הפתרון לשאלה הלאומית
אין אף מפלגה כיום שאני תומך במנהיגיה או בפרוגראמה שלה באופן מלא . יחד עם זאת הייתי רוצה לראות כצעד הבא ממשלה של מפלגת העבודה יחד עם חד"ש ועם בל"ד. זאת תהיה ממשלה שמאלית המשקפת את העובדה שהמוני העם בישראל יהודים ערבים נאבקים למען עתיד יותר. ממשלה כזו בלחץ התומכים יכולה ללכת יותר שמאלה מאשר מנהיגיה רוצים, או להעמיד על הפרק מהפכה חברתית. לדעתי עזמי בשארה הוא האינטלקטואל היותר אינטליגנטי מכל הפוליטיקאים הקיימים, יהודים או ערבים. השאלה הלאומית בישראל, היא אולי השאלה הלאומית הקשה ביותר בעולם( דומה או אף קשה מזו שבאירלנד) יש כאן שני עמים. העם הישראלי שנולד בתהליך הגירה קולוניאליסטי שנישל את העם היליד. והעם הפלסטיני שחלקו אזרחים סוג ב' בישראל, חלקו תחת כיבוש אלים, וחלקו פליטים כתוצאה מחלוקת הארץ, בדומה להודו –פקיסטן וקפריסין. ברור שהנישול של הפלסטינים על ידי היהודים הו א תוצאה של סבל ורדיפות של היהודים באירופה. זאת שאלה דומה מאוד לרדיפת ההוגונוטים, שנרדפו באירופה אשר הגרו באופן דומה לדרום אפריקה ויצרו את משטר האפרטהייד, כאשר לפי המיתוס שלהם, הם העם הנבחר היוצא לארץ המובטחת, תוך התעלמות מהשחורים שחיו שם אשר כונו בפיהם "כפירים" משהו דומה למי שכינה את הערבים "ערבושים", או בארצות הברית "ניגרים". בניגוד למיתוס הציוני, אין עם יהודי עולמי, כפי שאין עם נוצרי עולמי, או עם שחור עולמי, השחורים שהובאו כעבדים מאפריקה אינם יותר אפריקנים אלא אפרו-אמריקנים. המונח עם במובנו המודרני בניגוד ללשון התנ"ך "גוי", קיים רק מאז המהפכה הצרפתית. בתנ"ך מדובר בחברה שונה לחלוטין "עיר מדינה" ולא מדינת לאום. ההתייחסות ליהודים כעם, רווח בימי הביניים כאשר כל הנוצרים כונו עם, כל המוסלמים כונו עם וכל היהודים כונו עם. אולם תנאי הכרחי לקיומו של עם היא טריטוריה משותפת, וזאת אין לכל הנוצרים, המוסלמים או היהודים. עד לעלייתו של היטלר הפרוגראמה של התנועה המרקסיסטית, עבור היהודים שהיו בפועל קסטה ולא עם, היה התבוללות מרצון. מאז עליית היטלר אנו מכירים בכך שהיהודים רשאים להקים מדינת לאום, אך לא על חשבון אחרים ולכן רק אחר המהפכה הסוציאליסטית העולמית פתרון מסוג זה אפשרי. אנו התנגדנו לחלוקה משום שראינו בה אסון לשני העמים כולל לעם הישראלי שנוצר בתהליך הנישול אך חי במלכודת דמים , כאשר הוא משמש את אינטרס האימפריאליזם באזור. ועתה לעניין העם הפלסטיני, שהפך לעם שונה מהעמים הערבים האחרים באותו תהליך שהוליד את העם הישראלי.. פתרון השאלה הלאומית הפלסטינית, אינו יכול להתעלם מזכותו להגדרה עצמית בארצו, כולל חזרת הפליטים. אך לאור העובדה שקיים עם ישראלי שגם לו עומדת זכות ההגדרה העצמית, למרות העוול, הדיכוי והנישול, הפתרון היחיד הוא מדינה אחת, אך עם שתי אוטונומיות לאומיות כל אחד עם טריטוריה משלו. ברור שבמסגרת הסדר הקיים, פתרון כזה אינו אפשרי, מה שמעיד שבמסגר הסדר הקיים אין כל פתרון לשאלה הלאומית. פתרון זה יבוא רק לאחר מהפכה חברתית, כחלק ממהפכה אזורית ועולמית. מהפכה שיכולה להיעשות רק על ידי מעמד הפועלים בראש ההמונים. ולעניין האזור, חלוקתו על ידי האימפריאליסטים הצרפתים והאנגלים לצרכים שלהם, אינו יכול להישאר לעד, שכן כדי להתקדם העמים באזור זקוקים לסלק את שלטון האימפריאליסטים שנעשה כיום דרך מוסדות פיננסים ולא כיבוש ישיר, להוציא את עיראק כמובן, ויש כיום תוכניות מטורפות לכיבוש איראן. הבורגנות הערבית והזעיר בורגנות הערבית אינן מסוגלות לעמוד בראש תהליך מהפכני, וזה תפקיד המוטל על מעמד הפועלים, ולשם כך יש גם צורך בהקמתה של הנהגה מהפכנית, המבינה את הבעיה הסבוכה, כולל השאלה הישראלית והכורדית. אני מודע לעובדה שכיום זה נראה כחלום, אולם אין כל פתרון אחר ומה שהכרחי הוא שיקרה, גם אם זה ייקח זמן, בתנאי ששליטי העולם כולל ישראל לא יחסלו את האנושות. ולעניין הפליטים. בסופו של דבר זו שאלה כלכלית, מקום עבודה ומגורים טוב במקום חיי הסבל. לפליטים הזכות לשוב לארצם. אולם מאחר ותקומנה שתי טריטוריות, חלקם יחזור לטריטוריה הישראלית, וחלקם לפלסטינית, לאחר המהפכה. מאחר ומדובר בחברה סוציאליסטית, הפליטים ישובו לחיים נורמאלים עם מקום עבודה ועם מגורים וחינוך ודומה. כל בעיה היסטורית יכולה להיפתר באופן מכאני, בדרך של מחיצה, למשל של דריכה וריסוק גרגר התבואה , שכן אז הוא נעלם, או בדרך דיאלקטית שכן ניתן לטמון את גרעין החיטה שיצמיח יבול הרבה יותר גדול. השאלה של קיומו של עם ישראלי במרחב, תלוי אם תקום לו הנהגה מהפכנית ואז יהיה לו פתרון דיאלקטי, או שלאחר התנגשויות דמים עם האזור המנהיגים הקיימים מוקדם או מאוחר יביאו לפתרון מכאני והעם הישראלי לא יתקיים יותר אלא תחת כיבוש שרבים יהפכו לפליטים. גם אם שליטי ישראל ילחמו תוך שימוש בנשק אטומי אולי לא יהיה אזור בכלל, כולל העם הישראלי. ולגבי ילדי. אבי היה מגיבורי 48, הוא התנדב להציל את השיירה הידועה של רופאים ואחריות בדרך לירושלים ונפצע שם. שנתיים לפני מותו שלחו לו מכתב שיבוא לטקס מיוחד לגיבורים לשם מדליה מיוחדת. הוא שלח להם מכתב ובו כתב: "דחפו את האותות שלכם, מושחתים לתחת"
