותי וזה האדם היחיד שאני רואה את עצמי נשואה לו. מעניין של הקמת משפחה אני לא מתלהבת בכלל, אני אפילו דוחה את העניין הזה. אם כבר יש משהו שאני רוצה ואוהבת בנישואין זה להיות עם אהוב ליבי תמיד. אני מפחדת לעשות את הצעד כי אני תמיד חושבת ואילו לא הייתי עושה אותו..

 

[שירה1973]

אז למה להתחתן בעצם ?

למה לא להישאר יחד (כי הלא זה מה שאת רוצה) אבל לא לערוך את הטקס הזה, אם הוא גורם לך לכל כך הרבה חששות ומועקה ?

 

[candy77091]

בגלל ההורים.

 

[שירה1973]

תשובה לא נכונה !

(אם היה פה זמזם עם רעש מעצבן אז הייתי לוחצת עליו עכשיו למקרא תשובתך). מבין כל הסיבות האפשריות כדי להחליט להינשא, התשובה "בגלל ההורים" לא קבילה בעיניי. אסור לך לדעתי לעשות את הצעד הזה בגלל הסיבה הזאת. וזה ללא ספק מסביר את החששות שלך.

 

[candy77091]

לא הבהרתי את עצמי נכון..

אני רוצה להיות עם חבר שלי מבלי להנשא.הורים שלי לא מתים עליו.אם הם ישמעו שאני הולכת "להיות איתו" מבלי להתחתן אני אחטוף טרור.זה לא יהיה נעים, הם יעשו לי בלאגן , צרות ומה לא..

 

[שירה1973]

קנדי את הולכת לתוך טעות גדולה

צר לי שאני עומדת להגיד דברים מאד בוטים אבל נסי להתייחס לתוכן ולא רק להיפגע מהסגנון. את מאד מאד צעירה, וזה ניכר מכתיבתך בצורה מאד בולטת. חתונה אינה משחק ילדים, ההיפך הוא הנכון. חתונה אינה רק הערב הזה בו את זוכה ללבוש לבן ולהאכיל את האורחים שלך ברבע עוף ובורקס. חתונה היא הדלת אל חיים משותפים למשך * כל החיים שלכם * (חשבי רגע על המשפט הזה. כל החיים שלכם). את רוצה להיות עם בן זוגך ? התבגרי, התנהגי כמו אדם בוגר ועמדי באומץ מול התנגדות הורייך. אם אינך מסוגלת לעשות זאת ולעמוד מולם - קל וחומר שאינך בוגרת מספיק כדי להינשא.

 

[candy77091]

מדוע את שופטת אותי?

חלק מהפחד שלי זה האחריות הזו שאני אקח על עצמי..אני לא אוהבת לקחת על עצמי דברים שאני מרגישה שגדול עליי.אני לא מתכוונת להתחתן ליום החתונה לגמרי לא.אלא לחיים שאחרי..אם כולם היו נוהגות וחושבות כמוך החתונות היו ממש מצומצמות לא צריך לקחת דברים קשה מדי..ולדעתי אם אוהבים לומדים לוותר ולהסתדר..

 

[הילה בסגול]

יקירתי, אני לא חושבת ששירה שופטת

או מתכוונת לשפוט אותך, היא פשוט מציגה את הדברים בפנייך בהכי פשטות שרק אפשר. לעתים קשה לנו לתת תגובה נעימה לאחר... בעיקר זה שמבקש את עצתנו. הוא רואה אחד אנחנו רואים משהו אחר ונורא קשה לנסח את זה כמו שצריך והיא התנצלה מראש על הבוטות המסוימת שבדבריה - אז אל תקחי את זה כשפיטה בבקשה. אני ממתינה שתשיבי לשאלות שלי כי לעת עתה אני בקו החשיבה של שירה. את תעשי טעות יקירתי אנחנו כאן בשבילך כדי לעזור לך לראות מעבר, אבל אם לא תשתפי בכל הפרטים לא כל כך נוכל לעשות זאת.

 

[שירה1973]

איפה הרגשת שיפוט בדיוק ?...

אני קצת מבולבלת, ורוצה רק להעיר לך משהו: אומרים שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. את מתקיפה אותי כרגע (קראי שוב את הודעתך) ואני יכולה רק להניח שזה כיוון שפגעתי באיזה שהוא עצב חשוף ואת מרגישה צורך להתגונן. אני מאד מאד מציעה לך לבדוק על איזה עצב דרכתי במלים שלי, כי יכול להיות ששם בדיוק תמצאי את התשובה שאת מחפשת. שיהיה בהצלחה בהמשך

 

[candy77091]

כן נאי מכירה את המשפט הזה..

לא התכוונתי.אני מבקשת סליחה אם הרגשת מותקפת.. אבל אני הרגשתי מותקפת כאילו שאמרת לי :"איך את מעיזה לעשות צעד כזה כשאת לא בשלה ולא מוכנה אליו?"

