למה להתעצבן?
כשאפשר ישר להרביץ?
1. כדי להגיע למסקנה שאפשר לחזות התנהגות של אדם בדיוק נראה לי שיש להניח מספר הנחות:
התנהגות האדם נובעת מסיבות נתונות ולא מבחירה חסרת סיבה.
ניתן לדעת את כל הסיבות המאלצות את התנהגות האדם, הן פנימיות באדם והן חיצוניות בסביבה, לפני קרות ההתנהגות המדוברת. לשם קיום הנחה זו, יש להניח (א)
שאין גורמים בלתי ניתנים למדידה - כגון נשמה, אלהים ומלאכים - שמאלצים את התנהגות האדם. (ב)
הסיבות המאלצות את התנהגות האדם קודמות להתנהגות.
ניתן לחשב את תוצאת הסיבות, לפני קרות ההתנהגות המדוברת. פשוט מזה - באופן תיאורטי - לחשב את הדברים בדיעבד. 2. גם אם נניח שאני רק חלקיקי גופי, עדיין המועתק לא יהיה אני. מהסיבות הבאות
מלבד היותי ישות נבדלת, אני גם חלק ממערכת סביבתית בעלת השפעות גומלין. והמועתק אינו משולב במערכת זו.
המועתק ימוקם במקום אחר ממני כיוון שאין אפשרות למקם שני ישויות באותו מקום, לכן כבר מתחילת קיומו הוא לא יהיה אני. זה היה בקיצור נמרץ