עקרונית כן, בתעשיית המזון ותעשיית הפרמצבטיקה
יש את התקנים המחמירים ביותר
בכל batch יצור
וחובה על היצרן לרשום בדיוק מה הכניס לתוך המוצר המשווק
כדי שיוכל לשווק.
הבעיה מתחילה עם יצרנים קטנים
עם כל מיני שמות קוד בלתי ברורים אצל היצרנים הגדולים
או במדינות שלא ממש אוכפות את התקנים הללו
ועם מרכיבים סודיים שמשמשים בעיקר בתעשיית האלכוהול.
למרות שעקרונית מה שמיובא לארץ אמור להיות תחת פיקוח מחמיר ביותר.
מי לעזאזל חשב שהצבע האדום של הקמפרי הוא מכנימות שמגודלות בדיוק לשם כך?!
אי אפשר היה להזריק איזה צבע מאכל אדום ומלאכותי?
יש ינות שמשתמשים להכנתם בחלבון ביצה אם איני טועה
לא יודעת אם זה רשום על התווית הסופית
יש מצב שזה בבחינת בטל בשישים.
אני נוטה להאמין שמכיוון שביצים מייקרות את תהליך הייצור, ברוב היינות לא ישתמשו בהכנתם, אך אין לי מושג ודאי לכאן או לכאן.
אני חושבת שכמו בכל מוצר מזון /פרמצבטיקה אחר
אין לנו אלא להסתמך על התווית והרכיבים המצויינים בה.
בבחינת, מה שנראה לך חשוד, עברי הלאה.
זוכרת שבתקופה הטבעונית
היו כמה וכמה פעמים שאנשים נשבעו לי
שאין בזה בשר, או ביצים, או שמנת
אבל משהו בטעם
או בתחושת הבטן הפריע לי
אז העדפתי לדלג.
כך גיליתי יום אחד שבחומוס אחד הטובים שאכלתי בחיי, הייתה כפית לאבנה...
מי שם לאבנה בחומוס?!
ובטחינה, טחינה רגילה ביתית, מישהי דחפה כף שמנת מתוקה...
בקיצר, תבדקי.
אחת הבדיחות על טבעונים,
היא כמה טבעונים נדרשים כדי לבדוק אם מאכל הוא טבעוני?
2...
אחד קורא את התווית
והשני מחפש את המרכיבים בגוגל...