 

[שירה1973]

את יכולה להעז לעשות מה שתרצי

אני לעולם לא אגיד לך מה כן לעשות ומה לא לעשות, אפילו לחברות הטובות שלי לא זכור לי שמעולם אמרתי משהו דומה. אין לי זכות להגיד לאף אחד איך לחיות את חייו, אבל חשבי לרגע על משהו: את פנית לכאן כדי לקבל תגובות וחוות דעת. ז א ת חוות הדעת שלי, ואת יכולה לאהוב או לא לאהוב אותה, אבל זו עדיין חוות דעתי... בעיניי, הסיבה היחידה (היחידה !) להתחתן היא כי רוצים, נקודה. כל שאר הסיבות (כדי למזער את התנגדות ההורים, כדי להשתחרר מהצבא, כי יש הריון לא מתוכנן, כי החברים/המשפחה/כל העולם ואחותו שואלים "נו מתי החתונה" וכו') כל הסיבות האלה הן *לא* טובות בעיניי. צריכה להיות אך ורק סיבה אחת טובה, והיא הרצון ההדדי של שני בני הזוג. גם אם יש הרצון הזה, בעיניי יש סוג של בשלות נפשית שרצוי שיהיה לפני שעושים את הצעד הזה. אני בספק גדול אם למישהו יש את הבשלות הנפשית הזאת בגיל 19 קנדי, ואני לא אומרת את זה כתעודת עניות עבורך כמובן, אני אפילו לא מכירה אותך, אני מדברת על הכלל. כמובן, יכול להיות שדווקא את היא היוצאת מן הכלל ודווקא את ניחנת בבשלות רגשית שאין לרוב בנות ה- 19 בעולמנו, אבל אני סקפטית (סליחה). וזה בסדר שאת עדיין ילדה, מותר לך בגיל 19 (כמעט 20) להיות ילדה, זה תפקידך כרגע בעולם הזה. יהיה לך המון זמן להיות אשה בוגרת, למשך שארית חייך. אני מקווה שאת לא נפגעת מהדברים כי שוב - הם נכתבים ללא שום כוונה לפגוע אלא להיפך - לעזור.

 

[candy77091]

אני מאוד, ממש מסכימה איתך!

הסיבה היחידה שצריך להתחתן בעבורה היא כי רוצים!

 

[הילה בסגול]

ואת קנדי, את רוצה ?

 

[candy77091]

כן.

 

[כישרון בפוטנציה]

אז אם כבר שאלת...

אני באופן אישי הייתי מאוד כמהה להתחתן. היות ובן זוגי ואני יצאנו כ-12 שנים לפניי שהתחתנו, כבר התחלתי להלחיץ ולהילחץ בעצמי מנושא החתונה, כמובן שהסביבה גם תרמה ללחץ הזה. על כל פנים, דבר מוזר קרה: ככל שמועד החתונה התקרב- כך, באופן עקבי רציתי את זה פחות.... אך תמיד הייתי בטוחה בבן זוגי וידעתי שהוא האחד- פחדתי מעצם תהליך הנישואין... מה שאני בעצם מנסה לומר לך, שנראה לי די טבעי כל החששות האלו בייחוד אם את מאמינה בקדושת הנישואין ובכך ששימורם הוא ערך עליון... בסופו של דבר, את הרי יודעת שאם גורלך הוא עם בן זוגך, אתם תבלו את שארית חייכם ביחד, נשואים או לא, אבל ביחד- וזה מה שחשוב באמת. בהצלחה, והמון המון מזל טוב! מניסיון אישי, חיי הנישואין מד-הי-מים!!! כך ששווה לנסות.

 

[candy77091]

לא שכנעת אותי..

אני עדיין מפחדת ואפילו עוד יותר עכשיו..

 

[hayapollak]

מסכימה

ומוסיפה - הייתי מוצאת מקום לדאגה לו לא היית פוחדת מהנישואין. זה טבעי לפחד - זה שינוי - זה לתמיד וזה משהו אחר. ובאשר לדברים שעוד לא הספקת לעשות, אני מאחלת לך שנישואייך יהיו כאלה טובים שתצליחי לעשות תוך כדי נישואייך את כל מה שבאמת תרצי לעשות, לשנות, להתפתח - ואת יודעת - אפשר גם יחד - יחד עם בן זוגך. זה כיף ללכת יחד, לגדול, להשתנות, לתת לבן זוג גם את החופש להשתנות, להתפתח - לצידך. ב ה צ ל ח ה.

 

[candy77091]

ומה אם בן זוגי..

מפחד שאני אשתנה?הוא גדול ממני-מן הסתם ואין לו כל כך הרבה שגעונות כמוני.הוא יותר סובלני ממני ואת יודעת איך זה .גברים שונים מנשים..