דווקא כן תתגייסו לצבא...
צבא זה לא כיף, זה לא מתוכנן בכלל בשביל כיף, אבל אין הרבה הרגשות טובות יותר מהצחוקים באוהלים בטירונות, האילתורים במטבח עם האוכל הצה"לי המגעיל (לא תמיד, אגב!), ההרגשה הכי קרובה שיש כעושים שמירה של 8 שעות עם מישהו ומדברים על הכל, ההוויי המיוחד של כל יחידה וכל מחזור, הלמידה לחלוק את החשוב לך מכל ולקבל מאחרים את החשוב ביותר להם, החיוכים באוטובוס, המילה הטובה, הדברים שלעולם לא חשבתם שתעשו, היכולת להעריך את הזמן החופשי טוב יותר, ההרדמויות בעמידה, ישיבה, שפגטים, הזכות להכיר אנשים שגרים מאות קילומטרים מכם ולראות צדדים שונים של החברה בה אתם חיים והצורך ללמוד איך להסתדר בחברה עויינת ולפלס את הדרך למקום אליו אתה רוצה להגיע גם נגד כל הסיכויים. נכון, אפשר תמיד להגיד ש-350-750 שקל זה לא כסף, שהסיכון מיותר כשאפשר גם בקריה, שהצבא יטרטר לכם את הצורה בשביל שטויות שלעולם לא תצליחו להצדיק, שהמדים האלה נדבקים לעור ולזיעה בקיץ, שאין יותר רגע דל של מנוחה, שבחלק מהמטבחים האוכל מזוויע והמפקדים הם מינימום בני האלוהים, שאי אפשר להתלבש כמו שרוצים, לחשוב כמו שרוצים, להתנהג כמו שרוצים ושנוסף על המחבלים תמיד צריך לפחד גם מהכלא...אבל להחליט בגלל אלה שלא צריך להתגייס? אני חזק בדעה שהצבא בכלל לא מתאים לכולם. גם לא לאלה שיכולים לעבור אותו פיזית. יש אנשים שזה לא בשבילם וחבל גם למערכת ובטח שגם להם על הצער והסבל המיותר. אבל כדי לדעת את זה וגם כדי להנות קצת מהחוויה בכל זאת, צריך לפחות להתגייס, לפחות לגמור טירונות ולטעום קצת סדיר...לא התאים לך אחרי חודש חודשיים בסדיר ואתה לא חושב שיש מוצא בתוך המערכת? אני האחרון שאתווכח, אבל אם לא ניסית בכלל וברחת על סמך שמועות, זה חבל בעיקר בשבילך.