יש ויש !
מידע רוחני זה לא תורה מסיני (טוב, זה כן, אבל אתה מבין למה אני מתכוון). מידע רוחני בהחלט יכול להיות מוטעה כאשר הוא מנוגד לשכל הישר או תצפיות מהשטח. לדוגמה: אדם יכול להאמין שהשמיים הם ירוקים כי הוא תקשר עם יישות אשר אמרה לו כי כל בני האדם הם עיוורי צבעים ולא מבדילים בין צבע כחול לירוק. מבחינתו זו אמת רוחנית, אך מבחינת כל שאר האנשים זה קשקוש במיץ. דוגמה נוספת: אדם מאמין כי כולנו חייזרים במקור אשר מתוכננים להיות ניסוי. כל האלים הם בעצם חייזרים שמפקחים ושולטים על הניסוי וכל העולם שסביבנו הינו אשליה אחת גדולה. זו, אגב, תיאוריה מבוססת עם לא מעט מאמינים ולא סתם דוגמה מצוצה מן האצבע. עבור אותם אנשים שמאמינים בזה - זו האמת. עבור כל השאר - קשקוש. אבל איפה עובר הגבול בין אמת פרטית לבין משהו הניתן לכנותו (בזהירות) אמת אוניברסלית ? כמות המאמינים ? הוכחות פיסיות ? איכות הפרופאגנדה ? אין לי שום וויכוח על כך שעבור האדם שמאמין בכך זו האמת וזה בסדר גמור. אבל כאן הועלתה סוגייה של לימוד ממקורות וזה משהו שצריך להתחשב בו. אני קראתי בזמנו את "המרכבה" מאת דרונבלו מלכיצדק. ספר מרתק המלא בתיאוריות קונספירציה, חייזרים, מאגיה, אטלנטיס, מדע ומה לא. האדם אשר כתב את הספר תקשר עם אחד מן ה-64 המסטרים הנעלים מלכיצדק והביא את הידע לעולם. יש מיליוני אתרים על הנושא, הרצאות מוקלטות, סדנאות, קורסים וכ"ו. יש אלפי, אם לא עשרות אלפי, אנשים שמאמינים בכל זה. לחלק מהדברים יש הגיון, לחלק אחר לא. מה אמיתי ? איפה עובר הגבול ?