אל המצולות

[מולוקו]

אל המצולות

לו התפרצת לחדרי עירומה כמו קרן שמש שופעה , הייתי כחולם והוזה עד עצם היום הזה , ימים רבים , ימים רכים חלפו עלי, חלפו ביעף , כענני כבשים חופזים בארבע הרוחות נטמעים. עם הדמעות והחלומות נגרפו גם התקוות , אל המצולות ירדו דומם כאבן כבדה נסחפו. תור הזהב של עלומי גווע באפלולית החדר , בדממה המעיקה , רק זכרון אחד נמהר נשאר שם בגומחת הסבר.

 

[דמעה ורודה]

מן המצולות

חיכית לי שאתפרץ לחייך בחופזה אך אני לא חופזת אינני כשמש מפזזת חלומות איני אוחזת ממתינה לרגע הנכון לצאת מן המצולות לחלץ מכל גומחות הסבר שלך את זכרונות העבר לפרוע לך את כל מה שמוכר שלא תזכור דבר מלבד אותי!

 

[מולוקו]

חכי

את חכי לי ואחזור דלתי נדיבים אשזור כתר אשים הראש את לי שיר מיזמור.

 

[דמעה ורודה]

חכה

לאן הלכת? והותרת אותי כאן לבד להביט על כתלים עירומים ולספור כמה פעמים שוב ושוב אולי עכשיו תשוב?