מוות עלוב?../images/Emo58.gif../images/Emo187.gif../images/Emo42.gif
לפני שדמבלדור נהרג אני דווקא ראיתי את הגבורה שלו, החוזק הפסיכולוגי האדיר. הוא שכב, חסר אונים, מול אוכל מוות מאיים שמכוון אליו שרביט וברגע יכול להרוג אותו, אבל הוא לא. דמבלדור דיבר עם דראקו כל כך הרבה זמן, הוציא ממנו כל כך הרבה פרטים וכמעט שכנע אותו לעבור לצד הטוב. מאלפוי הנמיך את השרביט שלו בדיוק לפני ששאר אוכלי המוות הצטרפו אליו, התכוון לשתף פעולה. חוץ מזה, דרך הפעולה של דמבלדור במערה - איך שהוא עבד בגישוש שבכלל לא נראה מתאים לקוסם החזק ביותר באותה תקופה, הפתיעה אותי ממש לטובה. הארי עצמו אמר שבד"כ שימוש בשרביט לכל דבר מראה בעצם על חוסר נסיון. גם הרצון שלו להקריב את עצמו בלי לדעת לקראת מה הוא הולך ממש ריגש אותי. ואיך שהוא אמר להארי כשהם כבר היו בדרך חזרה "אני לא מפחד, הארי. אני איתך". עד כמה שהייתי עצובה שהוא מת, לדעתי זו הדרך היפה ביותר להרוג אותו, ובכבוד. זו מין חולשה יפה כזו, לתת אמון באנשים ולגלות שהם בוגדים בך. אם הוא היה מת בסיטואציה כמו בקרב במחלקת המסתורין למשל, זה היה סתם כזה, כמו כל חבר מסדר שהיה יכול למות, לא משהו מיוחד מדי. (למרות שלסיריוס דווקא התאים למות כפי שתואר בחמישי). אני די בטוחה שהוא לא יחזור. מתחנן? אתה לא יכול להיות בטוח למה הוא התכוון. אני מאמינה שסנייפ עדיין מרגל לטובת המסדר ודמבלדור רק ביקש ממנו שגם אחרי שימות, יישאר נאמן למרות שהוא יודע עד כמה סנייפ מסכן את עצמו.
תודה רבה..
שבוע טוב
] ואת תחיי ת'חיים שלך..
