אני אשתדל.
א. העניין שאני מדברת עליו הוא אישי - לא שייך לשיטה מסויימת. נגיד בהקשר אחר: בסוף כל אימון כדורעף המורה אומר לנו לעשות "סטים" של כפיפות בטן, שכיבות שמיכה ועוד תרגילי כוח. הוא אומר לעשות 2 סטים, אבל לא בודק. אז אני עושה רק סט אחד, למרות שאני יודעת שזה חשוב. אני מתאמנת שלא ביושר. דבר דומה יכול לקרות באייקידו: עושים את התרגיל, אבל תוך כדי מדברים וצוחקים ומבזבזים את זמן התרגיל. עכשיו, יש איזה גבול שעד אליו זה נורמלי, ואחריו זה מתחיל להיות זיוף (חוסר יושר) בעבודה. ואת זה אפשר לעשות גם בקרב מגע ובהישרדות ובשיטות "קשות". ג. עקרון היושר בא בנפרד מהאימונים כי הוא הרבה יותר רחב. זה לא רק להתאמן ביושר, זה צורת חשיבה. זה כולל למשל את: If you´re gonna shoot, shoot. Don´t talk! כלומר לא להיכנס לקרב אלא אם כן אתה מתכוון לזה ברצינות, ומוכן ללכת עד הסוף. זה כולל נכונות להערכה ריאליסטית של יכולותיך כלוחם. זה כולל הרבה מאד דברים, ואינו יכול להיכנס כתת-סעיף של האימונים. שים לב שלא נאמר "אל תדבר שלא ביושר" אלא "אל תחשוב שלא ביושר". כלומר אין פה הוראה איך לחיות עם אנשים אחרים, אלא איך לנהל את עולמך הפנימי. בפועל, האימונים בד"כ באים קודם כרונולוגית. הקדמת עקרון היושר באה מן הסתם להדגיש את חשיבותו. אם לא תחשוב ביושר אתה לא תהיה לוחם טוב, אלא לוחם מת.