ימי הנטישה
New member
אלמודובר זאת בעיה קשה מאד
והרי לכם שאלה מעניינת לשעות הבוקר:
אם אלמודובר הוא מהבמאים האהובים עלי ביותר,
ואלמודובר הוא אחד הבמאים האהובים עלינו ביותר,
ואם ראינו את כל הסרטים שלו ביחד,
האם תוכל ימי הנטישה ללכת לראות את חולייטה ולצאת מזה בשלום?
אני מהמרת על לא.
ועוד שאלה מעניינת: הדחף הזה שיש לי כבר למעלה מחודש, להכין איזה גספצ'ו טוב ולתבל אותו בכמה כדורי שינה, זה הגיוני?
והעובדה שאני נמנעת בכוונה מצפיה ב"נשים על סף התמוטטות עצבים", זה אומר עלי משהו?
הדבר היחידי, היחידי שאפשר לומר לטובת עסק הביש שאני מצויה בו הוא שעכשיו אני יודעת שברון לב מהו. מאשה שחיה חיים מוגנים, בטוחה באהבתה ובמשפחתה ורק תוהה למה לעזאזל בעלה לא ממש משתתף איתה בחיפוש דירה חדשה, הפכתי פשוטו כמשמעו לגוש של כאב.
ועכשיו אני יודעת שכל התיאורים שנראו לי מוגזמים: של לילות ללא שינה, של חוסר יכולת לנשום, של כאב פיזי בלתי פוסק הם בעצם תיאור נאמן למציאות של שברון לב קלאסי. שוטה שכמוני, נפלתי למלכודת העתיקה ביותר.
אני עדיין מתלבטת אם לראות את הנשים על סף התמוטטות עצבים. אני יודעת שאני שם איתן, על הסף, אבל הן עומדות הרבה יותר קרוב לקצה. והן כל כך נהדרות.
והרי לכם שאלה מעניינת לשעות הבוקר:
אם אלמודובר הוא מהבמאים האהובים עלי ביותר,
ואלמודובר הוא אחד הבמאים האהובים עלינו ביותר,
ואם ראינו את כל הסרטים שלו ביחד,
האם תוכל ימי הנטישה ללכת לראות את חולייטה ולצאת מזה בשלום?
אני מהמרת על לא.
ועוד שאלה מעניינת: הדחף הזה שיש לי כבר למעלה מחודש, להכין איזה גספצ'ו טוב ולתבל אותו בכמה כדורי שינה, זה הגיוני?
והעובדה שאני נמנעת בכוונה מצפיה ב"נשים על סף התמוטטות עצבים", זה אומר עלי משהו?
הדבר היחידי, היחידי שאפשר לומר לטובת עסק הביש שאני מצויה בו הוא שעכשיו אני יודעת שברון לב מהו. מאשה שחיה חיים מוגנים, בטוחה באהבתה ובמשפחתה ורק תוהה למה לעזאזל בעלה לא ממש משתתף איתה בחיפוש דירה חדשה, הפכתי פשוטו כמשמעו לגוש של כאב.
ועכשיו אני יודעת שכל התיאורים שנראו לי מוגזמים: של לילות ללא שינה, של חוסר יכולת לנשום, של כאב פיזי בלתי פוסק הם בעצם תיאור נאמן למציאות של שברון לב קלאסי. שוטה שכמוני, נפלתי למלכודת העתיקה ביותר.
אני עדיין מתלבטת אם לראות את הנשים על סף התמוטטות עצבים. אני יודעת שאני שם איתן, על הסף, אבל הן עומדות הרבה יותר קרוב לקצה. והן כל כך נהדרות.