הסבל של העשירים לא מעניין אותי
אם זה עושה להם טוב על הלב לתת צדקה, אבל פוגע בעניים בטווח רחוק, אז שיתאפקו. מה גם שהטיפוסים האלו מקדמים מגה קפיטליזם ביד אחד וביד שניה מחלקים קצת צדקה. למה? כי זו דרכם להסיר את נטל האשמה מעל כתפיהם.
הסרת נטל האשמה בדרך זו היא סוג של שקר עצמי. זה לא מקדם שום שיחרור, אלא רק בריחה מהמציאות. ההבדל בין שיחרור לבריחה הוא כבין שמים לארץ, אלו דברים מנוגדים בתכלית.
הבעיה של הרוחניקים היא שאינכם מסוגלים להבחין בין בריחה לבין שיחרור. זה סוג של טימטום שמושרש בכם, ואישית אני סבור שאין לכם שום תקווה בגלל הטימטום הזה שמאפיין אתכם כל כך.
לא תהיה שום הארה, שום שיחרור, שום אושר. כל הרעיונות האלו הפכו לניגוד המוחלט שלהם. למה? כי אתם מטומטמים. אני אומר לך את זה בלי שינאה, צר לי על טימטומכם, אבל הוא עובדה קשה ובלתי ניתנת לפיתרון. אבודים אתם ואבודים תהיו. אין דרך לשקם את תבונתכם המעורערת- לא בודהא ולא שמודהא. חמורים ישארו חמורים.
